איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית יגיש היום (רביעי) לנשיא המדינה ראובן ריבלין את הדוח השנתי של האיגוד, ובו נתונים עדכניים לשנת 2018 על פגיעה מינית בקרב בני נוער, בגירים וילדים. הדוח מעלה ממצאים מדאיגים, לפיהם כ-83% מהתיקים שנפתחו בפרקליטות על עבירות מין והטרדה מינית נסגרו, שני שליש מהם בשל חוסר ראיות. מנגד, הזינוק החד במספר הפניות למרכזים יכול ללמד על נכונות גוברת בקרב הנפגעים לקבל סיוע.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בשנה שעברה התקבלו במרכזי הסיוע לא פחות מ-51 אלף פניות, מתוכן יותר מ-12 אלף פניות חדשות, עליה של 40% בתוך חמש שנים. בצה"ל, בחמש השנים הללו חל זינוק גדול אף יותר, של 100% במספר התלונות. כ-90% מכלל הפניות נעשו על ידי נשים. 60% מהפונים למרכזי הסיוע היו קטינים או קטינות, וכשליש מכלל הפניות עסקו בפגיעה שאירעה בעת שהמתלוננים היו בגילאים 13-18.
עוד מגלה הדוח כי רוב מוחלט של התקיפות המיניות לא מבוצעות על ידי אדם זר או אלמוני - קרוב ל-90% מהתקיפות נעשו על ידי אדם שהיה מכר לנפגע/ת – בן משפחה, שכן, קולגה או ממונה. 40% התרחשו במגורים של האדם המתלונן, האדם התוקף או מגורים משותפים של השניים. לעומת פניה למרכזי הסיוע, הנתונים מראים כי הגשת תלונה במשטרה נגד קרוב משפחה או מכר היא עניין מורכב יותר: שם, רק במחצית מהמקרים הפוגע הוא בן משפחה, חבר או שותף לעבודה.
בקרב בני נוער, נראה כי חלה עלייה ניכרת במספר התקיפות המיניות הקבוצתיות. כ-60% מכלל הפניות על פגיעה קבוצתית ב-2018 עסקו בתקיפות של בני נוער, זאת לעומת 42% בשנת 2017. עוד עולה כי בפגיעות מיניות ברשת – פרסום תמונות, סרטונים או מידע, חשיפה לפורנוגרפיה וכו' – 60% מהנפגעים היו בני נוער.
בצבא, חלה כאמור עלייה חדה במספר התלונות שהוגשו ליועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם). ב-2018 הוגשו 1706 תלונות, הכפלה של מספר התלונות בתוך 5 שנים בלבד. ב-12% מהמקרים הפוגע היה קצין, ואילו ב-13% - נגד. במחצית מהתלונות הפוגע היה חייל בשירות חובה.
על אף הקפיצה במספר התלונות, רק 165 תיקי חקירה על עבירות מין נפתחו במצ"ח בשנה שעברה וגם מתוך אלו, חלק ניכר נסגר, לרוב כאשר החשוד היה קצין: קצינים היוו 26% מהחשודים בתיקים שנפתחו, אך רק 5% מהנאשמים בסופו של דבר. נראה כי ככל שעולים בדרגות, כך עולה הסיכוי שתיק החקירה יסגר: 14% מהתיקים שנפתחו במצ"ח על תקיפה מינית היו נגד קצינים בדרגת סא"ל ומעלה, אך אף לא כתב אישום אחד הוגש נגד קצינים אלו. חיילי החובה, לעומת זאת, היוו 45% מהחשודים בתיקים, אך 80% מכתבי האישום שהוגשו הופנו נגדם.
המשטרה דיווחה כי בשנת 2018 נפתחו 6220 תיקי עבירות מין והטרדה מינית. בפרקליטות, לעומת זאת, הוחלט על סגירת התיק ב-83% מהמקרים, שני שליש מתוכם בשל חוסר בראיות. 99.5% מהעררים שהוגשו ב-2018 על סגירת התיקים נדחו. רק ערעור אחד התקבל. מתוך התיקים שלא נסגרו, 80% נגמרו בהרשעה.
"מגמת העלייה בפניות למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אשר נמשכת כבר מספר שנים ברצף, מעידה על הצורך הגדול של נשים ושל גברים שעברו פגיעה מינית להישמע ולקבל תמיכה נפשית והכרה בפגיעה שעברו", הסבירה מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו. לדבריה, הזינוק במספר הפניות מלמד על "האמון הרב בשירותים של מרכזי הסיוע".
"עם זאת, תמונת המצב שנחשפת מנתוני הרשויות מאכזבת מאוד. המודעות הציבורית לתופעת האלימות המינית אולי עלתה, אבל במערכות המשפט והאכיפה אין חדש תחת השמש. מעטות ומעטים כל כך מעזים להתלונן, אך תיקי עבירות מין נסגרים פה בסיטונאות. מאחורי המספרים האלו עומדים ילדות, ילדים, נשים וגברים שנאלצים להתמודד בעצמם/ן עם הפגיעה, ואינם זוכים לסיוע, להכרה ואף לא לצדק.
"אלימות מינית אינה גזירת גורל", המשיכה סוליציאנו. "ואנו, שמכירות היטב את נזקיה, יודעות היטב שהטיפול הכי טוב הוא מניעה. גיל ההתבגרות, בו מתרחשות כשליש מהפגיעות שמגיעות למרכזים, הוא אולי הקריטי ביותר במשימה זאת. בזה אחר זה פורסמו בכלי התקשורת מקרים מבהילים שנעו בין אונס קבוצתי להתנהגות מינית פוגענית בקרב נוער ישראלי. הגיע הזמן שגם מערכת החינוך תבטיח לעשות את המרב בשביל למנוע את הכותרת הבאה".