מעבר למופעי הגזענות הדוחים של מירי רגב - בכלל נראה שזה נהפך לבון־טון אצל כמה מאנשי הליכוד והבית היהודי להתחרות מי שונא יותר ערבים ושמאלנים - גם הפעילות החקיקתית של רגב דורשת עיון נוסף. רגב נבחרה ביום רביעי למקום הרביעי בפריימריס במפלגת השלטון ולאשה הראשונה ברשימה, והיא מועמדת לקבל תיק בממשלה הבאה, אם ירכיב אותה בנימין נתניהו.
רגב שהיתה בקדנציה הנוכחית יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, היא ממגנטת תקשורת ומייצרת כותרות סדרתית. ולא לחינם. היא יודעת להתנפל על אירועים חדשותיים מסעירי רגשות ומושכי רייטינג ותוך ימים להביא אותם לחדר הוועדה שלה. לחלופין היא יורדת לשטח כאשר ההמונים ברחובות והרגישות בשיאה ומלהיטה את הרוחות עוד קצת.
כינתה את המחאה "פיגוע חברתי"
כך היה במחאה החברתית, כאשר רגב טענה שמדובר ב"פיגוע החברתי", וכינתה את המוחים "חבורת אנרכיסטים מהשמאל הקיצוני שניכסו לעצמם בשקר את המושג המחאה החברתית". כך היה בהפגנות בדרום תל אביב נגד העובדים הזרים, כשכינתה אותם "סרטן בגוף שלנו".
רגב יודעת להתחבב על עיתונאים ובכלל על ציבורים רחבים, היא אנושית ומחבקת, לרגעים מצחיקה ולרגעים מרגשת או דומעת. אבל, לא פעם אפשר למצוא את רגב בצד של בעלי ההון, או של העסקנים והמאכערים, ובמקרים בודדים אף בצד של המואשמים בפלילים - וכמעט תמיד היא תהיה נגד פקידי האוצר. במסווה של "חברתיות", "עממיות", "מנהיגה מהשטח שהגיעה מקרית גת" - היא מובילה קו אנטי־חברתי ואנטי־צרכני. נוהגים לבקר אותה בתקשורת על "הסגנון הלא מעונב", אבל הרבה יותר חשוב זה התוכן הבעייתי של מאבקיה. ברוב המקרים העמדות שלה נשמעות כאילו למען החלשים, אך הן פופוליסטיות ורדודות, נשענות על תשתית רופפת של מספרים ונתונים ומשרתות גופים אינטרסנטיים.
הובילה שינויים במסקנות ששינסקי - הציבור שילם את המחיר
ב–2011 היתה רגב מהמתנגדות הצעקניות למסקנות ועדת ששינסקי, שביקשה לחלק מחדש את ההכנסות העצומות החזויות ממאגרי הגז, התנגדות שנומקה בדאגה ל"גז ישראלי" או ל"תעריפי חשמל נמוכים". רגב (עם חברת הכנסת מישראל ביתנו פאינה קירשנבאום) הערימה לא אחת קשיים על העברת מסקנות ששינסקי. פעם היא דרשה לדחות את אישור המסקנות בשנתיים, ובפעם אחרת ביקשה להפחית משמעותית את ההיטל שישלמו חברות הגז. בין היתר בעקבות הדרישות שלה - בסופו של דבר היא הצביעה בעד אישור המסקנות - הוכנסו שינויים שעלו לציבור כסף רב.
מיליארדים לראשי רשויות - במקום שדרוג תשתיות קורסות
בהתאם לאינטרס של מרכז השלטון המקומי לעוד כוח ולעוד ג'ובים, מנסה רגב זה חודשים ארוכים לבטל את תאגידי המים ולחזור למשטר שבו הרשויות שולטות על משק המים והביוב. רגב מנצלת את הבורות וחוסר הידע שיש בציבור, ומסבירה כאילו העלייה החדה במחירי המים קשורה להקמת התאגידים.
קשה למצוא בשורה צרכנית במהלך שהיא מובילה מלבד הוצאה של מיליארדי השקלים שנגבים על המים והביוב משליטת הממשלה - והחזרתם לידי ראשי הרשויות, תוך ביטול הפיקוח והבקרה המקצועיים ובעלויות עצומות. משום מה היא לא מודאגת מכך שבמקרה כזה יופסקו ההשקעות בשדרוג תשתיות המים והביוב הקורסות והכספים ינותבו למטרות שיקרות לראשי הרשויות, לא תמיד לטובת הציבור. רגב פועלת כאן בשיתוף פעולה הדוק עם יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המטה שלו בפריימריס.
תמכה בראש העיר נצרת עלית, המואשם בפלילים
קשה לדעת מהי עמדתה של רגב במאבק בשחיתות הפוליטית שהרימה ראש בשנים האחרונות, כי היא פשוט לא מתייחסת לנושא. אבל רמז לכך אפשר היה לראות כאשרהזמינה לדיון בוועדת הפנים שבראשותה את מקורבה, ראש העיר נצרת עלית המואשם בפלילים, שמעון גפסו. חברי הוועדה הוזמנו ל"דיון עקרוני" על "יחסי עבודה בין הדרג הנבחר לפקידות הבכירה ברשויות המקומיות", אך מצאו את עצמם בבית דין שדה ליועצת המשפטית בעיריה, עו"ד אולגה גורדון שנאבקה מול גפסו.
