בשלוש השנים האחרונות מאות ישראלים קיפחו את חייהם בתאונות דרכים קטלניות בכבישים הבין עירוניים שכולנו נוסעים בהם מדי יום. הכבישים מוזנחים כבר שנים, אך בחודשים האחרונים חדלו בחברת נתיבי ישראל לתחזק אותם לחלוטין על רקע מה שמציינים שם כמחסור בתקציב של 600 מיליון שקלים. 138 אנשים כבר מתו בהם מתחילת השנה - עלייה של 28% מהשנה שעברה. אז רגע לפני שהחורף מגיע ורק מחריף את הליקויים הקשים, בדקנו יחד עם עמותת אור ירוק אילו כבישים בין עירוניים הם המסוכנים בישראל.
הקטלני ביותר לק"מ - כביש 20: הכביש הקטלני ביותר הוא לא אחד מהכבישים האדומים המוכרים, אלא דווקא אחד מהמרכזיים בארץ בו חולפים ביום יותר מכ-750 אלף רכבים. 13 תאונות קטלניות אירעו בכביש 20, שאורכו 34 ק"מ בלבד, בשנים 2018-2016. שיעור התאונות הקטלניות הוא 38.2 תאונות דרכים בשנה ל-100 ק"מ כביש, כלומר שבכל קילומטר של נתיבי איילון מתרחשת תאונה קטלנית מדי שלוש שנים. לאחר שמספר התאונות עלה שם מ-153 בשנת 2016 ל-193 בשנת 2017, בשנת 2018 המספר צנח ל-134. יש לקחת בחשבון שהנתון מושפע במידה רבה מהנסיעות הרבות בכביש - כ-300 מיליון בשנה על פי נתוני נתיבי איילון.
מחברת נתיבי איילון נמסר בתגובה: "נתיבי איילון הוא הכביש העמוס ביותר במדינה עם 300 מיליון כלי רכב שנוסעים בו בשנה ובטיחותם של הנהגים בנתיבי איילון חשובה לנו מאוד. משום כך, כביש 20 הינו אחד מהכבישים המתוחזקים ביותר בישראל, עם גדרות הפרדה, תאורת לילה ואכיפה קבועה באמצעות מרכז הבקרה של החברה ומשטרת ישראל. כתוצאה מפעילות זו נרשמה ירידה של יותר מ -30% במספר תאונות הדרכים שהתרחשו בכביש בהשוואה לשנה שעברה. לצערנו לא נאספים נתונים דומים על שאר הכבישים שנבדקו ומשום כך מצטיירת תמונה שאינה משקפת בצורה נכונה את המציאות".
מקום שני - כביש המחצבות: כביש 444 היה קיים עוד בתקופה המנדטורית, אז שימש נתיב תחבורה ראשי של אזור המרכז. מאז נבנו הכיבים 4 ו-6, ובניית גדר ההפרדה חייבה שינויים משמעותיים בתוואי הכביש. ואולם על אף שהוא לא מרכזי כשהיה בעבר, ב-34 ק"מ הכביש המחבר את יער בן שמן וראש העין התרחשו בשלוש השנים האחרונות 11 תאונות קטלניות. מצבו של הכביש, נראה שרק הולך ומדרדר, עם עלייה עקבית במספר התאונות בין 2016 ל-2018, על אף הירידה המשמעותית בכלל המדינה בשנת 2018. בין 2017 ל-2018 עלה מספר התאונות בכביש ב-9% ל-93 תאונות בשנה.
מקום השלישי – כביש חוצה שומרון: כביש 5 משרת את ההתיישבות הישראלית הענפה בשומרון, אך גם את ראש העין ופתח תקווה. בבוקר סובלים הנוסעים מעומסי תנועה קשים בדרך לתל אביב ובערב בכיוון השני. כעת יוכלו לנצל את הזמן הארוך הזה במחשב על עובדה מטרידה - 11 תאונות קטלניות פקדו את 32.1 הקילומטרים של הכביש הזה בשלוש השנים האחרונות. גם כאן הירידה בין 2017 ל-2018 מ-93 ל-73 תאונות מעודדת, אך גם כאן נזכיר כי אין לצפות לירידה שכזו ב-2019.
