"הייתה תקווה קטנה, אבל לא הצלחנו להאמין לגמרי שיום אחד היא תלך" - אפילו ד"ר יאיר ברזילי, מנהל היחידה לניתוח עמוד שדרה בבית החולים שערי צדק בירושלים, הופתע מההצלחה של שרה. כשפגש אותה לראשונה בגיל 6 חודשים היה קשה לדמיין אותה צועדת יום אחד בעצמה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"זה התחיל ממש בכניסת חג פסח", משחזרת אמה. "פתאום היא התעוררה משינה והתחילה לצרוח. 4 ימים היא בכתה בלי סוף ושום דבר לא הרגיע אותה. היא בקושי ישנה. היא הצליחה להירדם רק באפיסת כוחות".
בליל שבת לקחו אותה ההורים לשכנתם הרופאה, שתנסה להבין מה עובר על התינוקת חסרת האונים. "היא אמרה לנו - 'תלכו למיון כי רואים שהילדה מאוד סובלת'", מספרת האם. "היינו בטוחים שנגיע ויצחקו עלינו - מה אנחנו באים על תינוקת שבוכה".
במהלך יום שלם שרה עברה בדיקות בבית החולים. בסופו של יום הבינו הרופאים שהיא משותקת בידיה וברגליה וקבעו כי ככל הנראה מדובר בדימום חמור מאחורי עמוד השדרה. מיד הבהילו אותה אל חדר הניתוח, שם גילו ד"ר ברזילי והצוות שלו מה שנראה כמו קריש דם.
"זה מקרה נדיר של דימום בגיל כזה שלהערכתי לא אראה יותר בחיים שלי, אולי עוד אחד", אומר ד"ר ברזילי. "כיוון שהיא אפרוח כל כך קטן אז אין מיטה של חדר ניתוח שאפילו מתאימה לגודל כזה ולצורך להשכיב ילדה לניתוח כשהיא על בטן. אז אלתרנו עם כל מיני ספוגים".
הניתוח היה מוצלח, אך שרה יצאה ממנו מורדמת, מונשמת ובאפיסת כוחות. בימים הבאים הוריה לא זזו ממיטתה. לאט לאט ראו את אצבעות ידיה זזות והרגישו את הזרועות מתחילות לחזור לתפקד. מהרגליים, עם זאת, לא היה שום סימן להתאוששות.
כאשר ניסו הוריה של שרה להבין האם תוכל ללכת, הם מספרים, גם לרופאים לא הייתה תשובה חד משמעית. "הם לא רצו להבטיח לנו דברים סתם", מספרת אמה. "הם היו מאוד זהירים". הרופאים גם אמרו כי לעיתים קרובות מה שלא משתנה אחרי 3 חודשים - יש חשש שלא ישתנה עוד בכלל. חלפו 3 חודשים, והרגליים של שרה לא זזו.
"כבר לא חשבנו שיגיע היום שהיא תעמוד על שתי רגליים, שלא נדבר על ללכת", אומרת אמה של שרה. אבל הזמן עשה את שלו, והסימנים המעודדים סוף סוף הגיעו. לאט לאט הרגליים של שרה חזרו להרגיש ולזוז. ההורים המאושרים שלחו לרופא שלה סרטון כדי לשתף אותו בשמחתם. "זה סוג של נס בעינינו", אומר ד"ר ברזילי. "כשקיבלתי את הסרטון ממש זלגו לי דמעות, דמעות של אושר".
היום, שנתיים וחצי אחרי שהגיעה בפעם הראשונה לבית החולים, שרה לא רק הולכת, היא כבר רוכבת על אופניים. היא נעזרת במתקן הליכה מיוחד, והוריה מקווים שהשיפור רק יימשך.