עמיר פרץ למגזין (צילום: יונתן בלום)
מפחד משני דברים בחיים: מאלוהים ומהקלפיות. עמיר פרץ | צילום: יונתן בלום

שלום עמיר פרץ. תגיד – אתה שם לב שאתם ישנים בקמפיין שלכם? לכל היותר מגיבים לסרטונים של נתניהו. אין יוזמות, אין חזון.
"קודם כל, ברור שראש ממשלה שהפך את ההומור להסברה זה ראש ממשלה שאו שהוא מזלזל בציבור או שהוא נמצא במצוקה נוראה. היוזמה שלנו היא לדבר ברצינות לאזרחים. נכון, תמיד יש חריקות, ואין מטה בחירות שאין לו מחלקת נפגעים. אבל זה טבעה של מפלגה פלורליסטית גדולה. ודאי העובדה שהתנועה הצטרפה למפלגה עוד יותר מעצימה את זה. כאשר אני הצטרפתי לציפי לבני לתנועה, אחד התנאים שלי היה שאני לא כפוף לשום החלטות שקשורות לנושאים החברתיים-כלכליים, כי ברור לחלוטין שאנחנו הולכים על מסר אחד של חידוש התהליך המדיני והיה ברור שהעמדות שלנו בנושאים חברתיים-כלכליים אינן זהות".

>> מתלבטים למי להצביע בבחירות 2015? השאלון שבודק איזו מפלגה מתאימה לכם

גם עכשיו אתה לא רואה עין בעין עם המועמד שלכם למשרד האוצר, מנואל טרכטנברג, גם לא הגעת להשקת הקמפיין הכלכלי. מישהו בכלל דיבר איתך? התייעץ איתך?
"טרכטנברג היה אצלי כמה פעמים והציג בפניי את תפיסת עולמו. אני חושב שבאופן עקרוני אנחנו מסכימים: להגדיל את מחויבות הממשלה לאזרח ולטפל באוכלוסיות חלשות תוך כדי יצירת כלים והזדמנויות לשדרג את עצמם, ולראות את התהליך המדיני כמנוף לצמיחה כלכלית. כמובן שישנם חילוקי דעות. הוא למשל חושב שלעשות מע"מ דיפרנציאלי זה דבר לא נכון בראיית מאקרו. אני אמרתי לו שהרבה פעמים להסתכל ככה על הדברים זה לא נכון. למשל כשהתחלתי את המאבק על שכר מינימום, בנק ישראל הוציא דוח שאם ההצעה שלי תתקבל – המשק יתמוטט. אחרי שהצלחתי להעביר את שכר המינימום, ואסור לשכוח מי נתן את התנופה לזה..."

נפתלי בנט, כמובן.
"כן, בטח. אבל מה שחשוב שאותו בנק ישראל כתב דוח לאחר מכן שהעלאת שכר המינימום הייתה דבר נכון והוסיפה מקומות עבודה. לגבי בנט, זה באמת מוזר. הוא בטח חושב שכל הציבור זו חבורה של אידיוטים. איך יכול להיות שהוא בנאום אחד גם תוקף את ההסתדרות ובאותה נשימה אומר שהוא העלה את שכר המינימום ושהוא מטפל בחברות כוח האדם. הרי העלאת שכר המינימום היא צו הרחבה ששר הכלכלה צריך לחתום עליו. לא משנה מי הוא, גם אם הוא עציץ. זה החוק. נפלה בידיו של בנט הזכות לחתום על צו ההרחבה הזה, אבל לבוא ולהתגאות שהוא העלה את שכר המינימום? למה זה דומה: לרופא שיעמוד ליד יולדת ויגיד לה 'זה נכון שאני מיילד אותך, אבל אני גם עשיתי את הילד'".

למה בקמפיין שלכם, שלוקה בתחום הביטחוני, מחביאים אותך ואת כיפת ברזל?
"אני לא מרגיש שמישהו יכול להחביא לא אותי ולא את הכיפה. אני נגד ששני מאמנים עומדים ליד היציע וכל אחד צועק משהו אחר".

ברק אובמה כיפת ברזל (צילום: משה מילנר, לע"מ)
לא מחביאים אותי. ברק אובמה, נתניהו ופרץ ליד כיפת ברזל | צילום: משה מילנר, לע"מ

יש לך תפקיד רשמי במטה?
"אני הקמתי מטה למשימות מיוחדות, שכמובן מתואם עם המטה המרכזי ואני מדווח להם על הכל.

הנה, עכשיו יצאתי מהפגנה של המטפלות שנאבקות על הדברים הכי בסיסיים. מדובר על אוכלוסייה רחבה של 3,500 מטפלות שמחזיקות אצלן בבית כל אחת 5 פעוטות, ואתה יודע מה מדהים? אתה רואה את ההפגנה הזאת של יהודיות, ערביות, נוצריות, ומבין שרצפת הייצור לא מבחינה בין גזע לגזע, בין דת לדת. הן אומרות שהן עובדות דרך מתווך, והתקצוב עובר או דרך חברת כוח אדם או דרך העירייה ואז כמובן חלק מהשכר שלהן נשאר לתיווך והן לא משתכרות אפילו שכר מינימום".

