"מאמי תקשיבי הם כבר שעה לא מוצאים את עדי בבית ספר. אני לא נושמת, כפרה אני לא נושמת!" - כך נשמעה השיחה של שירן מימון עם חברתה רגעים לאחר שגילתה שעדי, בתה בת ה-6, יצאה ממוסד החינוך ונעלמה. עדי אמנם אותרה כעבור יותר משעתיים כשהיא בריאה ושלמה, אך שירן, שהעבירה שעה ארוכה באימה מוחלטת ומצאה את בתה הרחק מהמקום שבו היו אמורים לשמור עליה, לא קיבלה אפילו הסבר. "אני לא מאחלת לאף אמא לעבור את מה שאני עברתי", סיפרה היום (חמישי) בתכנית "חמש עם רפי רשף".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שירן התעוררה ליום רגוע בבוקרו של חמישי ושלחה את ילדיה כרגיל למוסדות החינוך. עדי הייתה אמורה לסיים את לימודיה בשעה 12:45 וללכת לצהרון, אך כחמישים דקות לאחר מכן קיבלה האם טלפון ממובילת הצהרון ששאלה בשלווה האם יכול להיות שאביה של הילדה הגיע לאסוף אותה. "אני מיד מרימה טלפון לאבא ונענית בשלילה, אני מבינה שהילדה נעלמה", סיפרה.
שירן הגיעה במהירות לבית הספר: "אני עוברת כיתה כיתה, נכנסת למזכירות המורים, לחדר המורים, הופכת את בית ספר, כולל חצרות, כולל לצאת משטח בית ספר". תוך כדי חיפוש שירן הבינה שאיש לא מעודכן בהיותה של הבת נעדרת, חוץ ממובילת הצהרון שהתקשרה. "היסטריה נורא גדולה", היא שחזרה.
"ברגע שהבינו את גודל ההיסטריה שלי, עוררתי שם מהומה לא קטנה, יצאו יחד איתי לחפש", המשיכה לספר. "בסופו של דבר היא נמצאה במרחק של כשני קילומטר משטח בית הספר, כשעה וחצי מרחק הליכה. מצאה אותה נערה בת 15 וחצי, מלאך שאלוהים שלח לנו והגן לנו על הילדה, ואם היא לא הייתה ערנית מספיק אני לא יודעת איך היום הזה היה נגמר".
הילדה הסבירה: "אמא, רציתי הביתה"
למרות חומרתו של האירוע שירן לא קיבלה הסבר: "זה ביזיון וזה חוסר אחריות. לא קיבלתי שום תגובה אף לא טלפון, לא מחברת כיוונים, לא ממנהל החינוך לא מעיריית באר שבע". כשנשאלה כיצד הסבירה הבת את מעשיה היא אמרה: "היא הבינה את חומרת המקרה. התשובה שלה היא תשובה של ילדה, 'אמא, רציתי הביתה', פשוט בדרך היא הלכה לאיבוד".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מדובר באירוע חריג שאסור שיקרה תתבצע בדיקה מעמיקה של פרטי המקרה בשיתוף עם חברת כיוונים שמפעילה את הצהרון יוסקו מסקנות ויחודדו הנהלים".