דודי אמסלם: איש של... משהו
הבעיה עם דודי אמסלם זה שכולם מחבבים אותו מ"ארץ נהדרת" ואז כשרואים אותו באמת נזכרים שלא. ההמלצה: לשלב בקמפיין רק את החיקוי שלו זועק "אבל תן לי להסביר!". מי ידע?
הג'ינגל החדש שלו נפתח בדיבורו האיטי והמנומנם על כך שמתבצעת הפיכה במדינת ישראל ו"יש פה שלושה תיקים הזויים". כרגיל, הוא נשמע כמו מישהו שהרגע התעורר והעמידו מולו מיקרופון, אבל למרבה המזל מיד הזמרת מכסה עליו עם זעקות "דודי, אמסלם, איש של אנשים, עם הצלחה, לא מתווכחים!", שיכול להיות ג'ינגל לפריימריז או למוסך, אבל מה זה משנה.
סביר להניח שתהליך הקריאייטיב היה מעניין: "דודי אמסלם, איש של... בואו נפצח את זה חבר'ה. עשייה? נההה. חוקים? פחות. ערכים? בורינג. מתוקים! מתוקים! זה מעולה, מי לא יזדהה? אבל אולי בשלב הבא. רגע... מה עם, אנשים? דודי אמסלם איש של אנשים. נגיד של ביבי - ביבי הוא איש ואמסלם הוא שלו. פיצחנו את זה!".
תחזית: הפריימריז ייגמרו, אבל אתם תמשיכו לזמזם את זה לנצח
ניר ברקת: עם כוח גדול באה אחריות גדולה
טוב זה בכלל לא סרטון תעמולה, זה סרטון "אותנטי" ש""התגלה"" ב""""טעות"""" ובתזמון מדהים, שבו אנחנו רואים איך ניר ברקת מנטרל, במו עצמו, מחבל מסוכנות הניצבים טייק טו. כל הכבוד ניר ברקת! הוכחת שאתה ראוי להתמודד בליכוד. נמתין לסרטונים הבאים ש"יחשפו" ב""אקראי"" על ידי ~עמית סגל~ ובהם נראה את ברקת מחסל מנהרת טרור, מציל שלושה גורים משריפה ועומד """"במקרה"""" על סירה בשקיעה בלי חולצה מניף דגל ישראל ושר התקווה.
תחזית: יפרוש מפוליטיקה בשביל להשקיע בזהותו הסודית כגיבור על
אורן חזן: הפאן שלכם בכנסת
אחרי קדנציה יפה בריאליטי, אורן חזן החליט לממש את כשרונו כאמן ספוקן וורד ופורץ אל הפריימריז עם פן טרי בפוני ואנרגיות של שינוי. "אני מדבר כי כולם שותקים", הוא יורה נאמבר בתכנית הפואטרי "קרם דה לה סלאם" בתאגיד ומזכיר לנו שאפשר לקחת לו את הכל (וזה לא יהיה הרבה) אבל לא את הגרוב.
הייתם חושבים שהוא ישמיט פדיחות, אבל אורן עושה לימונדה מבושות: "מי עשה סלפי עם הנשיא מספר אחד בעולם, ולא התבייש לעמוד ולהגיד – חבר'ה זה היה מושלם". אפשר היה לעבוד קצת על הסלוגן "קול האמת בפרצוף" כי זה ווייב של לפני ארבע שנים, וגם אפשר היה לדייק קצת בעובדות כי "הייתי שתול בשוברים שתיקה" = עשיתי להם שיחת טלפון בשם בדוי שנכשלה כי הם לא פרסמו. אבל בגדול, אחלה סרטון, כיף חיים.
תחזית: רד בול לוקחים חסות על המשך הקמפיין שמסתיים במסיבת ענק באילת שבשיאה חזן מבטיח שאם הוא נכנס לכנסת הבאה, וגם אם לא, הוא פורץ לבימת האירוויזיון בעירום. הוא מקיים.
בצלאל סמוטריץ': האקסית המטורפת
סמוטריץ' פותח את הקמפיין שלו עם תזכורת לכך שכולם זרקו אותו. כאילו, את הציונות הדתית. גם ביבי, גם יאיר, גם שקד ובנט. הוא כמו אקסית נקמנית או אריאנה גרנדה בשירה "תנק יו, נקסט" שאולי ייבחר להמנון מפלגת האיחוד הלאומי.
