רוצה לטבול במקווה? תדאגי להיות נשואה: הטבילה היהודית היא מנהג עתיק יומין, ובשנים האחרונות היא ממשיכה לחולל סערות. נשים רווקות טוענות שלמרות החלטת בג"ץ וחוזר מנכ"ל מטעם המשרד לשירותי דת, המקוואות לא מאפשרים להן לקיים את הטבילה כרצונן. המשרד לשירותי דת בתגובה: "נבדוק את הנתונים ונפעל ליישם את הנהלים שנכתבו בחוזר מנכ"ל".
עדויות המתפרסמות בחודשים האחרונים מתארות מציאות שבה לא מתאפשר לנשים לטבול לבד, הן נדרשות להעמיד פני נשואות או נשאלות שאלות חטטניות. בדקנו יחד עם התנועה המסורתית איך מגיבים במקוואות – כשנשים רווקות מעוניינות להגיע ולטבול.
"אני רוצה לבוא לטבול אצלכם ואין לי טבעת", אמרה מ' לרבנית מקווה "כפיר" בתל אביב בשיחת טלפון. "מה זאת אומרת אין לך טבעת, לא נשואה?", שאלה מיד הרבנית - בניגוד מוחלט לחוזר המנכ"ל הקובע כי "הבלניות מנועות מלשאול את הנשים המגיעות לטבול, שאלות בדבר מעמדן האישי (האם הן נשואות, רווקות וכיוצ"ב), ואין להתנות את האפשרות לטבול במתן מענה לשאלות אלו". בהמשך גם הוסיפה הרבנית והסבירה: "בדרך כלל הרבנים שלנו לא מתירים לבחורות רווקות לטבול, תלכי לים, תעשי את זה בים מאמאל'ה".
הרבנית מתל אביב הפרה באופן ברור את הנחיות המשרד, אבל היא יכולה "להתנחם" בכך שהיא ממש לא לבד. במקווה "בקעה" בירושלים הלכו צעד נוסף קדימה והחליטו לא רק לסרב לאפשר למתקשרת הרווקה לטבול, אלא גם להורות לה כיצד לנהל את חייה האישיים. כששאלה מדוע אינה יכולה לטבול ענו: "בשביל מה, כן? את חושבת שיהיה מותר לך אחר כך לקיים יחסים? תגידי לבעל, לחבר שלך, או הידיד שלך שזה נוגד את ההלכה וזה אסור, אם הוא רוצה אותך שיתחתן איתך".
"זה לא נותן לך שום דבר - אבל תעשי מה שאת מרגישה"
במקווה קריית שלום בתל אביב היו סולידיים יותר והסתפקו ב-"את לא יכולה חמודה" והציעו למתקשרת לפנות לרב ולנסות לבקש ממנו אישור. במקווה נווה שרת, הנמצא בתל אביב גם כן, הסביר הגבר שענה לטלפון שאי אפשר, אך בהמשך התרכך והציע לה לבוא לנסות בשעות הערב. המתקשרת שאלה: "אבל אם לא יתנו לי, מה אני פשוט אלך הביתה?", הגבר בטלפון ענה: "כן, אין מה…".
חשוב לציין כי לא בכל המקוואות התמונה כה עגומה. במקווה "ש"י עגנון" שבגבעת שמואל הקפידו להבהיר למתקשרת שהיא יכולה לפעול כבחירתה, והציעו לה טבילה ללא ברכה: "תעשי מה שאת רוצה, כשאת באה, תגידי לבלנית שאת רוצה טבילת סגולה". מקווה "שכונה ד' מרכז" בבאר שבע לא הסתבכו וענו לה בפשטות: "תעשי מה שנראה לך, בעיקרון זה לא נותן שום דבר, אבל תעשי מה שאת מרגישה".
על פי עמותת "עתים" כחצי מיליון ישראליות נוהגות לטבול מקווה, ועבור רבות מהן החוויה המקובלת במקוואות הציבוריים לרוב - לא ממש נעימה. אלפי נשים ייסדו יחד ברשתות החברתיות את קהילת "טובלות בנחת" וקבוצות פעולה כמו "תנו לטבול בשקט" מבית תנועת "עתים", שם הן מפרסמות עדויות קשות על היחס שהן מקבלות בעת ההגעה למקווה.
ד"ר יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית, שהשתתפה בתחקיר, מסר: "המקוואות בישראל מנוהלים באופן שערורייתי, מעליב, משפיל ובעיקר באופן שיוצר היררכיה בין סוגי יהודים שונים. יש שווים ויש שווים יותר. אם ספריה ציבורית הייתה מחליטה שהיא לא מקבלת ג'ינג'ים או אתיופים, היינו מקבלים את זה? למה שנקבל את ההתנשאות וההתעמרות הזו כאשר היא באה ממשרד הדתות ומהרבנות הראשית?".
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "לא נפל פגם בהתנהלות המועצות הדתיות בהפעלת המקוואות. 'התחקיר' שנערך בשיתוף עם התנועה המסורתית סובל מחוסר תום לב וניקיון כפיים. לא נשתתף במסע שיסוי מבית היוצר של תנועות פוליטיות".