1.

יום שלישי האחרון היה יום הדין במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. בכניסה אל הבית פגשתי בשני חברי כנסת  הנחשבים לנאמניו של בנימין נתניהו –  זאב אלקין וגילה גמליאל. שניהם היו רציניים, החיוך היה מאולץ.

אחרי הכול, בשעה 16:00 עומד להתפרסם דו"ח מבקר המדינה על מעונות ראש הממשלה, והוא עלול להיות זה שיכריע לשבט או לחסד.

עוד בבחירות:

ברקע הסתה בלתי פוסקת של חלק גדול מכלי התקשורת נגד כל מה שקשור בנתניהו ורעייתו שרה. כאילו אין מערכת הבחירות הזו עומדת, אלא על בקבוקים ממוחזרים או קופה קטנה וכיסאות גן.

איך אמר ח"כ עופר שלח מיש עתיד? "נו, נעים לכם עם הסיפורים על בית ראש הממשלה? למדתם כבר בעל פה את הדיאלוגים השייקספירים בין הגברת נתניהו למושיק גלאמין? יש לכם כבר את הטלפון של החשמלאי ההוא שהוא גם ידיד וגם עובד ביום כיפור?".

כאילו אין איראן, סוריה נעלמה, חיזבאללה יצא לחופש, וחמאס משתעמם בלי מנהרות.

כעת, צא להילחם על האמת שלך, כשמולך כלי תקשורת המגויסים נגדך. כאילו נשבעו לעשות הכול, אבל הכל, כדי שלא תסתובב יותר בבלפור גם אחרי הכתרת הממשלה הבאה.

יאיר נתניהו (צילום: פלאש 90)
רק מגן על אבא. יאיר נתניהו עם הוריו | צילום: פלאש 90

2.

בסיס ההתכנסות שנערכה בגן הבית, בסביבות השעה 15:00, שעה לפני פרסום הדו"ח, עמד הרעיון כי יש קבוצות שאינן מושפעות מכלי התקשורת הגדולים במדינה, ואליהם אפשר לפנות עם האמת שלך. אם תשאלו אותי, ולא שיש לי מידע בדוק, מי שעמד מאחורי היוזמה הזו הוא הבן יאיר,  בן ה-23.

אריה דרעי היה צריך בן שכזה. אחד שיביא אל מטה הבחירות רוח צעירה ורעננה, עם שפע רעיונות לא ממוסדים. כמו הרעיון הזה: הבה נקבץ, תחת קורת גג אחת (מתקלפת, פירוט בהמשך) מעצבי דעת קהל שאינם מחויבים למיינסטרים התקשורתי השולט בארץ. בעלי אתרים עצמאיים, בעלי בלוגים משפיעים – מהתקשורת החילונית, כמו גם מזו שבשפה הרוסית. מתברר, שפעם לא יכולת לדבר איתם, אם אתה לא עונה לשם אביגדור ליברמן. היום הם הרבה יותר פתוחים וקשובים. ובעיקר, וזה מה שחשוב לבעל הבית, לא נעולים על דעות מהבית.

הוזמנו גם נציגים בודדים מהתקשורת החרדית.

יאיר נתניהו עמד שם ככוכב האירוע. הקפיד ללחוץ יד לכל משתתף, וגם לעקוב בעניין רב אחר כל מילה שנאמרה. הן מצד השואלים, והן מצד אביו.

מן הסתם בהמשך העניק את הערותיו ותובנותיו. כבן – סומכים עליו עד מאוד והוא נהנה מאמון בלתי מסויג. בן הוא לא אחד שיכשיל אותך בעצות נבובות. חשוב לו באמת שתצליח.

 

3.

לא תמיד אני טורחת לעקוב לפרטים אחר מקומות האירוח של נבחרי ציבור. לא זכור לי שבבית הנשיא מצאתי פינות מקולפות או נזילות בקירות, אבל מודה שלא ממש טרחתי לבדוק. זה לא ממנהגי. הפעם, על רקע סיורו של המעצב מושיק גלאמין במעון ראש הממשלה, והביקורת הקטלנית על מה שראו עיניו, השקעתי בבדיקה.