"ראשי ערים לא יכולים לנהל עיר בעקבות מדיניות של פקידות כזו או אחרת", אמרה רגב בפתח הדיון, שכרגיל הופנה נגד פקידים. גורדון, שזוכה להגנה ממבקר המדינה בשל השחיתויות לכאורה של גפסו שחשפה, לא הוזמנה לדיון במקור, והיא הצליחה להיכנס אליו לאחר שגילתה את דבר קיומו וביקשה להשתתף בו. לאחר הדיון האשימו חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה את רגב ברתימת הוועדה לצורך "חיסולי חשבונות" פוליטיים עבור מקורבה.
נכנעה ללובי נגד חוק שקיות הניילון
בנובמבר השנה, מיד לאחר התפטרותו של השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, מהממשלה ותחילת התפרקות הקואליציה, עצרה רגב בתוך ימים את החוק שהוא דחף לאיסור חלוקה בחינם של שקיות ניילון (גופיה) ברשתות המזון, למרות המשאבים שהושקעו בו. לרגב היה נוח להיכנע למכבש הלחצים מצד של הלובי שפעל כנגד החוק שכן גם כך הוא היה רשום על שמו של השר המתפטר. "יש הרבה בעיות עם החוק הזה. פנו אלי יצרנים, יבואנים, בעלי מכולות וחברי כנסת ערביים וחרדים ואמרו שהחוק קשה", היא אמרה.
רגב טענה כי ההיטל הנמוך שנקבע בעבור חלוקת שקית - 30 אגורות - הוא גבוה מדי, וכי יש להגבילו. זאת, אף שבהצעת החוק המקורית ביקש המשרד להגנת הסביבה לקבוע היטל של 60 אגורות, וזה קוצץ מאז בעקבות לחצים פוליטיים ל–40 אגורות ולאחר מכן ל–30 אגורות, והמשרד להגנת הסביבה נאלץ להסכים להפחתתו ל–20 אגורות שנתיים לאחר החלת החוק, והורדתו לעשר אגורות בלבד, ארבע שנים מרגע כניסת החוק לתוקף.
כל זאת, על אף שגורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה הניחו כי ההיטל המופחת היה מביא לצמצום של כשליש בלבד בחלוקת שקיות הפלסטיק בישראל, שנאמדת ב–2.6 מיליארד שקיות בשנה. הנחה זו גובתה גם על ידי עמותת אדם, טבע ודין, שטענה כי הפחתה אוטומטית של גובה ההיטל עלולה לפגוע בהשגת מטרת החוק, וכי ההיטל נמוך באופן קיצוני מהמקובל בעולם.
"לא נהפוך את התחום לפרה חולבת של משרד האוצר", אמרה רגב והאשימה את המשרד להגנת הסביבה בהתעלמות מאוכלוסיות חלשות שאינן רוכשות את מצרכיהן ברשתות השיווק. אלא שיוזם החוק, פרץ, השיב לה כי כל בית אב יזכה לשבעה סלים רב־פעמיים בחינם, וכי המשרד יממן חלוקה בחינם של עוד מיליון סלים באזורים שאינם נגישים לרשתות. כך או כך, החוק נקבר על ידי רגב.
סייעה לרשתות השיווק: "נוחי ואני חברים הרבה שנים"
גם בעבר, בתחילת כהונתה של ממשלת נתניהו הקודמת, סייעה רגב לרשתות השיווק כאשר הובילה את המאבק נגד ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות. זאת, לאחר שנפגשה עם נוחי דנקנר, בעל השליטה דאז בקבוצת אי.די.בי שבבעלותה רשת שופרסל. "נוחי ואני חברים הרבה שנים", סיפרה. "פגשתי אותו באירוע במשרדי אי.די.בי, שבו הוענק לו אות כבוד (דנקנר קיבל אות 'דמות מופת בעם היהודי' מידי הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו). שאלתי אותו מה דעתו על הטלת מע"מ על פירות וירקות. הוא השיב שזו טעות. נפגשתי גם עם אוריאל לין מאיגוד לשכות המסחר, וגם התקשרתי לרמי לוי, בעל רשת המרכולים שיווק השקמה. גם הוא אמר שזו טעות ושהנטל ייפול על הצרכן", אמרה.
הובילה חוק מיותר לסגן חמישי לראש רשות מקומית
לאחרונה הובילה רגב בוועדה שלה חוק חדש ומיותר שלפיו ברשות מקומית עם יותר מ–200 אלף תושבים אך עם פחות מחצי מיליון, יוכלו לכהן עד חמישה סגנים לראש הרשות המקומית - חוק שנועד לסייע למקורביה ברשויות המקומיות. החוק היה אמור לחול בין היתר בבאר שבע, נתניה, אשדוד, פתח תקוה וחולון.
לאחר ביקורת, בין היתר של אגף התקציבים באוצר, תיקנה רגב את החוק כך שהוספת סגן חמישי תהיה ללא שכר. ואולם, בכנסת עדיין חוששים שבהמשך יחוקק חוק שיאפשר תשלום שכר לסגן החמישי של ראש העיר, וכן יוקצו לו לשכה, עוזרים, מזכירות ועוד, מה שיגביר את הנטל הכספי על תקציב הרשויות.
כתבות נוספות: