הערות פוגעניות בכותלי בית הספר: יובל, תלמידה בת 17 בתיכון ששמו לא ידוע, פרסמה הערב (שלישי) פוסט בחשבון הפייסבוק שלה ובו היא תיארה שורה של אמירות פוגעניות ושנויות במחלוקת שהמורים בבית הספר העירו לה. לדבריה ההערות מגיעות על רקע המראה שלה וגודל החזה שלה והפוסט, שהפך ויראלי, הגיע לעמוד הפייסבוק של "צעדת השרמוטות בתל אביב-יפו". בעמותת "כולן" חיזקו את יובל ותקפו את צוות המורים: "להעיר לתלמידים ותלמידות על הגוף שלהם ושלהן או על המיניות - זה לא לגיטימי".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
יובל בת ה-17 פתחה את דבריה בפייסבוק: "טוב, אני כותבת את זה כאן כי ככה אולי זה יגיע למישהו שיוכל להשפיע. אולי לא בשבילי, אבל בשביל בנות אחרות שחוות את מה שאני חווה על בסיס יום יומי. אני לומדת בתיכון שלא נזכיר את שמו כי המטרה שלי היא לא להשפיל או לצאת נגד הצוות הבית ספרי שאת רובו הגדול אני באמת אוהבת ומעריכה מאוד".
"יש לי חזה גדול – כן", כתבה. "וזה לא משהו להתבייש בו. ויש בגדים שמבליטים יותר ומבליטים פחות וזה לא בשליטה שלי. בתיכון שאני לומדת בו אין חוקים ספציפיים על מחשופים בבית הספר, כלומר אין חוק שאוסר את זה בתקנון של החוקים. חלק מהחולצות שאני לובשת אני לא אשקר וכן הן לא סגורות עד הצוואר והחזה שלי לא מוסתר בהן כמו שהמורות כנראה היו רוצות שהוא יהיה".
עוד סיפרה: "על בסיס יום יומי הצוות בבית הספר גם מורות שלא מלמדות אותי מעירות לי לפעמים אפילו מול כל השכבה הערות בוטות על החזה שלי, כגון: 'כל הציצי שלך בחוץ', 'את לא יכולה לבוא ככה לבית הספר', 'אם לא שמת לב - רואים לך', וזה רק הקצה של העניין, זה הגיע למצב שמורות מרשות לעצמן לבוא ולהרים לי את החולצה ככה באמצע בית הספר או לאיים לשלוח אותי הביתה".
"יש לי חזה גדול - זה לא משהו להתבייש בו"
"קרה לי מקרה שהייתי צריכה להיכנס להעביר שאלון באחת מהכיתות ומורה לא נתנה לי להיכנס ואמרה לי 'רק אם תשימי עליך סווצ'רט ותסגרי אותו'", סיפרה בעצב. "ואני מזכירה שאין שום חוק בבית הספר שמגביל את כמות המחשוף. בנוסף לכך, חשוב לי לציין שהחולצות שאני באה איתן הן חולצות טי שרט רגילות לגמרי של בית ספר שעל הגוף שלי נראות פרובוקטיביות בעין שלהן".
"למה אסור לי לבוא עם חולצות רגילות של בית ספר לבית הספר?", תהתה יובל. "למה בנות אחרות שלובשות את אותן חולצות בדיוק לא מקבלות אחוז אחד מההערות שאני מקבלת? למה אני צריכה להרגיש לא בנוח ללכת בבית הספר ולכסות את הגוף שלי כדי שחס וחלילה לא יראו משהו? מה זו החשיבה הפרימיטיבית הזו אסור לי להרגיש בנוח עם הגוף שלי וללבוש מה שאני חושבת שיפה ונראה טוב?".
"שוב אני אחזור ואומר: אני לא עוברת על חוקים של בית הספר. אז את כל זה ספגתי, שנים", חשפה יובל בפני הגולשים. "אבל היום הגיע השיא - לפני שבועיים אני ו-3 חברות הצטלמנו לספר מחזור של יב'. היום, 3 ימים לפני תאריך הסגירה של הספר החליטו צוות הספר מחזור לא להכניס את התמונה שלנו לספר מחזור בטענה ש'רואים לי את הציצי מדי' בגלל הסיבה הפשוטה שלבשתי גופיה".
יובל סיפרה שבית הספר העביר הנחיות לגבי התמונה והן לא נגעו ללבוש או למחשוף. "ההנחיות לתמונה היו: אסור אלכוהול, אסור סמים, ואסור עירום", סיפרה. "מבחינת הצוות אני 'ערומה' בתמונה ולכן אנחנו צריכות לארגן יום צילומים עם צלם מחדש, לפנות יום בין המתכונות והמבחנים ולסיים עם התמונה עד ה-19.2 שזה עוד 3 ימים. בגלל שלבשתי גופיה". לסיום כתבה: "זאת החברה שלנו היום".
ברכה ברד, מנכ"לית עמותת "כולן", מסרה בתגובה: "החוק למניעת הטרדות מיניות קובע שהערה על גופה או מיניותה של קטינה היא הטרדה מינית. להגיד לקטינה 'רואים לך את כל הציצי' זו הטרדה מינית, ולגעת בבגדים ובגוף של קטינות זה פשע. נערות וילדות חוות תקיפות מיניות מגילאים צעירים, וכשהן מעיזות להתלונן מאשימים אותן, את הלבוש שלהן, טוענים שהן פיתו את הפוגעים שלהן, או שהן מסיחות את דעת הבנים בכיתה. לא ייתכן שנמשיך ללמד ילדות שבגלל שיש להן גוף הן אשמות באלימות המינית שהן חוות".
"קוד לבוש הוא חשוב, וברור שלכל מסגרת יש את חוקי הלבוש המתאימים והרלוונטיים לו, וטוב שכך", הוסיפה ברד. "אך זאת רק כל עוד הקוד לבוש הזה הוא שוויוני, ומתייחס לבגדים עצמם ולא לגוף או למיניות של התלמידים והתלמידות. להעיר לתלמידות ולתלמידים שעוברים על התקנון זה לגיטימי. להעיר להן על הגוף שלהן או על המיניות שלהן זה לא לגיטימי. בואו נלמד את הבנות שלנו, וגם את הבנים שלנו, משהו חדש: אף אחת לא אשמה באלימות המינית שמופעלת כלפיה. לא משנה מה היא לבשה".