קשה להשתחרר מהתחושה שבית ראש הממשלה נראה ממש לא כפי שהוא אמור להיראות. תרשו לי להמר שאם תוקם ממשלת שמאל אחרי הבחירות, הדבר הראשון שיתבצע (אולי אפילו לפני הסרת חרפת הסנקציות הפליליות נגד בחורי הישיבות. כן, גם בוז'י הרצוג יבטלן, שלא יהיה לאיש ספק) הוא אישור להקמת בית ראש ממשלה ראוי, בהשקעה נרחבת. אם לראש הממשלה קוראים ביבי, הוא יכול רק לחלום על בית חדש בעשור הקרוב. כשעל כל ברז וידית בארון צריך לתת את הדין בדו"חות על גבי דו"חות, למי שווה כאב הראש הזה. עדיף כבר להסתיר חורים בשטיחים בעזרת האצבעות ו/או הצבת מאבטחים בפינה המחוררת.

מאחר ובבית עצמו יש חדר אירוח אחד גדול, נאלצנו להמתין לסיומו של אירוע קודם.

רוצים תיאור של חדר ההמתנה? ובכן, הוא היה נראה איום ונורא. פיסות שטיח תכול כיסו את רצפתו, והן היו יותר קרועות מאשר לא קרועות. זה רק חדר המתנה, התנצל מי שהתנצל. בפינת האירוח עצמה צפיתם, מן הסתם, בסרטו של גלאמין: ראיתם את הקילופים בתקרה, את הרטיבות בין המרצפות, וכך גם שמעתם על הנזילות בנקודות מסוימות. ביבי, אגב, כבר מתורגל שלא לעמוד בנקודות הללו, והוא מתמרן יופי.

שלא לדבר על כך שמדובר במקום המקורה ביריעות ניילון בלבד, לא סגור לרוח ובהחלט לא מגן מפני הקור. לי, באופן אישי, היה קר שם. למרות פטריות החימום שפוזרו פה ושם.

"אני עומד פה, כי אם אני עומד שם, יש טפטוף", סיפר נתניהו בגילוי לב, רגע לפני שמצא לעצמו מקום נוח לעמוד, קודם שנשא את דבריו.

4.

"אני שמח לדבר אתכם משום שהדרך שלנו להתגבר על המסע התקשורתי המופנה אלינו בימים אלו הוא רק באמצעות הרשתות החברתיות… הזמנתי אתכם הנה כדי לבקש את תמיכתכם, וכדי לאזן את התמונה. כדי להביא לכך שמלאכת ההרכבה של הממשלה החדשה תוטל עלי ולא על ציפי ובוז'י", פתח ואמר.

דומה כי בלהט הדיונים אודות תקציב הבית וגובה הבזבוזים נשכח העיקר. "ההצעה שהשמאל מביא הוא שצפי תשרת שנתיים כראשת ממשלה ובוז'י שנתיים. והשאלה האמיתית שמנסים להסתיר מהציבור בכל מיני אמצעי הסחה היא: מי אתם רוצים שינהל את מדינת ישראל בשנים הבאות".

יש תופעה של הסחת הדעת מהחלפת השלטון, אמר. "הייתה הזקנה מהמסדרון, היא נעלמה… האמת על פרשת העמותות יצאה לאור, אבל האמת זה לא משנה, כי האג'נדה הפוליטית המסוכנת של השמאל מיד התבררה כשהוקמה ממשלת שמאל. רק בנס, ואחרי הרבה קורבנות של טרור שהשתולל פה, הוחזרה ההנהגה לשלטון המחנה הלאומי בראשות הליכוד.

"זה מה שאנחנו צריכים להשיג עכשיו, בלי אותה תופעה של הסחת דעת מאובדן השלטון. לצורך זה הזמנתי אתכם, ולצורך זה אני גם פתוח לשמוע את השאלות שלכם…"

 

5.

ברוח התאריך, ה-17 לחודש, יום הגשת דו"ח המבקר, הוא התקשה להתעלם מהטענות שהופנו לעברו.

"במעון ראש הממשלה לא רק אנחנו גרים. יש פה מאבטחים, עובדי הבית, אורחים, אורחים רשמיים, ישיבות עבודה, לכן הדרך היחידה לבדוק את ההוצאות פה היא לבדוק אותם מול בית אחר. אם אתם משווים את זה נניח לבית הנשיא, אז ההוצאות שם הם פי עשרים ופי שלושים יותר גבוהות. חמישים מיליון שקל, שישים מיליון שקל, אם היו משווים בדיוק הוצאה מול הוצאה אפשר לקבל מדד.