מקום הרביעי - כביש 781: כביש זה שמתחיל מצומת מורשת לקריית אתא משתפל שיפולים רבים ב-18 הקילומטרים שלו בין כפרי ויישובי לב הגליל. הכביש מנקז אליו תנועה רבה מכרמיאל וסביבותיה, ישובי משגב, סחנין, עראבה וישובים נוספים, אך ברובו הוא בעל נתיב אחד לכל כיוון ותשתיות הכביש בו רוויות בורות ומהמורות, עד כדי כך שהייתה התארגנות קטנה של אזרחים שהפגינו על כך לפני כשנתיים. בפועל פקדו את הכביש הקצר חמש תאונות קטלניות בשלוש השנים האחרונות, ו-138 תאונות בכלל.
מקום חמישי – הכביש הקטלני בישראל כביש 4: דרך זו נפרסת בין מחסום ארז בגבול עזה וראש הנקרא בגבול לבנון, ופקדו אותו בשלוש השנים האחרונות 53 תאונות קטלניות. בשל אורכו הרב (200 ק"מ) הוא הגיע רק למקום ה-5 בדירוג הכבישים הקטלניים לקילומטר כביש - אך במספרים נומינליים מדובר בכביש הקטלני בישראל. באותן שנים התרחשו בכביש הזה 1291 תאונות. כביש 4 גם הוא מקורו בתקופה המנדטורית והוא עדיין סובל מצמתים עמוסים שלא הוסבו למחלפים וממקטעים עמוסים בהם לכביש הראשי יש רק נתיב אחד לכל כיוון.
מקומות 6-10: כפי שציינו קודם שנת 2018 נחשבה לשנת הישגים עבור המלחמה בתאונות הדרכים, אבל במרבית הכבישים הבין עירוניים במקומות אלו מספר התאונות רק עלה. בכביש 443, שבמקום השישי, מספר התאונות ב-2018 רק עלה ב-22% ביחס לשנה לפני, ל-56 תאונות בשנה. שמונה מהתאונות בכביש הזה בשלוש השנים האחרונות היו קטלניות. בכביש 431 היו 7 תאונות קטלניות ו-38 תאונות ב-2018, גם כן עלייה. כך גם בכביש 784 שבגליל שספג גם כן עליה ל-47 תאונות ב-2018 ו-5 תאונות קטלניות בשלוש השנים האחרונות.
כביש 31, שנחשב כבר שנים לכביש אדום ואף קיבל את הכינוי "כביש המוות", שמר על המוניטין בשלוש השנים האחרונות. על אף הרחב הכביש לדו נתיבי בין צומת שוקת לערד על ידי נתיבי ישראל ופתיחת מחלפים בין 2010 ל-2015, מספר התאונות הקטלניות נותר גבוה עם 12 תאונות קטלניות. כך גם כביש 70 שהורחב בעשרות השנים האחרונות, עדיין מתבלט לרעה במקום ה-10 עם 14 תאונות קטלניות לאורך 75 הקילומטרים שלו.
8 כבישים אדומים שכדאי להיזהר מהם: כביש 1 וכביש 6 הם אומנם כבישים מהירים, שבתשתיותיהם הושקע רבות אך גם הם מככבים ברשימת הכבישים המסוכנים. על אף שכביש 6, שבנייתו החלה רק לפני כ-20 שנה חדש יחסית, הנסועה הרבה בו, המהירות הגבוהה והמקטעים שעדיין יש להרחיב ולטייב, כל אלו הביאו לכך שהכביש הגיע למקום ה-12 עם 28 הרוגים. את 95 הק"מ של כביש 1, שבחלקו הנתיבים עדיין צרים מדי והשוליים חסרים, פקדו בשנים שנבדקו 16 תאונות, והוא במקום ה-13.
במקום ה-15 נמצא כביש 60, מבאר שבע לנצרת שעובר ברובו באזור יהודה ושומרון, ואולם על אף מרכזיותו הוא כולל מקטעים רבים חד נתיביים וצמתים בלתי מרומזרים, על אף עבודות בעניין. 31 תאונות קטלניות התרחשו בו בתקופה שנבדקה. כביש 40, המתפרס על 302 ק"מ ומשרת תושבים מהערבה ועד כפר סבא, הגיע למקום ה-18. מדובר בכביש בין עירוני מרכזי אבל במקטעים רבים הוא עדיין חד נתיבי ועבודות רבות צריכות להיעשות בו. הכביש העמוס הוזנח במקטעים רבים והמצב התשתיתי בו, כפי שתיעדנו בכתבה קודמת, גרוע ביותר חודשים בודדים לפני החורף. בשלוש השנים שנבדקו 30 תאונות קטלניות התרחשו לאורך הכביש הזה בלבד.
כביש 65, הכולל את כביש הסרגל, נמצא בעשור האחרון כמעט באופן קבוע בשדרוגים שונים ואולם בשנים שנבדקו הוא הגיע למקום ה-19 עם 12 תאונות קטלניות. כביש 89 הורחב בחלקו כבר לפני שנים רבות וב-2004 חנך גשר חדש מעל נחל אכזיב המאפשר מעבר של כלי רכב מכיוונים מנוגדים במקביל, אך הכביש המפותל והחד נתיבי ממשיך לגבות קורבנות במקום ה-25, עם 5 תאונות בתקופה שנבדקה, הממקמות אותו במקום ה-26. כביש 75 אומנם הורחב בין צומת ישי ונהלל וזכה להתהדר במחלף חדש בצומת יגור, בין 2011 ל-2014, אולם גם הוא שומר על מקומו ברשימת הכבישים האדומים במקום ה-26 עם שלוש תאונות קטלניות בשלוש שנים.
כביש 90 הסוגר את הרשימה במקום ה-27 הוא חדשות ישנות עבור רוב הישראלים, חלקו הדרומי בערבה נותן מסוכן על אף הרחבת חלקו לדו נתיבי, בחלקו הסמוך לים המלח יש חשש מהיווצרות בולענים בעומק עשרות מטרים תחת הכביש, ובין לבין הוא ממשיך לגבות קורבנות רבים. בין 2016 ל-2018 היו בו 19 תאונות קטלניות.
במטרה לבחון מי הם הכבישים הבינעירוניים מרובי התאונות בישראל, בעמותת אור ירוק בחנו ודירגו את הכבישים המסוכנים והבולטים לפי מספר תאונות קטלניות בשלוש שנים (2016-2018). דירוג הכבישים נעשה על פי חישוב נתוני תאונות הדרכים הקטלניות (לפחות הרוג אחד) ל-100 ק"מ כביש וסך תאונות הדרכים לכל 100 ק"מ כביש וזאת כדי לאתר את הכבישים עם הכי הרבה תאונות ביחס למספר הקילומטרים בכל כביש. הבדיקה העלתה תמונת מצב מטרידה - תשתיות הכבישים הבין עירוניים בישראל לא מטופלים די הצורך, עומסי התנועה, הכבישים הצרים והתשתיות הלקויות עולים בחייהם של מאות ישראלים. כבר חודשים ארוכים שחברת נתיבי ישראל אף לא מתחזקת את אותם כבישים מסוכנים, ואנו כבר רואים עלייה של יותר מ-20% בתאונות ביחס לשנה שעברה. אם לא ימצא פיתרון ותשתיות הכבישים הבין עירוניים ישארו לא מתוחזקות, החורף רק יחריף את המצב ויעלה את הסיכון להחלקה, והתוצאות ידממו בשטח.
ארז קיטה מנכ"ל עמותת אור ירוק: "הכבישים הבינעירוניים מהווים עורקי תחבורה מרכזיים מהפריפריה אל המרכז ובחזרה והנסיעה בהם מאופיינת במהירות גבוהה, פעולה אשר מגדילה את הסיכון לתאונות דרכים. ברשימת הכבישים מרובי התאונות ניתן למצוא כבישים רבים אשר סובלים מהזנחה תשתיתית ארוכת שנים או כבישים בהם הנוכחות המשטרתית מועטה. כדי לצמצם את המעורבות הגבוהה בתאונות דרכים בכבישים בינעירוניים חייבים להגביר את הנוכחות המשטרתית בכל שעות היום וזאת באמצעות תוספת של 200 ניידות ומאות שוטרים שיגבירו את הנראות וההרתעה בכביש וימנעו עבירת תנועה מסכנות חיים. במקביל, חייבים לשפר את התשתית באותם כבישים אדומים מרובי תאונות ולהפוך אותם לכבישים סלחניים לטעויות הנהג כי אין שום סיבה שכל טעות תגבה חיי אדם. לאחרונה אנו עדים להזנחת התחזוקה בכבישים רבים, בעיקר בפריפריה, דבר המעלה את הסכנה לתאונות דרכים. תחזוקה ותיקון כבישים היא פעולה בסיסית ואין מקום לחסוך בכסף כאשר מדובר בחיי אדם. המדינה חייבת להעביר עוד היום כסף לטובת תיקון כבישים שניזוקו לאחרונה ומהווים פצצת זמן מתקתקת שעלולה לעלות בחיי אדם".
מנתיבי ישראל נמסר: "נתיבי ישראל מבצעת את תחזוקת תשתיות התחבורה שבאחריותה באופן מיטבי של התקציב אשר ניתן לה". בעבר אישרה החברה כי היא חדלה מלבצע פעולות תחזוקה משמעותיות בכבישים הבין עירוניים בישראל על רקע אי העברה של תקציב על סך 600 מיליון שקל ממשרד האוצר.
ממשרד התחבורה בנושא תאונות דרכים בכבישים בינעירוניים: עמותת אור ירוק הפכה לגוף שכל תפקידו לנגח את הממשלה ואת משרד התחבורה בפרט, תוך שימוש בנתונים שקריים והתעלמות מהעובדות, שכן מרבית תאונות הדרכים אינן נגרמות בשל בעיות בתשתית הכבישים, אלא כתוצאה מהיסח דעת של הנהגים.
משרד התחבורה משקיע מדי שנה מיליארדי שקלים בכבישים אדומים ובמוקדי סיכון, הרבה מעבר למה שקבעה הממשלה. חלק מהפרויקטים מטופל באופן ישיר במסגרת תקציב ייעודי, המוקצה לכך מידי שנה וחלקם האחר מטופל במסגרת פרויקטי פיתוח של משרד התחבורה, המקודמים כיום בכל רחבי הארץ. מעולם לא טופלו כל כך הרבה כבישים אדומים ומוקדי סיכון כמו בעשר השנים האחרונות.
כך למשל במסגרת הקמת קו רכבת העמק מבית שאן לחיפה טופלו כל מוקדי הסיכון, בכביש 71. במהלך הקמת הזרוע המזרחית של כביש 6 מטופלים כל הכבישים האדומים ומבוטלים מוקדי סיכון בכביש 85 וכביש 65. בכביש 90, המהווה כעשירית מאורך הכבישים בארץ, בוצעו בשנה האחרונה בלבד, 13 פרויקטים של מוקדי סיכון וגובשה תכנית כוללת להסדרתו, בעלות של מיליארדי שקלים.
בנוסף, שודרגו ברחבי הארץ עשרות כבישים אדומים, כמו כביש 31 בדרום, כביש מספר 1, משער הגיא לירושלים, כבישים 79,77 בצפון, כביש 38 מבית שמש לירושלים ועוד שורה ארוכה של פרויקטים, שלכל אחד מהם יש תרומה משמעותית וישירה לבטיחות בדרכים.
מחברת דרך ארץ המפעילה את אחד משלושת המקטעים של כביש 6 נמסר: "החברה אחראית על כביש 6 בין מחלף שורק למחלף עין תות – 100 ק"מ. לפי הנתונים שבידנו, מספר התאונות בקטע כביש זה נמוך משהוצג בדירוג, ולפיו המקטע ניצב במקום 21 לעומת 12. אנו עושים את מירב המאמצים להיות מספר 1 בבטיחות, כך אנו נחשבים על פי המדד המקובל בעולם, המודד את רמת הבטיחות בכבישים לפי מספר הרוגים למיליארד ק"מ נסועה. לפי מדד זה, הציון הממוצע הארצי בשנת 2018 היה 6.6, ואילו הציון הממוצע בקטע שבאחריות דרך ארץ בכביש 6- נמוך משמעותית והינו 2.33".