סמוטריץ' מסיים לטנף על הקולגות ופוגש אותנו בפתח ביתו - שבחזיתו מודבק welcome ממקס סטוק – ומסגביר לנו איזה יופי זה ציונות דתית. הוא מחליף בגדים תוך כדי (קז'ואל, מדי צה"ל, חליפה ועניבה - אל חשש, בכולם הוא נראה טוב) ושותל פריימים שכוללים חקלאים, חיילים, כומתות, בית כנסת, מדורה, דגל וכל הדברים האלה שאמורים ליצור במוח שלנו תמונה של הציונות הדתית ו/או של שעמום מוחלט. "האיחוד הלאומי – יש על מי לסמוך", טוען הסלוגן המפלגתי החדש, פשוט כי "האיחוד הלאומי – יש על מי לסמוך שימשיך לשנוא ערבים והומואים" היה ארוך מדי.
תחזית: אם כבר אריאנה - אחד ילמד אותו סבלנות, אחד ילמד אותו כאב, אחד ילמד אותו אהבה. הבחירות ילמדו אותו להפסיד.
אורלי לוי אבקסיס, משה כחלון והימין החדש: כולם נגד גנץ
מדוע גנץ מעורר רגשות כה רבים ועזים? הוא היה אמור להיות התקווה, מסתבר, אבל של מי? של אשכנזיות מבוגרות שהתחרמנו מהדמיון שלו לרבין, כמובן. אבל גם כל היתר די מבואסים על סרטון ספירת הגופות גנץ וכך נוצר טרנד סרטונים שמתכתבים איתו, ובכך למעשה מנכיחים אותו במרחב והופכים אותו למשמעותי הרבה יותר משהוא באמת. אורלי לוי אבקסיס, למשל, טוענת ש"חוסן לישראל" צריך להיות חוסן חברתי ולא רק בטחוני, ולכן מבטיחה להאכיל את כל הילדים העניים שהוציאה משאטרסטוק. גם כחלון הולך על ספירה - אבל של ילדים רעבים בישראל. הימין החדש, לעומת זאת, מתחבר מהאספקט התחרותי ומבטיח שהוא יספור הרבה יותר גופות ממנו.
תחזית: הכל יהיה בסדר כל עוד גנץ לא מוציא שיר
בני גנץ: מוציא שיר
לאאאאא בבקשה, די. האזנה לשירו של גנץ תוסיף אתכם למניין הגופות שספר בסרטון הקודם, כי איך לומר? זאת החבלה האמיתית שהיינו רוצים שניר ברקת ינטרל. השיר הזה נשמע מצד אחד כמו העבר הרחוק של כל מערכות הבחירות, ומצד שני כמו העתיד העגום של כל מודחי "הכוכב הבא" שיצטרכו לחלטר במערכות בחירות כושלות – וכן, קובי מרימי, הכוונה אליך.
השיר הלא קליט ולא מעניין של גנץ חוזר, שוב ושוב, על המנטרה "אין יותר ימין או שמאל" שהכוונה שלו היא "דווקא יש ימין אבל השמאל מריח מוזר". בשלב הזה של הקמפיין עושה רושם שגנץ סתם משליך פסטה על הקיר ומחכה שמשהו יידבק בלי לשים לב שהוא עצמו יוצא אטרייה.
תחזית: עוד שנה - קאבר מרגש של להקת שלווה
גבאי: כאן, בקרון הזה
בכל מערכת בחירות הפוליטיקאים יורדים לעם. לרוב זה יכלול תמונה עם כתם טחינה, תינוק ורוכל בשוק. גבאי הרהיב עוז ונסע לנהריה ברכבת ישראל, מה שבטח שיבש את יום הצילום בהתאם ללו"ז הרכבות הגחמני. "כל הדרך דיברתי עם אנשים בקרון", גבאי מספר, כי הוא כזה, מתערבב, עממי, חולה תחב"צ, לא מעביר את הרב קו על 189 כשעולה מהדלת האחורית, שונא את מוביט בדם. כמו כולנו.
ומה הוא גילה? שבני אנוש לא מדברים על צ'אד, אלא על דירות, פנסיה, בתי חולים, החיים האמיתיים. אם באמת היתה נוצרת אינטימיות הם היו מדברים איתו על רגשות ומרכלים על נוסעי הקרון השני, אבל מילא. אולי עם ביבי הם ייפתחו באמת.
תחזית: עדיין מחכים לקולות נוסעי הרכבת הקלה.