ממצאיו של מחקר חדש מחזקים את הסיפור המקראי, לפיו ממלכת אדום הייתה מעצמה גדולה ומרכזית. המחקר שנערך בהובלת פרופ' ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב, והתפרסם הערב (רביעי) בכתב העת PLOS ONE, חשף את סיפור הצמיחה של הממלכה, וממצאיו סותרים הערכות קודמות, על פיהן באזור לא הייתה ממלכה אלא אוסף שבטים קטנים ולא מאוחדים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"יש חוקרים שמנסים לגמד את הפקת הנחושת באזור הערבה בתקופה הזו", הסביר פרופ' בן יוסף. "לטענתם, מדובר באוסף רופף של שבטים שהפיקו נחושת באופן ארעי ומזדמן. הממצאים שלנו סותרים את התפיסה הזאת ועולים בקנה אחד עם הסיפור המקראי, שלפיו הייתה ממלכה באזור עוד "לִפְנֵי מְלָךְ-מֶלֶךְ, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל' (בראשית ל"ו). את הראיות שמצאנו לתעשיית הנחושת בערבה ניתן לייחס אך ורק לממלכה ריכוזית והיררכית, כלומר לאותה אדום קדומה ומקראית".
צוותו של בן יוסף מאוניברסיטת ת"א, בשיתוף עם אוניברסיטת קליפורניה, ביצע ניתוח מדוקדק של פסולת תעשיית הנחושת בערבה. "הנחושת הייתה ה'היי-טק' של העת העתיקה", הסביר פרופ' בן יוסף. "אופן יישום הטכנולוגיה ושינויים ביעילותה לאורך זמן משקפים תהליכים חברתיים, והתוצאות שלנו מלמדות, בפעם הראשונה, על הזמן והאופן בו הופיעה חברה שחלשה על המרחב כולו. חברה זו מזוהה עם אדום המקראית, שעל פי המקרא נכבשה ושועבדה לישראל בימי דוד".
החוקרים ניתחו ממצאים ממכרות הנחושת הקדומים בירדן, באזור פינאן, ובישראל באזור תמנע ומצאו זינוק בתעשייה זו. את ההתפחות ייחסו למסע הצבאי של פרעה שישק - המאורע הראשון במקרא שמתואר גם מחוץ למקרא, על גבי קירות מקדש כרנך במצרים. הממצאים מתוארכים ל-1300 עד 800 לפנה"ס.