ניצולת השואה ולנטינה טובים, בת ה-79, שימשה בצעירותה כנגנית ומורה לפסנתר, אך מאז שעלתה לישראל לא זכתה לנגן מול קהל. כאשר העובדת הסוציאלית שלה מקופת חולים "מכבי" שמעה על החלום שלא מומש, היא ארגנה עבודה קונצרט מול קהל. הבוקר (רביעי), הגשימה ולנטינה את חלומה והופיעה בתל אביב.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ולנטינה טובים נולדה במוסקבה ב-1940, וכתינוקת נמלטה יחד עם בני משפחתה מאימת הנאצים שכבשו ערים מרכזיות ברוסיה. בבגרותה למדה לנגן בפסנתר באקדמיה למוזיקה בסנט פטרסבורג, ולאחר סיום לימודיה החלה לעבוד כמורה לפסנתר באחד מבתי הספר הנחשבים ביותר במוסקבה.
בשנות ה-90 עלתה ולנטינה לישראל יחד עם אחותה, כשבתה היחידה עברה לגור בארצות הברית. בכך, למעשה, נגדעה הקריירה המוזיקלית שלה. ולנטינה ניסתה במשך תקופה ארוכה למצוא עבודה בישראל כנגנית, אך קשיי השפה וחוסר ההיכרות עם עולם המוזיקה המקומי לא אפשרו לה לפתח את עצמה גם בארץ.
לפני מספר חודשים היא יצרה קשר עם העובדת הסוציאלית סגי ברוך, העובדת בתוכנית "בידיים טובות" - תכנית חדשה של הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר, בשיתוף "מכבי שירותי בריאות", שנועדה לשפר את רווחתם של ניצולי שואה בודדים. במסגרת התכנית מאותרים ניצולי שואה עריריים או עם מיעוט מעטפת משפחתית, ומעניקים להם תמיכה וטיפול של עובדות סוציאליות המתאמות את הטיפול הנדרש עבורם מבחינה רפואית וסוציאלית.
באחד ממפגשיה עם העובדת הסוציאלית, סיפרה ולנטינה עד כמה היא מתגעגעת לנגינה מול קהל וכמה הדבר חסר לה. היא אף הראתה לה עלון בעברית שהכינה והדפיסה בניסיון לקבל הזמנות להופעות.
ולנטינה: "כשהגעתי ארצה לא הייתה אפשרות לנגן, התרכזנו בלהתקיים"
בעקבות זאת, התקשרה סגי למספר מועדוני קשישים ברחבי תל אביב במטרה לארגן לוולנטינה קונצרט, אך השיחות לא זכו באותה עת להצלחה. לאחר כמה ימים, היא קיבלה שיחת טלפון ממנהלת מרכז מיטשל לאזרחים ותיקים של עמותת רעות, שאמרה לה כי נגנית הפסנתר הקבועה שלה חלתה בפתאומיות – ועל מקום שהתפנה, רק שעתיים לפני המופע. על אף ההתראה הקצרה, ולנטינה לא פספסה את ההזדמנות ונסעה מביתה בגבעתיים למועדון.
המופע זכה לתגובות חיוביות מאוד, וולנטינה התרגשה מאוד מעצם האפשרות לנגן שוב על פסנתר מול קהל מאזינים. בעקבות ההצלחה, המרכז הציע לוולנטינה להגיע שוב ולנגן, הפעם כמופע מתוכנן מראש וקהל מוזמן שיגיע במיוחד לשמוע אותה. הבוקר, היא הגשימה את החלום.
ולנטינה סיפרה: "כשהגעתי ארצה בשנות ה-90 היה קשה מאוד. לא הייתה בכלל אפשרות לנגן כי היה צריך להתרכז בלחיות ולהתקיים. אני מאוד שמחה שהגיעו אנשים היום ששמעו אותי מנגנת. אני חושבת שהיה להם נעים לשמוע. לי היה מאוד נעים, הגעתי לפה ברצון רב לנגן".
ליצירת קשר עם הכתבת: avivitm@ch2news.co.il