מרדכי ירושלמי בן ה-84 שיתף אתמול (ראשון) את סיפור חייו הקשה, כילד בן 7 בהונגריה במלחמת העולם השנייה. הוא נפגש עם 25 שרים וחברי פרלמנט מכל העולם שהגיעו לכנס של שדולת הפרלמנטרים למען ישראל שנערך ביקב פסגות מצפון לירושלים. כולם חתמו על עצומה שיזם ראש מועצת השומרון יוסי דגן, ומתנגדת להחלטת בית המשפט העליון של האיחוד האירופי - לסמן באירופה מוצרים יהודיים מהשטחים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

"אני מפחד. אני מפחד שאירופה לא למדה", פתח ירושלמי את דבריו. "נולדתי בשנת 1936, כבר אז הנאצים סימנו חנויות של יהודיים כשציירו על חלונותיהם 'יודן'. אחרי החנויות הגיע תור הבתים, אחר כך - סומנו האנשים". "ב-1943 גם הבתים סומנו בטלאי צהוב, ויהודי היה יכול לגור רק בבית מסומן", סיפר מרדכי. "הבית שלנו לא סומן והיינו צריכים לעזוב את הבית ולעבור לדירה של קרובי משפחה. בדירת 4 חדרים הצטופפו כ-60 אנשים".

מרדכי ירושלמי בן ה-84 בדבריו המרגשים
צילום: אבי חיון



ב-1944 כבשו הגרמנים את הונגריה, ויהודי המדינה נשלחו לגטאות, מלבד יהודי בודפשט. "ואז קרה הנורא מכל. 600 אלף איש מיהודי הונגריה הובלו ב-600 רכבות לאושוויץ - לרובם זו הייתה דרכם האחרונה". מרדכי הסתתר באותה תקופה בבית מוגן בבודפשט עם אימו, אחותו קטנה וסבתו.

"בכל לילה היו הפצצות מצד הבריטים והרוסים", סיפר. "באחד הימים נפלה פצצה על ביתו של דודי, אמא שלי הלכה לראות מה קרה ונתפסה בדרך. היא צורפה לצעדת המוות בה הצעידו 5,000 זקנים ונשים לכיוון וינה. כל מי שפיגר מאחור או ניסה לברוח - נורה במקום". אימו של מרדכי הגיעה לבסוף לוינה, שם שימשה כאחות במחנה חולי טיפוס.

ב-1950 הוא עלה לארץ, שירת עד גיל 50 כחבלן והשתתף בכל מלחמות ישראל. "אני מוכר כנכה רדיפות הנאצים עם 92 אחוז נכות. יצאתי לפנסיה בשנת 1998, מאז תפקידי הוא לספר שלעולם שלא עוד!". השומעים נעמדו, ומחאו כפיים בהתרגשות רבה.