"אבל הלכה למעשה אני רוצה שתדעו שההוצאות האלו ירדו. היו כמה הערות של המבקר, יישמנו אותם, חלקם ייושמו בהמשך, על זה הולכים עכשיו למקד את מערכת הבחירות?… לא על השאלות שאתם שואלים, אלא במטרה אחת: שהשאלה המרכזית שאתם שואלים לא תהיה איך לשמור על מדינת ישראל ואיך נמנע מסירה של שטחי יהודה ושומרון לידי גורמי הטרור… איך להגן מפני התחמשותן של מדינות האזור, כדי למחוק את השאלות האלו מהאג'נדה – ולדבר על טיפות האף של ראש הממשלה".

הוא הצליח, בכישרון רב, לחזור לנושא אליו חתר מראש: לשכנע את נציגי התקשורת היושבים מולו, לשכנע את הגולשים שלהם להצביע "מחל'.

6.

ברוח מה נשתנה, נשמעה שאלתה של עיתונאית בעלת מבטא רוסי כבד, מה ישתנה בקדנציה הבאה? בהנחה שהליכוד גדול ויש כוח, מה ישתנה לעומת מה שהיה?

"תלוי כמה מנדטים אקבל. בקדנציה הקודמת קיבלתי 18 מנדטים, ואי אפשר לנהל מדינה ככה", השיב נתניהו.

בהנחה שהליכוד יהיה המפלגה הגדולה ביותר ויהיה כח. מה ישתנה לעומת מה שהיה? – היא התעקשה.

הוא, נשאר עומד על שלו כמקודם. "קודם כל, היו הרבה הרבה דברים חשובים. אנחנו פעלנו בהרבה חזיתות, פעלנו להילחם בטרור, פעלנו להילחם בהתחמשות של איראן… אלא שמה שיכול להשתנות, זה לא רק מה ישתנה אם אנחנו נהיה, אלא מה יקרה אם אנחנו לא נהיה! מה שיכול להשתנות זה שלא נהיה, ואם לא נהיה – כל הסכרים ייפרצו. זו השאלה שאותה אתם צריכים לשאול".

אין תמונה
שמאלה מהרצוג? ציפי לבני

"שאלו אותי כאן מתיישבים, שנפגשתי איתם, מה עם הבנייה של הבתים הנוספים בבית אל… שאלתי אותם, על בתים נוספים אתם שואלים אותי? תשאלו על הבתים הראשונים… אבל לא רק בבית אל, גם בתל אביב…

"מי שרוצה בי, צריך להצביע לליכוד. כי ככל שהליכוד יהיה גדול יותר, כך יגדלו הסיכויים שמלאכת ההרכבה תוטל עלי. ככל שהליכוד קטן יותר, כך אנחנו מגדילים את הסיכוי שמלאכת ההרכבה תוטל על ציפי ובוז'י.

"ואם את המסר הזה אפשר להעביר לציבור, אני חושב שעשינו דבר חשוב. אם המסר הזה יטושטש – אם תסיחו את הדעת ממנו, תהיה סכנה גדולה למדינת ישראל. אני חושב שמדינת ישראל בידיה של ציפי לבני תהיה בסכנה ג-ד-ו-ל-ה מאד!

"לא חושב שהיא תעמוד, לא היא ולא בוז'י, לא יכולים לעמוד, גם אילו רצו, מול כל מסכת הלחצים הכבירה. הם ייכנעו מהר מאוד, יילכו לאבו-מאזן, ינדבו שטח שיהפוך מהר לחמאסטן, והם בוודאי לא יעצרו את המרוץ האיראני להתחמש בנשק גרעיני".

כמי שמכיר אותה היטב, אחרי שנתיים בהן ישבה בתוך ממשלתו, ובצומת המרכזית של ניהול שיחות שלום, התחושה היא שהוא אכן מודאג מכך שהיא זו שתאחז בהגה.

7.

"יושבים פה נציגים גם מהתקשורת החרדית", נטלתי גם אני את רשות הדיבור, והזכרתי לראש הממשלה שצריך לחדד את המסרים, כך שיתאימו גם לנו.

