השיא עוד לפנינו, אך אין סיבה לבהלה: במשרד הבריאות ממשיכים להיערך להגעתו של נגיף הקורונה הסיני גם לישראל – ופועלים לדחות זאת עד כמה שניתן. מנכ"ל המשרד אמר שככל הנראה ששיא התפרצות הנגיף עוד אמור להגיע, ויחד עם זאת קרא לא להיכנס לפאניקה – ולהתנהג בצורה מכובדת כלפי אזרחים ותיירים סינים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בבני ברק דווח היום (שני) על אדם שהועבר לבידוד מחשש שנדבק בנגיף. עד כה כל המקרים בהם עלה חשד להידבקות בקורונה בישראל נשללו - אולם במשרד הבריאות, כאמור, מעריכים שזה רק עניין של זמן עד שהנגיף יגיע גם אלינו.
והאם ניתן לפתח חיסון נגד הנגיף? פרופסור אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל השומר, מספר בשיחה עם חדשות 12 מה התנאים ההכרחיים לפיתוח חיסון, כמה זמן זה אמור לקחת - ומי יהיו הראשונים לקבלו, אם וכאשר.
"כדי לפתח חיסון חייבים לעמוד בשני תנאים", אומר פרופ' לשם, "הראשון - שהחיסון יהיה בטוח לחלוטין. על המפתחים של החיסון לדאוג שאין לו תופעות לוואי. התנאי השני - שלא יגרום למחלות קשות. החיסונים שאנחנו משתמשים בהם היום הם בטוחים ואפשר לתת אותם לילדים".
"אחרי שמצאנו את החומר שגורם לחסינות ופיתחנו את החיסון עצמו, בשביל לעמוד בשני התנאים האלו צריך לבדוק שהחיסון מונע את המחלה ושהוא בטוח כי אנחנו צריכים לתת אותו לאלפי אנשים. זה תהליך ממושך", הוא מספר.
"החיסון נגד נגיף האבולה הוא החיסון האחרון שיצרו לנגיפים, ולקח הרבה חודשים לפתח ולבדוק אם הוא יכול למנוע את המחלה", הדגיש פרופ' לשם, "לכן ההערכה שלי היא שייקח חודשים לפתח חיסון שהוא בטוח ויעיל נגד המגפה החדשה".
"ייקח חודשים עד שאפשר יהיה לייצר חיסון לכלל האוכלוסייה"
"למרות שהיו מספר ניסיונות, לא הצליחו בעבר לפתח חיסון נגד נגיפי הסארס והמארס. המשימה לפתח חיסון חדש לא תהיה פשוטה אך מה שעובד לטובתנו זה והמדענים הטובים בעולם והמדינות החזקות בעולם כמו סין וארה"ב – כולן מגייסות את המשאבים לפתח את החיסון ולכן אנחנו מקווים שבהתגייסות של כל המשאבים יהיה אפשר לפתח את החיסון כמה שיותר מהר".
"עם זאת", הוא מדגיש, "חייבים לומר שכאשר יהיה חיסון, ייקח הרבה חודשים עד שיהיה אפשר לייצר אותו לכל האוכלוסייה. הקבוצות הראשונות יהיו קבוצות הסיכון, צוותים רפואיים ואנשים בסיכון: מבוגרים, זקנים וחולים - ולכן כנראה שיחסנו את האנשים שבסיכון להידבק ולפתח מחלה קשה. לאחר מכן, החיסון יהיה זמין לכל האוכלוסייה".
"חיסון מכיל חומר שאנחנו מזריקים לגוף ושדומה לוירוס שגורם למחלה. החומר גורם למערכת החיסון שלנו להכיר את הוירוס, וכאשר מערכת החיסון פוגשת את הוירוס עצמו - היא כבר "מכירה" אותו ולכן לא מתפתחת מחלה חדשה", הוא מסביר.
"למצוא חומר שיפתח תגובה חיסונית טובה נעשה על ידי חיפוש חומרים והכרת מערכת החיסון והכרה גנטית של מבנה הוירוס", אומר פרופ' לשם, "לאחר מכן מנסים אותו ועושים ניסויים בבעלי חיים".
"לנו היום אין עדיין מודל בעלי חיים של הקורונה. וירוס הסארס למשל קיים בטבע הרבה שנים, בעטלפים, והוא עבר מוטציה מסוימת עד שהגיע לחיה שהייתה במגע עם בני אדם בשוק אוכל וחיות - ומשם הוא הועבר לבני אדם. עם הקורונה עדיין לא הוכח דבר".