טלי פלוסקוב, התאכזבת שאביגדור ליברמן לא בחר בך לרשימה שלו לכנסת, שוויתר עלייך?
"לא הייתי מגדירה את זה שהם ויתרו עליי. פשוט באותו זמן כל הנושא להיות חברת כנסת לא היה בסדר העדיפות שלי. נבחרתי לקדנציה שנייה כראשת עיר והיה חשוב לי להשלים את המשימות ואת התכניות שהכנתי, לשדרג את העיר ולדאוג להבאת מפעלים וליצור מקומות תעסוקה. מה ששבר אותי הייתה תחושת חוסר האונים בעת שסגרו את 'מגבות ערד' ואף פוליטיקאי לא ניסה לסייע למפעל ולמאות העובדים שפוטרו. כולם הבטיחו לנו הבטחות, יצאו בהצהרות אבל בפועל לא קרה כלום. אז הגעתי למסקנה שרק כחברת כנסת אני יכולה לתרום ולסייע יותר לקידום הפריפריה".
>> מתלבטים למי להצביע בבחירות 2015? השאלון שבודק איזו מפלגה מתאימה לכם
אז בעצם התאכזבת מישראל ביתנו?
"לצערי, ישראל ביתנו התעסקה יותר בתחום המדיני-ביטחוני והרבה פחות בענייני חברה ופריפריה. נכון שליברמן ערך ישיבת סיעה בעיר בעקבות המשבר אבל תכל'ס שום דבר לא קרה. זה היה מאכזב. חברי הכנסת של המפלגה לא נלחמו מספיק עבור ערד. ציפיתי מהם ליותר. ברגע האמת הם נעלמו כמו כל הפוליטיקאים. אף אחד מהם לא דפק על השולחן כדי לעזור לנו. נשארנו לבד וזה עצוב. כראשת עיר ימים ולילות לא ישנתי, שברתי את הראש איך לפתור את מצוקת התעסוקה בעיר. הרגשתי שאני לבד במערכה. אמרו לי שאי אפשר לאשר תקציב של 30 מיליון לעיר בגלל שהוקדמו הבחירות והכול הוקפא. יום למחרת, אני פותחת את מהדורת החדשות בטלוויזיה ונדהמתי לגלות שוועדת הכספים של הכנסת אישרה העברת חצי מיליארד שקל להתנחלויות. הייתי בהלם, אז באותו רגע חשתי מרומה. הבנתי שכראשת עיר אין לי יכולת לשנות דברים. שאני יכולה להשפיע יותר מהכנסת. אז קיבלתי טלפון ממשה כחלון שהציע לי להצטרף אליו. חשבתי על זה, זה לא היה קל, ובסופו של דבר החלטתי שמפלגת כולנו היא היחידה שיכולה לשנות את המצב".
לפי מה שאת אומרת, לראש עיר בישראל אין בכלל יכולת לקדם את העיר שלו.
"יש ערים חזקות כמו תל אביב ואחרות שלראשי ערים שלהם יש כוח מול השלטון המרכזי. לי כראשת עיר בפריפריה אין את היכולת הזו. אני קיבלתי עיר במצב קשה מאוד ובכוחות רבים ומאומצים הצלחנו לקדם את מערכת החינוך ולשפר את חזות העיר אבל בכל מה שנוגע למקורות תעסוקה אין לי יכולת כזו. בלי מפעלים ותעסוקה יישובי הפריפריה יקרסו. הפערים החברתיים בין הנגב, הגליל למרכז הארץ יגדלו. הצעירים לא יישארו בעיר שאין להם עבודה. לצערי, מי שמנהל את המדינה היום אלה 'נערי האוצר'. הם מתווים את המדיניות הכלכלית".
העובדה שהתחלת את דרכך כחדרנית בבית מלון והגעת לתפקיד של מנהלת סניף בנק וראשת עיר משנה את נקודת ההשקפה שלך?
"אני יודעת מה זו מצוקה כלכלית. אין לי בעיה שיעבירו כספים להתנחלויות, אבל שידאגו למפעלים ולתושבי הפריפריה. שלא יפלו אותנו לעומת המתנחלים. אני באה אם אג'נדה חברתית נטו, אני יכולה לשנות את המצב ולדפוק על השולחן בשביל החלשים. אני עבדתי בבנק וראיתי איך אנשים מתחננים לקבל 200 שקל כדי לחיות. החברה קורסת, מעמד הביניים מתרסק וחייבים לעשות משהו לפני שיהיה מאוחר".
אף פעם לא הסתרת שהדעות שלך ימניות. מה תפיסת העולם המדינית של כולנו?
"נכון שהדעות שלי ימניות, כולם יודעים. מבחינתנו, ירושלים לא תחולק והיא בירת ישראל. אנחנו מוכנים לשלום, לשבת למשא ומתן, אבל הצד השני לא מעוניין. התנגדות להחזרת פליטי 67'. מוכנים לשלום אמיתי. עם כל הכבוד לצבא, ביטחון ומשא ומתן עם הפלסטינים, בלי חברה חזקה, לא יהיה לנו עתיד".
מה דעתך על חקירת המשטרה נגד פאינה קרישנבאום ואנשים המקורבים לישראל ביתנו?
"זה לא נעים לקרוא ולשמוע על זה. הייתי חלק מהמפלגה הזו. כשהפרשה התפוצצה אנשים הסתכלו עליי בצורה מוזרה. ברור שזה גרם נזק לישראל ביתנו. מצד שני, אני מחזיקה בדעה שכל אדם חף מפשע כל עוד לא הוכח אחרת. לא הייתי ממהרת לחרוץ דינו של איש בטרם הורשע בדין".
את חושבת שבאמת המשטרה רודפת את ליברמן, ושזה לא מקרי שהפרשה נחשפה סמוך לבחירות?
"אני רוצה להאמין שזה לא נכון, שאין דברים כאלה במדינת ישראל. יחד עם זאת אני דוגלת בשיטה שלא לחשוף פרשות בפני כל הציבור כל עוד שאין כתב אישום. הרי הנזק שייגרם לאיש ציבור שלא יועמד לדין כפול שבעתיים. שמו הוכתם, תדמיתו נפגעה וזה נזק בלתי הפיך. הייתי מציעה לחכות עד לסיום החקירה ולאחר שיהיו למשטרה כל הממצאים והראיות שיפרסמו את הפרשה כדי למזער נזקים ופגיעה באנשים חפים מפשע".