בגלל השמנה, עלייה בתחלואת סוכרת וצריכת תרופות אופיאטיות - תוחלת החיים ב-19 מדינות ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות) חוותה ירידה בשנת 2015, וגם בישראל העלייה בתוחלת החיים האטה - כך עולה מדוח חדש של OECD, "מבט על הבריאות", שפרסמה היום (חמישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

לפי הדוח, תוחלת החיים בכל מדינות הארגון עלתה דרמטית מאז 1970, והיא כיום כמעט 81 שנים. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת האטה בקצב העלייה בתוחלת החיים בכמה מדינות, ובמיוחד בארה"ב, בצרפת ובהולנד.

ב-2015 תוחלת החיים אפילו ירדה ב-19 מדינות, ובהן אוסטריה, בלגיה, צ'כיה, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה, איסלנד, איטליה, לטביה, הולנד, פולין, סלובקיה, סלובניה, ספרד, שווייץ, בריטניה, ארה"ב - וגם ישראל. החוקרים מסבירים כי זהו מקרה נקודתי לשנה זו.

בית חולים, אילוסטרציה (צילום: Creatas, Thinkstock)
חשש ממחסור חמור ברופאים. אילוסטרציה | צילום: Creatas, Thinkstock

ישראל אומנם מתבלטת לטובה בהשוואה לשאר המדינות בתוחלת החיים הגבוהה של אזרחיה, 82.6 שנים - נתון גבוה יותר מממוצע OECD, אך גם אצלנו, לפי הדוח, "נרשמה בשנים האחרונות האטה בקצב העלייה בתוחלת החיים". תוחלת החיים הגבוהה ביותר מיוחסת ליפן (84.2) ולאחר מכן לשווייץ (83.6).

ישראל: שיאנית ברופאים מבוגרים

עוד מצביע הדוח על ההשקעה הנמוכה של ישראל בבריאות ככלל, ובבריאות ציבורית בפרט: כיום ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל (כוללת הוצאה ציבורית ופרטית) היא 7.5% מהתמ"ג בלבד, בהשוואה ל-8.8% בממוצע ב-OECD, כשהמימון הציבורי הוא כ-60% בלבד מההוצאה. ברוב מדינות OECD המימון הציבורי גבוה יותר.

עד 2030 צפויה ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל לגדול ל-8.8% מהתמ"ג, ועדיין תהיה מהנמוכות בארגון. לפי הדוח, ב-15 השנים הקרובות ההוצאה לבריאות צפויה לגדול יותר מהעלייה בתמ"ג ברוב מדינות ה-OECD.

אישה בבית חולים, אילוסטרציה (צילום:  Chaikom, shutterstock)
האטה בעליית תוחלת החיים. אילוסטרציה | צילום: Chaikom, shutterstock

ההוצאה הגבוהה ביותר לבריאות בשנת 2018 הייתה בארה"ב - 16.9% מהתמ"ג, ואחריה בשווייץ עם 12.2% מהתמ"ג. ההוצאה לבריאות בגרמניה, בצרפת, בשוודיה וביפן הייתה קרובה ל-11% מהתמ"ג. בכמה מדינות ההוצאה לבריאות הייתה נמוכה מ-6% מהתמ"ג, ביניהן מקסיקו, לטביה, לוקסמבורג וטורקיה, אצלה ההוצאה הנמוכה ביותר - 4.2% מהתמ"ג.

עוד מתברר כי במערכת הבריאות ובשירותים החברתיים שבמדינות ה-OECD מועסקים כיום יותר עובדים מאי-פעם. כעשירית מכלל המשרות הן בבריאות או בשירותים החברתיים. לפי הדוח, "העברת משימות מהרופאים לאחיות ולבעלי מקצוע אחרים בתחום הבריאות (למשל, אחיות ועוזרי רופא, ה"ו) יכולה להקל על העומס הכלכלי ולשפר את היעילות".

בישראל ניכרת בעיה של רופאים מבוגרים, והיא כיום שיאנית (שנייה רק לאיטליה) ברופאים מבוגרים, בני 55 פלוס, עם כמחצית מהרופאים המצויים בגילים אלה. הבעיה נעוצה בכך שרופאים אלה צפויים לפרוש בשנים הקרובות לגמלאות, ולא יהיו די רופאים צעירים שימלאו את מקומם. עוד מחדד הדוח כי שיעור הרופאים והאחיות בישראל נמוך בהשוואה ל-OECD: שיעור הרופאים הוא 3.1 ל-1,000 נפש לעומת 3.5 בממוצע ה-OECD, ושיעור האחיות הוא 5.1 לעומת 8.8 בממוצע.

הכתבה המקורית פורסמה בגלובס