הפלסטינים מבולבלים. הם מתקשים להבין את ההיגיון הישראלי. כשהייתי בעצרת הפת"ח בג'נין שמעתי את התהייה הזאת מכל הכיוונים. "אתם לא נורמלים", אמרו לי שם. "מעבירים מזוודות של כסף לחמאס באישור ממשלת ישראל, תומכים בתומכים של קאסם סולימאני, עושים הכל כדי לחתום איתם על הפסקת אש, ובאותו הזמן אתם מפגינים יד קשה דווקא כלפי הרשות הפלסטינית ומקזזים ממנה 150 מיליון שקל - כסף למשפחות השהידים. המסקנה שצריך להפעיל כלפיכם כוח כדי שתבינו?!". הערב: הכתבה המלאה במהדורה המרכזית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
סימן השאלה הזה סביב התנהלות ממשלת ישראל מרחף כבר תקופה ארוכה בשטחים. הקורבנות הראשונים של מדיניות ישראל הן הרשות הפלסטינית ותנועת פת"ח שתפיסת עולמן מתברר כבר לא רלוונטית. אלו משווקות לציבור הפלסטיני כבר שנים את אג'נדת "המשא ומתן" עם ישראל - אלא שזו נתפסת בשטחים כמדיניות שלא מקדמת את הפלסטינים לשום מקום.
אבל אי אפשר להתעלם מהשינוי בכל זאת בשטח. כשמסתובבים בג'נין קשה להאמין שרק לפני עשור וחצי העיר הזו הייתה מרכז ההתנגדות הפלסטינית - נשלטה על ידי חמושים רעולי פנים, האנרכיה שלטה ברחובות והמצב הכלכלי של תושביה היה גרוע מאין כמותו. כיום השווקים המלאים, העסקים שנפתחים, תנועת הקונים הגדולה - כל אלה מבשרים על עידן חדש בעיר.
אלו גם ערביי ישראל שמגיעים מדי יום באלפיהם לשווקים של ג'נין, מותירים מאחוריהם 3 מיליארד שקל מדי שנה. ויש עוד סיבה מרכזית לשינוי הזה: התחושה שיש כעת בית חזק. יותר מכל עיר פלסטינית אחרת - מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית חזקים ובעיקר נוכחים בשטח, מוודאים שהאויב מחמאס לא ירים את הראש.
וכעת ממתינים לבחירות. האם אלו יתקיימו אחרי עשור וחצי ? ספק גדול. בינתיים כל הצדדים מצהירים על נכונות לקיימם (בתנאי שישראל תאפשר את התקיימותן במזרח ירושלים), והעצרת לציון יום הקמת הפת"ח שראינו היא הזדמנות מצוינת עבור אנשי התנועה ליצור מפגן כוח, להזכיר שהם כאן ושהם מתכוונים להילחם על לבו של הרחוב הפלסטיני. האם יצליחו בכך? רק ימים יגידו.