שנה לאחר שנפטר אחד הכתבים והבמאים הבכירים ברשות השידור לשעבר מסרטן ריאות מסוג מזותליומה, הכיר הביטוח הלאומי בקשר הסיבתי בין החשיפה לאסבסט במסגרת עבודתו, לבין המחלה ממנה נפטר. בעקבות תביעה שהגיש הכתב ובהמשך אלמנתו קיבל העובד לשעבר הכרה בגורם שהביא לפטירותו - ואלמנתו תזכה לקצבה חודשית לכל ימי חייה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות  

בכדי להוכיח את היקף החשיפה, עורכי הדין בהובלת עו"ד דוד אילוז ממשרד מרקמן את טומשין, נעזרו בצילומי אוויר של "גוגל", המראים בוודאות כי חלק משמעותי של הגגות במתחם רשות השידור בתל אביב, מקורה אסבסט, ועל פי מחקרים בינלאומיים, 9 מתוך 10 מקרים של סרטן מזותליומה, נגרמים מחשיפה לאסבסט. הכתב עבד כ-40 שנה ברשות השידור, ובעת הכנה ועריכת הכתבות והתחקירים, שהה שעות רבות במשרד ובאולפנים במתחם רשות השידור. מהתביעה עולה כי מרביתם המוחלט של המבנים במתחם רשות השידור בתל אביב היו מקורים באסבסט ישן מאוד שהיה מתפורר, חלקים היו נופלים על הרצפה והאסבסט היה מתפזר באוויר. בנוסף, פעמים רבות בוצעו עבודות תחזוקה שונות כגון החלפת מזגנים, שיפוץ גגות והתקנת מרזבים אשר דרשו פעולות קדיחה וחיתוך בלוחות האסבסט.

מבזק גלובס: עיצומים ברשות השידור
הכתב עבד כ-40 שנה ברשות השידור | צילום: יוסי זילברמן

כתוצאה מכך הכתב בא במגע ובנשימה עם אבק וסיבי האסבסט שהשתחררו לאוויר. גם כשדרן רדיו הוא נדרש לשהות שעות רבות בכל יום במבנה "אולפני קול ישראל", שהיה מקורה ברובו באסבסט פריך וישן. בסמוך למבנה עמדה סככת ניידות השידור, אשר הייתה מקורה גם היא באסבסט ישן ומתפורר, ולעתים הכתב נדרש  לקיים את שידורי הרדיו מתוך ניידת השידור, בעודה חונה תחת סככת האסבסט. גם מבנה המזנון במתחם רשות השידור אליו היה מגיע הכתב פעמים רבות לביצוע פגישות ותחקירים - היה עשוי כולו מאסבסט ישן.

כתוצאה מעבודתו ארוכת השנים במתחם רשות השידור, בחשיפה מאסיבית לאסבסט, חלה במחלת ריאות קשה מסוג מזותליומה, למרות שלא עישן מעולם. הביטוח הלאומי הכיר כאמור בקשר הסיבתי בין מחלת סרטן הריאות ממנה נפטר לבין חשיפתו למבנים המזהמים.

"התחלנו לחקור והתייעצנו עם כל מיני פרופסורים שלא הסכימו אפילו לתת חוות דעת", מספר עורך הדין דוד אילוז על פיצוח התיק, "וכשהצלחנו לדלות 'בגוגל סטריט וויו' תמונות של המבנים שבהם הוא עבד, וראינו שכמעט כל המתחם היה מקורה באסבטס - כך הצלחנו לבנות תיק ראייתי די גדול. הגשנו לביטוח לאומי ובזמן התהליך הלקוח שלנו נפטר. האלמנה שלו שהחליטה שהיא לא מוותרת והמשיכה איתנו את התהליך, וכמעט שנה לאחר מותו הצלחנו להוכיח שהוא באמת נחשף בצורה די מאסיבית לאסבסט. חשוב להבין כי  מספיק רק חשיפה אחת לחומר המסוכן הזה כדי להיפגע, זה לא משהו שרואים אותו באופן מיידי. למשל אדם עבד בשנות ה-90 במשרד עם חומר כזה, בשנות 2000 הוא אולי לא מודע שלמחלה שהוא פיתח יש קשר לאותו אסבסט שהיה במשרד שעבד בו באותו צריף לפני 20-30 שנה, ואנשים לא מודעים לעניין הזה ולכן מפסידים בעצם המון זכויות".