חמישה צעירים נפגעו היום (שלישי) ממכת ברק סמוך לאשקלון. לאור התקרית שמדאיגה אנשים רבים פנינו למומחים כדי להבין מהי בעצם התופעה, מה קורה למי שנפגע מברק, איך מטפלים בו ומה מצב המיגון מפני סופות בארץ? מבין דבריהם עולה עובדה מדאיגה: מתקנים אסטרטגיים במדינה אינם ממוגנים כהלכה.

 לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

 "ברק הוא תוצאה של חשמל סטטי שנוצר בעננים", מסביר ד"ר קובי אסף, מנהל המרכז לרפואה דחופה הדסה עין כרם. "החשמל הזה מתפרק לכיוון האדמה בזרם חזק מאוד, והפגיעה שלו היא בעצם התחשמלות בזרם חזק מאוד".

לדברי ד"ר אסף, התופעה מסוכנת במיוחד עבור אנשים הנמצאים בשטח פתוח ובקרבת מים. "הזרם עובר דרך הגוף ופוגע בו בצורה עוצמתית", הוא מסביר. "כתוצאה מכך קורים שני דברים: ראשית, הגוף שנפגע סובל מחום ומכוויות קשות, ושנית – נזק נגרם לכל מערכות החשמליות בגוף ובהן הלב ומערכת העצבים, שמוביל להפרעות קצב קשות ואף להתקף לב".

"הטיפול לאחר מכת הברק אינו עוסק בהתחשמלות עצמה, אלא בנזקים שנגרמו ממנה לגוף כגון התקף הלב", ציין. "טיפול ראשוני אפשר לעשות הנשמה או החייאה גם בהתאם לגודל הפגיעה". 

ד"ר אסף התייחס לחשש שאדם שנפגע מברק יסכן למעשה את סובביו ואמר: "במקרה של מכת ברק אין סכנת התחשמלות מהנפגעים מאחר ומכת הברק היא מידית וחד פעמית. המכה עושה את הנזק ולא קיימת יותר". לגבי המקרה הקשה בחוף זיקים אמר: "זה קרה בעבר במדינה שלנו, אך נדיר שכמהה אנשים ביחד התחשמלו מאותו הברק".

ברק פוגע בחוף זיקים
סופת ברקים בחוף זיקים, היום

פערים במיגון - מתקנים אסטרטגיים חשופים לסכנה

ראש בית הספר להנדסת חשמל במכללת אפקה להנדסה בתל אביב, ד"ר דוד ברלה, סיפר כי המיגון מפני ברקים בארץ לוקה בחסר. "אני יכול לומר בבטחה שכיום בישראל יש יותר מתקנים שאינם ממוגנים מפני מכות ברק מאשר מתקנים ממוגנים", אמר. "בהם גם מתקנים אסטרטגיים - ביטחוניים ואזרחיים כאחד, או לחילופין מרכזי מחשוב של בנקים שפגיעה בהם עלולה לשתק כלכלה, בתי חולים ועוד".

עוד הוסיף ד"ר ברלה: "ישנן מדינות שהמודעות בהן לנושא גבוהה הרבה יותר והן עסוקות בצעדים מניעתיים. כך למשל יפן, דרום קוריאה ומדינות נוספות באירופה שבהן אפילו כנסיות משמעותיות ממוגנות מפני מכות ברק".

ד"ר דוד ברלה, ראש בית הספר להנדסת חשמל במכללת אפקה להנדסה (צילום: יח"צ)
ד"ר דוד ברלה | צילום: יח"צ

"בכל מקרה, מקום הפגיעה של הברק היא סטטיסטית", הוסיף ד"ר ברלה. "אף על פי שנדמה כך, אין הכרח שברק יפגע במקום הגבוה ביותר מעל פני הקרקע. לראייה: הברק יכול לפגוע בבני אדם, בבעלי חיים, בצומח, ובטח במתקנים מתכתיים. התופעה עלולה להיות מינורית עד קטסטרופלית, כמו שראינו היום, כזו שעלולה לגבות חיי אדם".

