עדיין מתלבטים? הבחירות יוצאות לדרך בעוד פחות מיממה והשאלה שעדיין מעסיקה רבים מהישראלים - מימין ומשמאל - היא אם להצביע למפלגה הגדולה בגוש, זו שעשויה להרכיב את הממשלה הבאה, או דווקא למפלגות קטנות שלא פעם מתנדנדת על סף אחוז החסימה. הדילמה אם לבחור באופן "אסטרטגי" או לא מלווה לא פעם את הבוחר עד לרגעים שבהם הוא נמצא כבר בקלפי - וכדי לעזור לכם לעשות בחירה מושכלת שאלנו מומחים בעלי שם לתורת משחקים ולמדע המדינה: מהי ההצבעה הנכונה בישראל 2019?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
תורת המשחקים - לקחת סיכון מחושב
פרופסור ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005, מסביר: "התשובה שנותנת תורת המשחקים תלויה בסיכויים של כל מפלגה לעבור את אחוז החסימה. אין ספק שעל מנת לחולל השפעה עדיף להצביע למפלגה שתעבור את אחוז החסימה, ולכן להימנע מהצבעה למפלגות קטנות שיש סיכון גדול שישארו מחוץ לכנסת".
מה לעשות כשמתלבטים בין מפלגה קטנה, שרוב הסיכויים שכן תעבור את אחוז החסימה, דוגמת העבודה-גשר או ימינה ובין המפלגה הגדולה בגוש? "הצבעה למפלגה הגדולה יכולה להביא עוד מנדט אחד, ואילו לקיחת סיכון מחושב ומתן קול למפלגה קטנה שיש סיכוי רב שתעבור את אחוז החסימה יכול להרוויח לגוש ארבעה מנדטים", מוסיף פרופסור אומן. "בעבור מי שמסכים אידאולוגית עם המפלגה הקטנה בגוש ההצבעה לה תחזק אותה ביכולתה למשוך בכיוון שלה לאחר הרכבת הממשלה".
לא הסתפקנו רק בבדיקה של ההצבעה האסטרטגית על פי תורת המשחקים - ובדקנו גם מה נכון עבור הפוליטיקה הישראלית. עד שנות ה-80, זכו שתי המפלגות הגדולות בישראל בכ-40 מנדטים או יותר בכל מערכת בחירות, ואילו בשנות ה-90 חל שינוי במגמה. שיטת ההצבעה הישירה חיזקה את תרבות הבחירה במפלגות קטנות ובבחירות 1999 המפלגה הגדולה, ישראל אחת של אהוד ברק, זכתה ל-26 מנדטים בלבד. דווקא בבחירות האחרונות השיגו המפלגות הגדולות הישג מכובד בעשורים האחרונים עם 35 מנדטים כל אחת, האם ישחזרו את ההישג הזה? ד"ר אסף שפירא מהמכון לדמוקרטיה מקווה שכן.
מדע המדינה - לחזק את המפלגות הגדולות
"מבחינת הפוליטיקה הישראלית יש אינטרס שהבוחר יבחר במפלגות הגדולות", מדגיש ראש התוכנית לרפורמות פוליטיות במכון. "בממשלות האחרונות סיעת השלטון נמצאת במיעוט אפילו בתוך הקואליציה, דבר חריג ביחס לרוב הדמוקרטיות בעולם. במצב הזה יכולת סיעת השלטון לקדם מדיניות שלה או בכלל מדיניות קוהרנטית נמוכה. הרבה סיעות בממשלה - משמעותן גם יותר שרים, יותר משרדים, יותר עלות כספית לאוצר וקשיים בירוקרטיים משמעותיים. כמובן שיש גם העניין שכולנו מכירים של הכוח הלא פרופורציונלי המצוי בידן של סיעות קטנות".
ד"ר שפירא שולל את התפיסה שקואליציה מרובת משתתפות דווקא תביא לממשלה שמייצגת טוב יותר את אקלים הדעות בישראל. "זה דבר שלא הוכח מחקרית, והמחשבה המקובלת במדע המדינה היא דווקא שככל שבאמת יש שתי סיעות גדולות, הן פונות לכיוון המרכז ושם מתקיים המאבק על הקולות", הוא אומר. "כמובן שממשלות כאלו הן גם יציבות יותר".
החוקר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מכיר בעובדה שישראל אכן חברה משוסעת ושהמגזרים החרדי והערבי חשים שאין להם ייצוג במפלגות הגדולות וימשיכו להצביע למפלגות סקטוריאליות. עם זאת, הוא מקווה כי הצבעה אחראית של הציבור הישראלי תחזק את המפלגות הגדולות ותשנה את תרבות ההצבעה בישראל כבר מהבחירות הקרובות.