אנחנו לא יכולים לפנות לגולשים שלנו בקריאה להצביע ליכוד, אמרתי לו. אנחנו קוראים לשמוע לדעת תורה, ולהצביע למפלגות החרדיות. השאלה היא איך תוכל לצאת בקריאה משכנעת לראשי המפלגות הללו – ליצמן, גפני, דרעי, ישי – לתמוך בך אצל הנשיא, ואולי גם להכריז על כך כבר כעת, בעיצומה של מערכת הבחירות.

אם הוא הופתע מהשאלה או לא התכונן לה, זה לא ניכר בפניו. הוא זרם איתה יופי.

"זו פינת העבודה המוצלת", הצביע נתניהו לכיוון הספות הבהירות השוכנות בצד הגינה (גינה? בהשוואה לגינות שבבית הנשיא זו אפילו לא אדנית קטנטנה). "בכל יום ראשון יש לי פה חוג לתנ"ך, פה יושבים, בפינה הזו", סיפר, בניסיון להראות את הצד היותר מסורתי שלו.

_OBJ

ברקע עמד הפרסום של דו"ח המבקר על הזמנת חשמלאי בעיצומו של יום הכיפורים. למזלו, ברוב התקשורת החרדית איש לא קנה את הלוקש לפיו ראש ממשלה או רעייתו מתקשרים להזמין שירותי חשמלאות ביום כיפור, והמתקפה מהצד החרדי, עליה בנו יריביו של ביבי – בוששה מלהגיע.

"כל יום שבת, כשהבן שלי אבנר נמצא והוא לא בצבא, אנחנו יושבים ולומדים פרשת השבוע. זה לא מהשפה ולחוץ, אלא דבר אמיתי. אצלנו המחויבות למורשת ישראל היא אמיתית. אנשי הליכוד הם השותפים הטבעיים למפלגות החרדיות, הם מסורתיים, הם שורשיים, ולכן הקשר איתם מתבקש", המשיך בתשובתו.

אבנר, למי שלא יודע, הוא בנו השני. בשנים האחרונות התקרב לשורשים הדתיים של סבו, כיפה מעטרת את ראשו זה מכבר.

בתשובתו הרשמית הוא לא כלל כל הבטחה לביטול הסנקציות הפליליות. אם ניתנה הבטחה שכזו, הרי שהיא נאמרה במעמד לחיצות הידיים שהתקיים בסוף ועל רקע שיחות מסדרון בלתי פורמליות. השיחה עצמה מוקלטת אצלי, הקשבתי לה שוב ושוב ולא נכללה בה מילה וחצי מילה בהקשר של חוק הגיוס.

8.

אם לומר את האמת, את הטיעון המנצח ביותר מדוע על המפלגות החרדיות לתמוך בנתניהו העניק לי בסוף האירוע דווקא הבן, יאיר.

תהיתי כיצד הוא מרגיש כילד שהוריו נמצאים בעין הסערה, במוקד של מתקפה אישית צולבת וכואבת.

כן, זה לא קל, הודה בפני. זו אולי הסיבה שנרתם בכל מרצו וזמנו למען המערכה: הגנה על הוריו.

"תראי", אמר לי, "זו לא שאלה של האם נבחרי הציבור החרדיים רוצים להמליץ על אבא שלי או לא, השאלה שצריכה להישאל על ידם היא מה רצון הבוחרים שלהם. והרי כולנו יודעים שהבוחר החרדי אוהב את הימין ואת הליכוד, אז איך אפשר לבגוד בו ולתמוך בממשלת שמאל?"

את האמת, הוא צודק. אפילו ב"דגל התורה", השמאלנית ביותר (אידיאולוגית) מבין המפלגות החרדיות, אולי אפילו יותר מש"ס של דרעי, יודעים הקודקודים שרצונו של חרדי ממוצע, איפה שהוא בסתר ליבו, שתקום ממשלה בראשות נתניהו. אולי את בוז'י היו סופגים, אבל הצירוף שלו עם ציפי לבני מצטייר כשמאלי מדי.

שלא לדבר על הקהל החסידי, ברובו הגדול. בטח לא כשלוקחים בחשבון את מצביעי הפריפריה המסורתיים של ש"ס. ועוד לא אמרנו מילה וחצי מילה על "יחד" בראשות אלי ישי שרץ יחד עם ברוך מרזל.

הטור פורסם במקור באתר "חרדים 10"

טל שניידר, הפלוג הבלוג הפוליטי