האישה הראשונה של הימין הישראלי הלכה לעולמה: חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן נפטרה אמש (רביעי) בגיל 94. כהן, אשת ארץ ישראל השלמה, הייתה ידועה בדבקותה בעמדותיה, שלעתים נתפסו קיצוניות ולא מקובלות. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"בצער עמוק אני מודיע על פטירת אמי היקרה, גאולה כהן, לוחמת חרות ישראל משחר נעוריה ועד יומה האחרון, בגיל 94", מסר בנה, השר צחי הנגבי. "זכיתי לגדול במחיצת אשה דגולה, שכל חייה היו קודש לשלמות המולדת, לקיבוץ גלויות ולחינוך דור העתיד. אהבתה לעם לא האפילה על אהבתה כאם ומסירותה כסבתא לעידן, מתן, סתיו וליאב".

נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר עם היוודע מותה כי הצער על לכתה - הוא צער לאומי: "האש היוקדת של גאולה כבתה הלילה. לוחמת חירות ישראל שהייתה לי ולכולנו להשראה. השראה של עוצמה, של מסירות, של אהבת עם בארצו. אנו נלך לאורה של האש הזו בשבילים שסללה ובאלה שנפרצו בכוחותיה ובזכות פועלה- במחתרות, בפעילות למען ההתיישבות וכמחוקקת וכפרלמנטרית. נוחי על משכבך בשלום גאולה יקרה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד לה: "קולה של גאולה כהן לא יידום. תמיד ננצור את זכרון פועלה הכביר למען חירות ישראל ואת מסירותה ואהבתה לארץ ישראל. היא שייכת לדור הנפילים ותישאר תמיד זכר ומופת לנו, ממשיכי דרכה". 

יו"ר מפלגת העבודה, עמיר פרץ, ספד גם הוא לגאולה: "גאולה כהן ז״ל היתה יריבה אידאולוגית, אך הערכתי אותה על דביקותה בתפישות עולמה. מאחל לחברי השר צחי הנגבי שלא ידע יותר צער. יהי זכרה ברוך".

חבר הכנסת גדעון סער ספד לה: "גאולה כהן היתה מדמויות המופת של ישראל: תמיד לחמה וחלמה. מנעוריה בלח״י היא באמת גוייסה ״לכל החיים״ לרעיון תחיית עם ישראל בארצו. חיה את אוצרות החוכמה היהודית. הלהט האידיאולוגי שלה מעולם לא דעך: במדרשה הלאומית, בפעילות הפרלמנטרית, בבית אצ״ג. משתתף בצער חברי צחי הנגבי והמשפחה". 

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "גאולה כהן ז"ל. מנהיגה, אשת ארץ ישראל השלמה, לוחמת צדק. דור נפילים. איפה ישנם עוד אנשים. יהי זכרה ברוך".

גאולה כהן קורעת את הסכמי השלום (צילום: החדשות 12, לע"מ)
גאולה כהן קורעת את הסכמי השלום עם מצרים | צילום: החדשות 12, לע"מ

כבר בגיל 17 נכנסה כהן לפעילות במחתרת האצ"ל ובהמשך בלח"י, ופעלה נגד הבריטים כדי לגרשם מארץ ישראל. היא שירתה גם כשדרנית ברדיו מחתרתי ונתפסה על ידי הבריטים. היא נשפטה לתשע שנות מאסר בכלא מנדטורי, אך נמלטה אחרי חצי שנה כשהיא מחופשת לערבייה. מיד לאחר מכן היא חזרה לפעילות מחתרתית בלח"י עד הקמת המדינה.

קרעה את הסכם השלום במליאת הכנסת

היא נכנסה לחיים הפוליטיים כבר עם הקמת המדינה, כשהייתה מועמדת לאסיפה המכוננת אך לא נבחרה, ולבית המחוקקים היא הצליחה להיכנס ב-1972, מטעם תנועת החירות, וכהן כיהנה כחברת כנסת במשך כמעט שני עשורים. 

בכנסת גאולה כהן הייתה הסמן הימני בכל מושב בו לקחה חלק. דווקא לאחר עליית הליכוד לשלטון אירע הקרע בינה לבין תנועתה, על רקע הסכמי השלום עם מצרים. כהן הייתה המתנגדת הבולטת בכנסת להסכם השלום - היא קרעה את הסדרי קמפ דיוויד בהפגנתיות במליאה, והפריעה ללא הפסקה לראש הממשלה מנחם בגין כשזה הציג אותם לכנסת. באותה ישיבה, פנה בגין ליו"ר הכנסת שמיר - שהיה מפקדה של כהן בתנועת הלח"י - ושאל בציניות "האם אדוני יושב הראש יכול להגן עלי מפני חברת הכנסת כהן?". כהן לא נשארה חייבת וענתה - "אני מבקשת מיושב הראש להגן על ארץ ישראל מפני ראש הממשלה".

כל מה שרציתם לדעת על גאולה כהן (תמונת AVI: mako)
גאולה כהן פותחת את הלב | תמונת AVI: mako

לאחר אישור ההסכם, פרשה גאולה כהן מהליכוד והקימה את מפלגת התחייה. המפלגה פעלה לעצור את הנסיגה מסיני במסגרת הסכם השלום, ללא הצלחה, למרות שכהן עצמה התבצרה בימית יחד עם שני חבריה למפלגה. הישג השיא של המפלגה נרשם בבחירות 1984, אז התחייה זכתה לארבעה מנדטים. את הישגה הגדול ביותר ראתה כהן בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, בו קבעה הכנסת כי ירושלים המאוחדת היא עיר הבירה הישראלית.

במהלך כל שנותיה בכנסת, בממשלה או מחוצה לה, התחייה פעלה למען ההתיישבות ביהודה ושומרון, להמשך אי ההכרה הישראלית באש"ף ולמען הקהילה היהודית בברית המועצות עליה נאסר לעלות לארץ. עם כינוסה של ועידת מדריד בתחילת שנות ה-90 פרשה כהן מממשלת שמיר, והובילה למעשה להקדמת בחירות 1992. למערכת הבחירות הזאת התמודדו מספר מפלגות ימין - לא רק הליכוד והמפד"ל אלא גם מפלגת צומת בראשות הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן ומולדת בראשות האלוף במיל' רחבעם זאבי. 

כלת פרס ישראל

פיצול מפלגות הימין, לצד העלאת אחוז החסימה, הוביל את התחייה ואת גאולה כהן אל מחוץ לכנסת אחרי 19 שנים. את ההפסד במערכת הבחירות ראו בימין כדבר שניתן היה למנוע. את ההשפעה ארוכת השנים של המהלך של כהן ניתן היה לראות אפילו במערכת הבחירות של 2003, אז פנה שרון לפעילי ליכוד ואמר "את בחירות 1992 הפסדנו בגלל הימין, אל תתנו לימין לגרום לנו להפסיד שוב", כשהוא התכוון בקריאתו שתומכי הימין יצביעו לליכוד ולא למפלגת החירות בראשות מיכאל קליינר.

גאולה כהן ז"ל (צילום: Miriam Alster Flash90, פלאש/90 )
יריבים פוליטיים. גאולה כהן ושמעון פרס | צילום: Miriam Alster Flash90, פלאש/90

גם בשנותיה מחוץ לכנסת, דעותיה הנחרצות של כהן לא התקהו. היא התנגדה בחריפות להסכמי אוסלו בתקופת יצחק רבין ולהסכם וואי שהובילה ממשלת נתניהו, ואף אמרה כי יש לגרש לירדן ערבים שפועלים נגד ישראל. גם בגיל מבוגר, היא התנגדה בקולניות לתכנית ההתנתקות של ראש הממשלה שרון והמשיכה כל העת לכתוב ולהתראיין בעיתונות למען ארץ ישראל השלמה.

בשנת 2003 זכתה על פעילותה הפרלמנטרית והציבורית ארוכת השנים בפרס ישראל. בערב יום העצמאות ה-66 היא נבחרה להדליק משואה בהר הרצל. בנה הוא חבר הכנסת והשר צחי הנגבי.