"אין במה להפחיד אותי"

אם במקרה המחנה הציוני מנצח ומרכיב את הממשלה, איזה שר תרצה להיות?
"אני בעמדה הכי טובה שאיש פוליטי יכול להיות בה: אין במה להפחיד אותי ואין במה לפתות אותי. אני אדע לתרום את תרומתי בכל משרד. אבל קודם ננצח ואחר כך נדבר".

יש לכם סיכוי להרכיב ממשלה? הרי כל יום יש מישהו אחר שמתנער מכם. פעם זה דרעי, פעם ליברמן, פעם יהדות התורה.
"כשנצליח לבנות גוש חוסם – הם כולם יבואו על ארבע".

זהו, שאין לכם עם מי לבנות גוש חוסם.
"חכה! אני גם מעדיף שיקרה דבר שלא קורה בבחירות. תמיד בבחירות המרכז-שמאל מנצח בסקרים ומפסיד בבחירות".

בבחירות האחרונות הימין ניצח גם בסקרים.
"בוא, אני אומר לכולם שאני מפחד משני דברים בחיים: אחד מאלוהים, שאף אחד מאיתנו לא יודע איך הוא יקום מחר בבוקר, ושתיים מהקלפיות. אתה לעולם לא יכול לדעת מה הקלפי תוציא מתוכה. כשמפלגת שלטון נמצאת במצב שהיא ראש בראש מבחינת המנדטים עם המפלגה שמתחרה בה, אז מצבה של מפלגת השלטון מאוד חמור, כי כשאתה מתקשר לבתים בסקרים, אנשים נוטים לתת הרבה יותר גיבוי למפלגת השלטון. כרגע הקשב הוא פחות מעמיק ונתון לפרטים. אני חושב שככל שהקשב יילך ויגדל, כך מצבו של המחנה הציוני יילך וישתפר, ואני מקווה שתהיה הפתעה בבחירות".

ובמידה והמחנה הציוני יחליט להיכנס לממשלת אחדות בראשות נתניהו, אתה תהיה חלק ממנה?
"עמדתי חד משמעית: אני נגד ממשלת אחדות וחושב שזה דבר לא טוב למדינת ישראל. זו נוסחה משתקת. אני מעדיף שתהיה הכרעה: או ימין, או מרכז-שמאל".

אז מה תעשה, תפרוש שוב?
"למה שאני אפרוש? כל החיים שלי אני פועל בשביל הציבור"

אתה חושב על היום שאחרי הפוליטיקה? לחזור למושב, להקדיש יותר זמן למשפחה, לנכד.
"אין ספק שהרבה יותר טוב לקום בבוקר, לפתוח את הווילונות של החממה, לאוורר את הוורדים, להגיד בוקר טוב ושכולם מחייכים אליך, אבל אנחנו בעידן אחר. מעולם לא הייתה לי מחשבה של מתי אלך לעשות לביתי. היה לנו פעם דיון בארוחת שישי על העניין הזה, ואמרתי לילדים שלי 'מה זה לעשות לביתי? זה נכון שאני לא נותן לכם מיליונים. זה נכון שאתם לא יכולים לבנות עלי שאשאיר לכם כספים שתוכלו להשתמש בהם'..."

יצחק בוז'י הרצוג (צילום: מנחם רייס)
צריך לחבק את שם החיבה. יצחק (בוז'י) הרצוג | צילום: מנחם רייס

ככה אמרת לילדים בפרצוף? שישכחו מירושה?
"ברור. אני גם לא משקיע בזה. אבל אמרתי להם שאני נותן להם ערכים ששווים מיליונים. אני חושב שכאשר אדם מחליט שהוא איש ציבור, הוא צריך לקבוע לעצמו קודים מוסריים, ובדוגמה אישית אתה משלם מחירים אישיים. אני בכל מקרה אחזק את המחנה הציוני ואת החיבור של ציפי ובוז'י".

שים לב שקראת לו "בוז'י", נדמה לי שזה אסור בדף המסרים שלכם.
"אני אקרא לו 'בוז'י' וזה לא יעזור לאף אחד. אני לא חושב שהניסיונות האלה מוסיפים משהו. הוא לא צריך להתנצל על שם חיבה שיש לו, להפך. הוא לא צריך להתבייש בזה ולא לתת יחס לכל האנשים האלה שראויים לכל בוז על הניסיון המאוד נלעג לעוות את שמו. מה קרה? אם הוריך וחבריך מכנים אותך בשם חיבה מסוים – חבק את זה".

כדי לנצח, תהיה מוכן להוריד את השפם?
"אני כבר קיצצתי את השפם בגלל שאלה אידאולוגית. פעם היה לי שפם הרבה יותר גדול, וניהלתי מאבק למען זכויות החירשים, וכשנפגשתי איתם הם ביקשו ממני לקצץ את השפם כי הם לא מצליחים לקרוא את השפתיים שלי ככה, אז קיצצתי בדיוק לגובה שיוכלו לקרוא את השפתיים. אז אם תבטיח לי מהפך – אני אהיה מוכן לשקול זאת".

לשקול? זהו???
"הלו, שפם זה שפם, זה נכס ציבורי".

>> אופיר אקוניס רואה חזרה לליכוד אפילו כשהוא קונה ארטיק