אומרים לי שהדרת נשים היא לא עניינן של נשים חילוניות. היא עניין פנים-קהילתי. תני לחרדיות ולדתיות לחיות בשקט - אל תתערבי, ככה הן רגילות ורוצות. אז לא רק שנשים דתיות וחרדיות רבות מתנגדות להפרדה ולדרישות הצניעות המקצינות והולכות, וגם אומרות את זה לאחרונה בקול ובאומץ הולכים וגוברים, אלא שהדרת הנשים היא עניין שנשים חילוניות חייבות לשים אותו גבוה ברשימת הנושאים לטיפול, כי היא משפיעה על חייהן ישירות, ובלי פעולה נחושה – תשנה את חייהן באופן רדיקלי.

בסוף השבוע קיבלנו דוגמה מובהקת: שלט בחירות של קמפיין שקורא לאיחוד במחנה השמאל, כשהוא נתלה בגבול בני ברק – ראה זה פלא, ציפי לבני מרוטשת ממנו החוצה ונותרים רק ששת המנהיגים הגברים. למה? כי עיריית בני-ברק לא מאשרת דמויות נשים בשלטי חוצות. מקרה דומה קרה השבוע עם שלט שעליו מתנוססת תמר זנדברג.

כבר שנים שוונדליסטים חרדים משחיתים שלטי חוצות שעליהן דמויות נשיות. זה קרה לבר רפאלי ושירי מימון בכרזות לאקס פקטור בירושלים ובטבריה, זה קרה על שלטי מנוי לתיאטרון זוגי בחאן (האישה בזוג המצולם הזוג פשוט כוסתה בנייר לבן) והשבוע זה קרה באשדוד, בפרסומת לסופר-פארם, שבה כוסתה דמות האישה.

עיתונים חרדים ריטשו את השרות החדשות מתמונת הממשלה הרשמית עם הקמת הקואליציה בבחירות האחרונות, והעיתונות החרדית אפילו עושה פוטושופ כדי להסתיר דמויות נשים באושוויץ או נעל של אישה שנותרה מיותמת בתמונה של בית אחרי שריפה.

גם בפוליטיקה שלטים עם נשים מושחתים כבר שנים. רחל עזריה ספגה נזקים כלכליים אנושים לקמפיינים שלה מידיהם של כאלה שלא הצליחו להסכים עם התנוססות דמות אישה בשדה הראיה שלהם.

אבל פה יש עליית מדרגה. כבר לא מדובר ביוזמה ״מלמטה״ של קיצונים, אלא במדיניות ״מלמעלה״, של העירייה. חמור מכך, משרד פרסום מוביל, ראובני פרידן, שיתף פעולה עם הוראת העירייה. מן הסתם יושבים במשרד הפרסום אנשים מעודכנים ונאורים בעיני עצמם, מחויבים לשוויון נשים. בהחלטה שלהם לרטש ולהעלות פוסטר ללא אישה, האנשים הללו כשלו. הם נרדמים בשמירה על השוויון והדמוקרטיה.

כשזה מה שקורה, אנחנו כבר לא יכולים להטיל את האחריות על המנהיגות החרדית או החרד״לית. האחריות לכללי ההפרדה והצניעות המתפשטים באקדמיה, בצבא ובאירועים ציבוריים מוטלת על כל מי שיש בכוחו להחליט החלטות קטנות כגדולות – החלטות שעשויות להיראות כמו התחשבות מתבקשת ובלתי מזיקה ברגשות דתיים – אבל השלכותיהן רחבות הרבה יותר, וסופן באפליית נשים ודחיקתן לשוליים.

לפני קצת יותר משבוע פסק בג״ץ שאגודת ישראל מחוייבת למחוק מהתקנון שלה את האיסור על נשים להיבחר. אבל בג״ץ נמנע מללכת מעבר לכך. הוא נזהר מלחייב את אגו״י להעמיד נשים לבחירה מחשש להתערב יתר על המידה בזכויות הפנים-קהילתיות. עכשיו זה כבר צריך להיות ברור: כשמדובר בפגיעה כה בסיסית בשוויון, כמו שלילת הזכות להעמיד את עצמך לבחירה, הרעיון שניתן למתוח קו מפריד בין ״אצלם״ ואצלנו״ הוא אשליה.

ד
ד"ר יופי תירוש | צילום: רועי דקל

ראובני פרידן צריכים להתנצל ולתקן – לסרב להעלות קמפיין ללא נשים, אחרת הם מפקירים ערכים בסיסיים כמו חופש ביטוי ושוק חופשי של מסרים ודעות – ערכים שעליהם מבוסס מטה לחמם.

וכך גם כל המנהיגים האחרים שמתנוססים על הפוסטר: על אשכנזי, יעלון, ברק, גבאי, גנץ ולפיד –  לסרב להצגת פוסטרים שלהם אם נפגעה זכותה של עמיתתם מלהתנוסס עליו רק כיוון שהיא אישה.  

ההימור שלי הוא שמערכת הבחירות הזאת תציף עוד מקרים רבים של סירוב להשמיע ולהראות נשים. זו הזדמנות למפלגות להפגין מחוייבות לחצי מקהל הבוחרים שלהן, ולצביונה הבסיסי של החברה הישראלית.

 ד״ר יופי תירוש היא משפטנית וממובילות המאבק נגד הדרת נשים בישראל