37 שנה לאחר שלקה בלבו בקרבות מלחמת לבנון הראשונה, ובתום מאבק משפטי מפרך, הוכרה אלמנתו של מ' ממרכז הארץ כאלמנת צה"ל. קצין התגמולים באגף הנצחה ומורשת במשרד הביטחון קבע זאת לפני שלושה חודשים לאחר שמ' הלך לעולמו לפני כשנה בעקבות אי ספיקת לב.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מ' נולד בארה"ב ועלה לישראל לבדו, אז התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחיל התותחנים. קרוביו מספרים עליו שהיה ציוני נלהב, שסייע בהעלאת יהודים ארצה ועשה רבות למען עם ישראל. כשהוא בן 67 שנים בלבד, נפטר לאחר שאי ספיקת הלב הובילה לפרפור חדרים ולמוות.
עם פרוץ המלחמה ביוני 1982 הוקפץ מ', שהיה אז בן 31, לשירות מילואים קרבי מעבר לקווי האויב בלבנון. כמה ימים לאחר שמ' וצוותו הגיעו לאזור, מחבלי פת"ח חטפו שמונה לוחמים מחטיבת הנח"ל, אירוע שנחרט בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.
באחד מימי המלחמה לקה מ' בלבו כשנקרא לשוב למערכה. לימים, הגיש תביעה להכרה שנדחתה, ולאחר ניהול הליך משפטי ארוך ומורכב - החליט בית המשפט המחוזי להכיר באירוע הלבבי שעבר כאירוע שהתרחש במהלך ועקב שירות המילואים והלחץ הנפשי הקשה אליו נקלע.
במשך שנים הלכה הבעיה הרפואית והחמיר וכתוצאה מאותו האירוע חלה התדרדרות רפואית קשה במצבו שהובילה למספר סיבוכים נוספים. לאורך השנים המנוח הועמד לבדיקת הוועדות הרפואיות מספר פעמים ולבסוף הותאמה לו נכות בשיעור 55%.
לפני שנפטר, על מיטת חוליו, פנה אליו חתנו ושאל אותו האם הוא פנה למשרד הביטחון. בתשובה, ענה לו המנוח כי הוא איבד את הכוחות לפעול כדי שרעייתו תוכר כאלמנת צה"ל אחרי לכתו. מתוך רצון להגשים את צוואתו, פנו חתנו של המנוח והאלמנה לעו"ד גיל גנוניאן וחן לוי ממשרד "מרקמן את טומשין" שייסעו להם במאבק.
לפי החוק שקובע מתי תוכר אלמנה כאלמנת צה"ל, כאשר נפטר חייל או איש ביטחון כתוצאה מחבלה או מחלה אשר נגרמה במהלך ועקב השרות הצבאי, על האלמנה להוכיח הצטברות של תנאים מסיימים על מנת להיות מוכרת כאלמנת צה"ל.
"כשקיבלתי את הבשורה התחלתי לבכות ולא יכולתי לעצור את ההתרגשות לא האמנתי שעורכי דין יצליחו לעשות זאת כל כך מהר ובזכותם הוכרתי כאלמנת צהל", אמרה בהתרגשות לחדשות 12 אלמנתו של מ', "מ' היה אדם עניו עם לב גדול מלא בציונות שתמיד היה נכון לתרום ולעשות למען המדינה , אהבת הארץ ועל כך חינך את ילדיו ונכדיו".
"נלחם לא פעם באגף השיקום של משרד הביטחון"
חתנו של מ' כתב בהתרגשות לאחר קבלת הבשורה: "חמי בחייו נלחם לא פעם באגף השיקום של משרד הביטחון , מצבו הפיזי והנפשי בפעם זו גרמו לכך שהפעם וויתר מראש על המלחמה וקיבל את תשובתם כחלוטה". חתנו של מ' הוסיף כי הוא התעקש ושאל אותו האם הוא מוכן שהוא יפנה עבורו לייעוץ משפטי וישאל על זכויותיו.
"מ' ענה לי תשובה שחדרה לליבי ושקיבלה משמעות יתרה מספר ימים לאחר מכן - 'לי כבר לא נראה שיוכלו לעזור, אבל אם זה יועיל למי מהיורשים שלי אשמח שתפעל", הוסיף. חתנו של מ' הוסיף כי היום, 9 חודשים אחרי הם התבשרו כי פנייתם אושרה ע"י קצין הגמולים: "באותו הרגע התרגשתי מאוד ודמעות נזלו מעיניי. חשתי הקלה על שנסגר עבורי מעגל והצלחתי לעמוד בהתחייבותי לחמי".
עורכי הדין גיל גאנוניאן וחן לוי, ממשרד "מרקמן את טומשין", בירכו על החלטת משרד הביטחון ואמרו: "לאחר פניית המשפחה משרדנו פעל להוכחת הקשר בין הפגימה הרפואית עליה הוכר המנוח על ידי קצין התגמולים (אוטם שריר הלב) ובין הגורם בפועל למותו של המנוח (אי ספיקת לב), הצלחנו להביא להוכחה כי משך השנים הרבות בהן סבל המנוח מהחמרות מצב הקשורות לפגימתו נגרמו לו שלל בעיות רפואיות, עד שבצער, אלו הובילו לפטירתו מסיבוך של המחלה עליה היה מוכר בגיל צעיר יחסית בעת שלחם בלבנון".