אחיקם לוי נשר מהתיכון בכיתה ט', אחרי 9 שנות לימוד בלבד וכשנה מאוחר יותר החל לעבוד כמוכר פלאפל בעיר מגוריו, ראש העין. הוא עבד בפלאפל ולסירוגין גם כשליח חלקי חילוף במשך כמעט 20 שנה, גם אחרי שלמד מחשבים, עד שהחליט שהגיע הזמן לקחת את חייו בידיים - וכיום הוא עובד כמפתח תוכנה. אז איך אחיקם שינה את מסלול חייו בצורה כה דרסטית?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
במשך 14 חודשים ותוך כדי העבודה במשלוחים הוא למד תכנות. לפני 8 שנים הוא התחיל לעבוד בחברת התוכנה הבין-לאומית "אופטימל פלוס" ולפני 4 שנים כבר התקדם לתפקיד מפתח תוכנה. כעת הוא משתף את סיפורו האישי ומוכיח – לעולם לא מאוחר מדי.
"כל פעם אמרתי לעצמי 'אתה מבוגר מדי, מי מתחיל בגיל 27, 28 או 29?'. היום אני שמח שהתחלתי בגיל 35 ולא גררתי את זה עוד", סיפר לוי, אך הוסיף שהדרך לא הייתה פשוטה כלל. "כשעזבתי את התיכון לא מצאתי טעם בלהתאמץ, שום דבר לא עניין אותי. ברגע שהחיים שלך לא מעניינים אותך, מאוד קשה להשקיע במשהו ולהשיג אותו".
המוכר הכי טוב
בצעירותו לא הצליח לוי להתמיד בעבודה אחת, על אף שלקח ברצינות רבה כל עבודה מזדמנת שהייתה לו. "יש לי נכות ברגל וכבר בגיל 18 ניגשתי לקבל קצבה מהביטוח הלאומי", הוא מספר. "בשלב מסוים הם שלחו אותי לקורס בסיסי במחשבים ומשם לעבודה בחברה שמוכרת מחשבים. עזבתי את העבודה אחרי שנתיים והחלטתי להשלים בגרויות. התחלתי ללמוד 5 יחידות באנגלית ומתמטיקה, וגם תנ"ך ואזרחות, אבל שוב פרשתי בלי לסיים".
למרות שניסה, הוא לא הצליח למצוא עבודה הקשורה במחשבים וחזר לעבוד בפלאפל. לאחר מכן עבד גם בסניף פלאפל שפתח אחיו, ולבסוף גם במשלוח חלקי חילוף. "אם הייתי מוכר פלאפל אז הייתי מוכר הפלאפל הכי טוב, הצטיינתי בזה, אבל בגיל 30 הרגשתי שאני חייב לקחת את עצמי בידיים ולהתמיד במשהו", הוא סיפר. "שלוש שנים התמדתי והתמקצעתי במשלוח של חלקי חילוף, ולהפתעתי זה סוף סוף עבד. אמרתי לעצמי שאם אני כבר רציני במשהו - אעשה את זה במקצוע שיש בו קריירה טובה".
את ההחלטה של לוי ללמוד קורס פיתוח תוכנה שנמשך 14 חודשים ולהתחיל מחדש בגיל 35 - חבריו ומשפחתו דווקא לא קיבלו בהפתעה. "הם התפלאו שלא עשיתי את זה לפני כן, אבל מי שלא הכיר אותי הרים גבה", אמר. "הפלאפל לא הגדיר אותי, זה משהו שעשיתי. היום יש לי תחביבים כמו נגרות ויצירת סרטים. המקצוע הוא בחירה שלי ובכל שלב אפשר להתחיל מחדש".
מעבר לתעוזה של לוי לעשות שינוי כה דרסטי בחייו, גם התמזל מזלו שהמרצה שלו התעקש למצוא לו עבודה בחברת הייטק בין-לאומית שנתנה לו מרחב להתפתח ולהתקדם. "בסיום הקורס הוא שאל אותי אם יש לי עבודה, וכשאמרתי שלא הוא העביר את קורות חיי ל'אופטימל פלוס'", סיפר לוי.
נחמד אבל בלי ניסיון
כך לוי החל את עבודתו בחברה לבדיקת שבבים, למרות שלדבריו הם לא התלהבו מקורות החיים "בלשון המעטה". "הוא התעקש שיזמינו אותי לריאיון", סיפר. "הם אמרו לי שאני נחמד, חכם ומתאים אבל בלי ניסיון, ונתנו לי להתחיל כאיש QA".
"באותו רגע הבנתי שזו ההזדמנות להתחיל בחברה גדולה, להוכיח את עצמי ולבנות קריירה, והלכתי על זה", סיפר לוי. "מאז עברו 8 שנים, ובארבע מהן אני בתפקיד שאליו שאפתי – מפתח תוכנה". הוא לוקח חלק מרכזי באיסוף נתונים ממערכות לבקרת שבבים בחברות גדולות וייעול מערכות הבקרה כך שללקוח בקצה יגיע שבב תקין.
השינוי שעשה לוי בחייו בגיל 35 לא היה רק שינוי תעסוקתי, אלא שינוי אישיותי משמעותי של התבגרות ולקיחת אחריות. כשהוא נכנס לעבודה הזו הוא היה רווק, והיום בגיל 44 הוא מתגאה בנישואים מעוררי השראה ובשלושה ילדים. "להתבגר זה ללמוד לוותר על הדברים הלא חשובים וליהנות ממה שחשוב", אמר לוי.
"המסר הוא שאם יש לכם חלום - תבצעו אותו. זה תמיד בהישג יד ללכת אחרי החלום ולתפוס אותו. עכשיו אני מרגיש שלם עם החיים שלי", סיכם לוי. "אני לא מתגעגע לפלאפל אבל חוזר לאכול שם לפעמים. גם לילדים שלי אני אומר שאם התחלת משהו, גם כשקשה -תתעקש ותסיים אותו".
דני גלוטר, מנכ״ל "אופטימל פלוס" אמר כי סיפורו המיוחד של אחיקם מהווה "דוגמה נהדרת לגישת גיוס עובדים חדשים בחברה". הוא הוסיף: "ניסיון של מועמד/ת לתפקיד מהווה משקל משמעותי, אבל היכולות האישיות, החוסן הנפשי, לצד להט, יכולת התמדה ונחישות - אלו יכולים לגבור על יתרון הניסיון".