איך מצליחים לקום מהשברים אחרי אסון כה כבד? בחדר האשפוז בבית החולים, ללא יכולת ללכת, אפרים רימל מנסה למצוא את המילים לשתף ולשחזר עד כמה שניתן את אותו מוצאי שבת בו איבד את אשתו ובתו התינוקת.

להשתתפות בקמפיין הסיוע "דואגים לילדי משפחת רימל" לחצו כאן

"יש לי ערפול מוחלט מרגע שקרה מה שקרה", אומר אפרים, שבמשך שבועיים היה מחוסר הכרה. הבשורה הקשה הכתה כשהחל להתעורר בהדרגה.

"אני התחלתי להתעורר בשבת בבוקר והרופא עושה את הסבב, והוא אומר לי: 'אתה זוכר אותי? אתה זוכר את התאונה?' ואני אומר: 'האמת שלא'. כמה שעות אחר כך, אני אומר לעצמי: 'קצת מוזר שציפי לא מתקשרת, לא שולחת הודעה, לא אומרת משהו'.

אמרתי לעצמי: 'טוב, יש לה חמישה ילדים, יש לה במה להתעסק. היא בטח תבוא או תתקשר אחר כך, אמצע היום, יש לה דברים לעשות'. בלילה ישן איתי מישהו ואני, לקראת הבוקר, אומר לו: 'אבי, תביא טלפון'. הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו". 

משפחת רימל  (צילום: באדיבות המשפחה)
משפחת רימל בימים שלפני התאונה | צילום: באדיבות המשפחה



אחרי אותו הלילה, מחליטה המשפחה יחד עם הצוות הרפואי שאין מנוס, שחייבים לספר. "הוא אמר לי: 'תקשיב, הייתה תאונת דרכים קשה וציפי לא שרדה. והייתי בהלם'".

בדיעבד, כשהחלה להתקדם חקירת התאונה, התברר שלא ממש היה להם סיכוי. הנהג בן ה-18 טס לעברם על פי החשד במהירות מופרזת, ופגע ברכב בעוצמה אדירה.

"עד עכשיו לא ראיתי את איתי, אני מפחד לראות אותו" 

בחקירה, בהליך המשפטי ובבנו איתי, שמאושפז במצב קשה מאוד לא רחוק ממנו, אפרים מעדיף שלא לעסוק. "עד עכשיו בעצם לא ראיתי אותו. שאני במצבי אעלה אליו לטיפול נמרץ זה לא בדיוק... הדבר לא הכי בריא ולא הכי קל. אני חושב שאני מפחד לראות אותו".

מצבו של איתי מתייצב לאט ומעט, אבל אפרים כבר נערך לעזוב את בית החולים לקראת שיקום וחזרה הביתה, לשלושת ילדיו. "הראל שלי, בן שלוש וחצי, אומר לי: 'אבא, אמא גם פה? אחרי שהוא אמר את זה, אמרתי: חודש לא ראיתי אותו, אולי יתמזל מזלי ואני אראה גם אותה".  

הילדים בבית, בנווה צוף, עם הוריה של ציפי ז"ל, חיים במציאות של משפחה בחלקים. זה גם אתגר כלכלי כבד שאליו התגייסה הקהילה והמשפחה עם קמפיין לגיוס המונים שנערך השבוע, בתקווה לפנות את אפרים לאתגרים הגדולים באמת.

זירת התאונה בצומת גבעת זאב (צילום: תיעוד מבצעי מד"א)
זירת התאונה הקטלנית בצומת גבעת זאב | צילום: תיעוד מבצעי מד"א

"גם אם ציפי לא נמצאת פה כבר, יש לנו משימה משותפת וזה מה שמדרבן אותי", אומר אפרים. "בפעם הראשונה שאפתח את הדלת כשאגיע הביתה, אני מניח שזאת תהיה הכאפה הקשה באמת". 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות