בדצמבר 2018 גרייס מיליין בת ה-21, תרמילאית בריטית, קבעה דייט בטינדר. באותו ערב היא נחנקה למוות, נדחסה למזוודה ונקברה בתוך יער בניו זילנד. ביום חמישי האחרון נדון הרוצח שלה, גבר בן 28, למאסר עולם.נסיבות הרצח הגבירו את הסקרנות התקשורתית, בעיקר סביב אופיו האינטימי של הרצח. במשפטו, התביעה טענה שהרוצח, ששמו לא פורסם, נמשך לגופתה של מיליין בצורה חולנית, צילם אותה אחרי הרצח וצפה בפורנוגרפיה בזמן ששכבה בחדר.

הגנתו של הנאשם טענה כי מיליין נהנתה מ"מין אלים", וכי מותה היה תאונה שהתרחשה כתוצאה מחנק בהסכמה. כתוצאה מכך, הסיקור התקשורתי במשפט היה מלא בפרטים אודות חייה האישיים של מיליין והעדפותיה המיניות לכאורה, כאשר הנאשם - נותר אנונימי.

פינת זיכרון שהוקמה לגרייס מיליין
פינת זיכרון שהוקמה לגרייס מיליין | צילום: CNN

הטענות על "משחק מיני שהשתבש" אינן חדשות. פוליטיקאים וכלי תקשורת התחילו להתייחס אליהן לאחרונה כ"הגנת 50 הגוונים", בהשראת הספרים והסרטים הפופולאריים "50 גוונים של אפור", שמספרים על יחסים בין גבר לאישה, החושף את עולם ה—BDSM.

מאז 1972 נהרגו בבריטניה 60 נשים במה שמכונה "אלימות מינית בהסכמה", 18 מהן בחמש השנים האחרונות. ב-45% מהרציחות טענה ההגנה כי האישה נפגעה במהלך משחק סקס שהשתבש. סוזן אדוארדס, עורכת דין ופרופסור למשפטים באוניברסיטת בקינגהאם, אמרה ל- CNN כי לפני 30 או 40 שנה, אין זה סביר כי נאשם יטען כי הקורבן הסכים לאלימות מינית.

"כיום, טענה ל'מין שהשתבש' לא יעבוד כהגנה על תקיפה או רצח", הסבירה אדוארדס. "אבל יכול להיות שתהייה לכך השפעה מקלה על הנאשם ועל גזר הדין. כדי לבסס רצח חייבת להיות כוונה. אם הם יכולים לשכנע את חבר המושבעים שלא הייתה כוונה להרוג, אז פסק הדין יהיה בגין הריגה".

50 גוונים של שחרור
טענת "50 גוונים של אפור" | צילום: יחסי ציבור

חנק על ידי בן הזוג נחשב לגורם סיכון לרצח נשים. מחקר שנערך בשנת 2008 על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס ואוניברסיטת וירג'יניה, מצא כי חנק על ידי בן זוג הופך מעלה את הסיכון של האישה פי שש להיות לקורבן לניסיון רצח. כך, הפיכתה של חנק לעבירה בפני עצמה היא כיום צעד חשוב בהגנה על נשים.

"נשים מואשמות בהתנהגותן", אמר טוני ואן פלט, נשיא הארגון הלאומי לנשים. "הן נשאלות על חיי המין שלהן – האם הן פעילות מינית או לא, באיזו בדיוק. אין שום דגש על הגברים ועל ההתנהגות הגברית. איפה ההיסטוריה המינית שלהם, איזו היסטוריה יש להם באלימות כלפי נשים, האם הם שתו, האם הם ישבו בכלא בגלל זה בעבר?"

מומחים אומרים כי האשמת הקורבן מחריפה בגלל הנורמליזציה של אלימות מינית בתרבות ובתקשורת.
"המסחור של אלימות מינית רלוונטי בכל עלילה כמעט, של ספר או סרט או סיקור תקשורתי", סיכמה אדוארדס. "מה שמאפשר למבצע העבירה לסמוך על סוג כזה של שיח ונרטיבים".