לסיום אמר ד"ר ברלה: "המדינה צריכה לקחת אחריות על מתקנים שנמצאים באחריותה. כיום ישנו תקן במדינת ישראל לגבי מבנים ומתקנים שיש לחייב את המדינה לאכוף, ולבחון ולקבוע לפיו האם דרושה באותו מתקן הגנה או לא. לגבי מתקנים שאינה באחריותה - זו יומרה שאיננה אפשרית".

"בעת סופה - עדיף להימצא בבניין או מכונית"

ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים באוניברסיטה הפתוחה, סיפק גם הוא הסבר לתופעה: "הברק המסוכן הוא זרם חשמלי חזק וקצר העובר מעננים המורידים גשם לקרקע. מדובר בתופעת לוואי המלווה גשמים חזקים במיוחד ועננים של גשם מפותחים, בעלי עובי של ק"מ".

ד"ר זיו מסביר כי ברקים אמנם מזוהים עם החורף, אך יכולים להגיע גם בעונות אחרות. "רוב ימי הברקים הם בחורף ולכן קשורים לקור בתודעה שלנו", הסביר. "אבל גם באביב וגם בסתיו ישנם ברקים ואף הסתיו היא עונה ובה סופות הברקים רבות ומסוכנות יותר, משום שהעננים בסתיו עבים יותר והעובי הוא גורם קריטי לעוצמת וכמות הברקים".

3 בני אדם נפגעו ממכת ברק בחוף זיקים
זירת האירוע בחוף זיקים

"יש כל מיני רמות של פגיעות של ברקים", הוסיף ד"ר זיו. "לעיתים הפגיעה היא נסבלת, יכולה לבוא לידי ביטוי באירוע מוחי או איבוד הכרה. גם פציעה בעור או נזק לאיברים פנימיים היא אפשרית, ולעיתים לצערנו זה יכול להיגמר במוות. בנוסף, יש מקרים בהם פגיעות ברקים מציתות שריפות".

לגבי האמצעים שבהם יש לנקוט כדי להימנע מפגיעה הסביר ד"ר זיו: "חשוב לדעת שבעת סופת ברקים עדיף להימצא בבניין או במכונית, ואם נפגעים מפגיעת ברק יש לטפל כמו בהתחשמלות או כוויות".

ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים באוניברסיטה הפתוחה, סיפר כי סופות הברקים בסתיו מסוכנות יותר: "הברק המסוכן הוא זרם חשמלי חזק וקצר העובר מעננים המורידים גשם לקרקע. מדובר בתופעת לוואי המלווה גשמים חזקים במיוחד ועננים של גשם מפותחים, בעלי עובי של קילומטר. רוב ימי הברקים הם בחורף ולכן קשורים לקור בתודעה שלנו, אבל גם באביב וגם בסתיו ישנם ברקים, ואף הסתיו היא עונה ובה סופות הברקים רבות ומסוכנות יותר, משום שהעננים עבים יותר והעובי הוא גורם קריטי לעוצמת וכמות הברקים".

ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים באוניברסיטה הפתוחה‎
ד"ר ברוך זיו

"לפני ארבע שנים בעונת הסתיו, קרס החשמל באזור השרון, בשל סופת ברקים שכזו. גם באזור עכו, דייג התחשמל בעקבות ברק", הוסיף ד"ר זיו. "יש כל מיני רמות של פגיעות של ברקים, לעיתים הפגיעה היא נסבלת, יכול לבוא לידי ביטוי באירוע מוח או איבוד הכרה, פציעה בעור או נזק לאיברים פנימיים, ולעיתים לצערנו זה יכול להיגמר במוות. בנוסף, יש מקרים בהם פגיעות ברקים מציתות שריפות, בעיקר כשאין הרבה גשם. בעולם, יערות שלמים נשרפים בשל פגיעת ברק. בעת סופת ברקים עדיף להימצא בבניין או במכונית, ואם נפגעים מפגיעת ברק יש לטפל כמו בהתחשמלות או כוויות".