יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, מסר היום (רביעי) ליועמ"ש אביחי מנדלבליט את עמדתו בנוגע להצעת החוק של הליכוד, שנועדה לאפשר הצבת מצלמות בקלפיות. בין נימוקיו המרכזיים עומדת הטענה כי החקיקה עלולה לגרום לתוהו ובוהו ביום הבחירות ותפגע ביכולת לנהל אותו. עוד מדגיש מלצר כי גם ללא החוק ננקטים צעדים רחבים כדי לשמור על "טוהר הבחירות" - ועל כן אינו נחוץ.
"אבקש להדגיש כי לעמדתנו לא ניתן לקדם את התזכיר לחקיקה בעת זו", כתב מלצר. "נוכח קשיים יישומיים, שעלולים להביא לפגיעה אנושה ביכולתה של ועדת הבחירות המרכזית לבצע את יום הבחירות כסדרו, באם התזכיר יהפוך לחוק ובשל אי החוקתיות העולה ממנו ואף פגמים מנהליים בולטים בגיבושו".
עוד הסביר מלצר: "מעיון בתזכיר דומה כי התיעוד בקלפי הוא הערך המוגן, ולא כך הדבר. הערך המוגן הוא שמירה על טוהר הבחירות, וייתכן שאחד האמצעים שניתן לסייע לשמירתו הוא תיעוד חזותי בקלפי, אך זאת יש לבצע ללא פגיעה לא מידתית בערכים מוגנים אחרים, ותוך מתן אפשרות לניהול הבחירות כהלכתן".
"האמצעים בהם אמורה לנקוט הוועדה בבחירות לכנסת ה-22 ,מספקים, לדעתנו, מענה הולם לחששות לפגיעה בטוהר הבחירות", הוסיף יו"ר ועדת הבחירות. "תוך איזון בין כל הזכויות הרלוונטיות המשיקות: חשאיות הבחירות, שוויון ההזדמנויות בין רשימות המועמדים ופרטיות הבוחרים".
בעקבות מכתבו של מלצר, שלח מנדלבליט מכתב שבו אל רה"מ נתניהו, שר הפנים אריה דרעי ושר המשפטים אמיר אוחנה, ובו הבהיר כי "דברי השופט מלצר חדים ומסקנתם ברורה". לדברי היועמ"ש: "לא ניתן לקדם את התזכיר לחקיקה בעת זו".
עוד ציין מנדלבליט כי הוא מחזק את עמדתו של מלצר, וכי החקיקה משמעותה "פגיעה הן במימוש החופשי של זכות היסוד הדמוקרטית לבחור והן בביצוע החובה החוקתית לקיים בחירות חופשיות, חשאיות ושוויוניות".
"פגם משפטי זה טבוע בעצם קידומה של הצעת החוק בסדר הזמנים שנותר עד ליום הבחירות ואין לו מזור בשלבי החקיקה בכנסת", המשיך מנדלבליט. "על כן עמדתי היא כי קיימת מניעה משפטית מאישור הצעת החוק בידי הממשלה". עוד הוסיף: "הצעת החוק מעוררת קשיים חוקתיים ומשפטיים רבים, מהותיים ותהליכיים כאחד".
מוקדם יותר היום פורסם כי הממשלה מבקשת להביא את חוק המצלמות לכנסת ביום שני, בניגוד לעמדת היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שמתנגד להצעה, וגם לעמדת יו"ר ועדת הבחירות. בממשלה רוצים שהחוק יאושר בהליך מזורז עוד לפני הבחירות ב-17 בספטמבר.
הנוסח המעודכן של החוק קורא לאפשר "לכל חבר ועדת קלפי, משקיף, מזכיר או נציג ועדת הבחירות המרכזית לתעד חזותית או קולית את כל מה שהוא מוסמך לפקח עליו בכדי להגשים את מטרת תפקידו". עוד קורא החוק לקבוע כי עבירה על הסעיף החדש - סעיף 73ב' לחוק הבחירות - תהיה עבירה פלילית.
בנימוקים נכתב כי החוק נועד "להסדיר את האופן שבו ניתן יהיה לבצע תיעוד חזותי ו/או קולי בקלפיות במהלך שעות ההצבעה ולהסמיך את בעלי התפקידים הרשאים לעשותו, הכול כדי למנוע או למצער לצמצם את תופעת הזיופים בקלפיות".
מהליכוד נמסר בתגובה: "קיבלנו בתדהמה את עמדת היועמ"ש נגד הצעת החוק לאפשר הצבת מצלמות באולם הקלפיות באופן שימנע בוודאות את גניבת הבחירות על ידי זיוף קולות. הגורמים המשפטיים, שמחובתם היה לפעול בכל דרך נגד הזיוף הוודאי של קולות, נוהגים בדיוק הפוך מסיבות לא ברורות. מה גם שהצעת החוק להצבת מצלמות מבהירה שלא מדובר בשום תיעוד של ההצבעה מאחורי הפרגוד ושחשאיות הבחירות תישמר בקפדנות".
עוד נמסר כי "עמדת היועמ"ש מדאיגה במיוחד לאור העובדה שהשופט מלצר קבע שתופעת הזיופים מסוכנת ושיש להילחם בה, ואף העביר קלפיות מהבחירות האחרונות לבדיקת המשטרה. לאחר קבלת חוות הדעת של היועמ"ש, שר המשפטים אמיר אוחנה הודיע שהוא ימשיך בהליך החקיקה ויביא את ההצעה לממשלה".
השתתפה בהכנת הכתבה - מיכל צ'ין