המונח "כנרת מלאה" או "קו אדום עליון" נקבע ב-1969, זאת הייתה השנה הגשומה ביותר במאה השנים האחרונות – כאשר טבריה והקיבוצים באזור הוצפו. מאז, נקבע הקו האדום הוא הגבול בו עלול להיגרם נזק משמעותי. בפועל הכינרת יכולה להיות נמוכה יותר ואין עם זה כל בעיה. הרום העליון, המקסימלי, עומד על 208.80 -, ואילו הקו האדום התחתון שווה ל-213.00-.

מפלס הכנרת נמצא בימים אלה בשיא גובה של 15 שנים, גבוה יותר מהמפלס שנרשם באפריל 2013 ובמאי 2005, אז עמד על רום של 209.85-. מפלס גבוה יותר באגם נרשם רק באפריל 2004, בו הגיעה הכנרת רק 8 ס״מ מהקו האדום העליון, 208.88-.

מי הכנרת מתנפצים על שפת הטיילת של טבריה
מי הכנרת מתנפצים על שפת הטיילת של טבריה, פברואר | צילום: מנאל מוסא

קצב עליית המפלס אמנם הואט בשבועות האחרונים, ביחס למה שראינו במהלך חודש ינואר - שהיה מרובה בסערות חריגות. ועדיין, גם בימים אלה הוא מסתכם ב-1.5-2 ס״מ ביום, גם כאשר לא יורד גשם באגן ההיקוות. זאת הודות לספיקה הגבוה בנהר הירדן - המזין העיקרי של הכנרת. קצב עלייה זה כבר הביא את הכנרת לרום הנמוך מטר אחד בלבד מרום הקו העליון.

סכר דגניה המפורסם שאולי ייפתח השנה, נבנה ב-1932. התפקיד שלו היה לדאוג שמים יצאו מהכינרת לתחנת החשמל של רוטנברג שפעלה באותם שנים. היום, הוא בכלל שומר על גובה המפלס.

הכנרת
הכנרת, ינואר האחרון

"גם אם לא תגיע לרום המקסימאלי השנה, הכנרת צפויה להמשיך ולטפס בשבועות הקרובים ולהגיע בחודש אפריל לרום של 209.20-209- מטר, מה שאומר שתתקרב מאוד למצב של כנרת מלאה", אמר ד"ר עמיר גבעתי, מומחה אקלים.

המהפך הדרמטי שעבר על הכנרת בשנתיים האחרונות התאפשר הודות ל-2 גורמים. הראשון, הוא צמצום דרסטי של השאיבה מהכנרת בשנים האחרונות, זאת לעומת היקפי השאיבה בשנים קודמות להן. סיבה נוספת היא כמובן החורף, שמפתיע בחריגותו בכל חצי הכדור הצפוני.

2013
אגם הכנרת בשנת 2013 | צילום: באדיבות רשות הכנרת

עונת החורף הנוכחית גרמה כבר לגשמים וסערות בצפון אירופה, יובש וטמפרטורות גבוהות במרכז היבשת, וסערות קיצוניות שפקדו את מזרח הים התיכון ואת ישראל. כך, נרשם רצף ימי גשם חריג לצפון ב-50 השנים האחרונות; מה-25 לדצמבר עד ה-17 לינואר.

האם שינויי האקלים אחראיים לאנומליה החריגה הזאת שפקדה אותנו השנה? ד״ר גבעתי סבור שכן, ובאותה מידה היא יכולה להתהפך בשנים הקרובות - ואז נחווה שוב את הצד היבש שלה.