תושבי טירת הכרמל מעולם לא סבלו ממצוקת חניה. אלא שלילה אחר העירייה החליטה לעשות מעשה, ולפתע המדרכות שבמרכז העיר נצבעו בכחול-לבן. התושבים המומים: "מה נהיה כאן? טירת הכרמל אפילו לא מופיעה בפנגו, אין מכשירים", אבל לסמנכ"ל העירייה גדי מרגלית יש הסבר לשינוי המפתיע: "העיר טירת כרמל הכפילה את עצמה, משלשת את עצמה ואנחנו צריכים לעשות סדר".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

המצב בתל אביב, לב הכאוס בכל הקשור לחנייה, חמור הרבה יותר. לפי נתונים פנימיים בעירייה, רוב משקי הבית בעיר – כ-100,000 בתים, מחזירים שני תווי חניה לכל היותר. אבל יש היום בתל-אביב 10,000 משקי בית שמחזיקים שלושה עד שמונה תווי חניה כל אחד. ביחד יש להם 34 אלף מכוניות שמוסיפות לגוש בעיר. 

כדי להתמודד עם הבעיה בעירייה מתכוונים להגביל את מספרים תווי החניה ולספק תו אחד למשק בית, לאפשר לרכוש תו שני בתשלום, ולאסור באופן מוחלט על תו שלישי. במקביל, יש כוונה להעלות את מחיר החניה בעיר לכל מי שאינו תושב, וליצור תמחור גבוה יותר באזורים שבהם מצוקת החניה גדולה.

בינתיים, התושבים מנסים להתמודד עם המצוקה בדרכים יצירתיות במיוחד. אחת מהן, היא חנייה בתור אחד ארוך וצפוף והקמת קבוצת תיאום משותפת שבה מבקשים הדיירים אחד מהשני להזיז את הרכב כדי שהם עצמם יוכלו לצאת. "זה הרבה יותר טוב מהסיבובים הבלתי נגמרים", מסבירה טל גלבוע." אני גרה 15 שנה בתל אביב וכשאין לי חנייה זה סיוט".

הפתרון המתבקש לבעיית החנייה הוא חניוני חנה וסע. חניון כזה שהוקם על כביש 1, סמוך למחלף שפירים, ומונה כיום 2,000 מקומות חנייה שמתמלאים מדי בוקר – נחשב להצלחה מסחררת. "אם ב-2010 הפקק התחיל מתנב"ג, היום הוא מתחיל משפירים", אומר הראל חנין, מנהל תפעול של הנתיב המהיר. "זאת אומרת, חסכנו שבעה-שמונה קילומטרים של פקק למי שבכלל לא מעניין אותו הפרויקט והוא נוסע 1 בכביש בחינם. הפרויקט הזה הראה שאפשר לשנו התנהגות של נהגים, של ישראלים. כשאתה נותן להם תנאים טובים ושירות טוב אנשים מוכנים לעזוב את הרכבים הפרטיים".

הצורך להרחיב את החניון הזה עלה עוד ב-2012, אבל רק עכשיו, באיחור ניכר, מתחילים את עבודות ההרחבה. "מדובר בתהליכים מאוד ארוכים", מסביר שי קדם, סמנכ"ל תפעול במשרד התחבורה. "אם לא חוזים אותם מספיק מראש, אם לא מכניסים אותם לתוך ההסכם הזכייני, אם לא עושים תכנון סטטוסטורי שבישראל לוקח הרבה זמן – אז פשוט אי אפשר לעשות את זה יותר מהר ממה שעשו עד עכשיו".

את המודל הזה החליטו לשכפל ולהקים עוד שני חניונים: באזור שפיים חנה וסע עם 7,000 מקומות חנייה ובאזור ראשון חניון עם 4,000 מקומות מהם ייצאו שאטלים למרכזי התעסוקה בתל אביב שיסעו על נתיבים מהירים ויעודיים. אבל לא בטוח שההצלחה מובטחת.

הקו הייעודי שנחנך לפי חודשיים בחדרה כפתרון לנהגים שלא רצו להיתקע בפקקים לתל אביב שיצר הנתיב פלוס, יוצא פעמים רבות ריק כמעט לחלוטין. למרות שהנסיעה בו אורכת כמחצית מהזמן ברכב הפרטי, רק כ-180 אנשים ביום מעדיפים לוותר על המכונית.  במשרד התחבורה הקציבו חצי שנה של תקופת ניסיון ואם לא תהיה עלייה בביקוש - הקו ייסגר.

המסקנה המתבקשת היא שכשתדירות הקווים גבוהה מספיק והדרך מהירה – אלפי ישראלים יסכימו לוותר על הרכב. אבל כשהשירות מקרטע, הם יעדיפו לעמוד בפקק.