מדד הקמפיין הוא משאל בהשתתפות פרשנים פוליטיים וכתבים מכלי התקשורת המרכזיים בישראל. המשתתפים מחלקים ציונים לאופן שבו הגופים הפוליטיים והמנהיגים שלהם התנהלו בטלוויזיה, ברדיו, בשלטי החוצות וברשתות החברתיות. התוצאות משוקללות עם סקר שנערך בקרב הציבור הרחב, וכך נבחרים מצטייני השבוע.

הרשימה המשותפת משאירה את כל המתחרות מאחור ומובילה את הדירוג. הרבה מנקודות הזכות חייבת המפלגה להופעה של איימן עודה בעימות בחדשות 2, אירוע הבחירות הבולט של השבוע, לכל הפחות. הרבה מאוד ישראלים נחשפו בפעם הראשונה ליו"ר הרשימה וגילו שהפלא ופלא, מדובר בבן אדם. הכתבה ששודרה יום לאחר מכן באולפן שישי רק השלימה שבוע מוצלח מאוד עבורו.

 

אותו עימות מוביל לקרב צמוד במקום השני, השלישי והרביעי בין מי שבלטו בעימות: לפיד, בנט וכחלון. בנט נהנה משלל המתקפות שהופנו לעברו, ומילא את החלל שהשאיר נתניהו, שלא טרח להופיע. לפיד וכחלון נהנו מהעובדה שהעימות ביניהם היה למעשה העימות האמיתי.

 

המחנה הציוני והליכוד מתמקמים במרכז הטבלה. ברור כמעט לחלוטין שהם הפסידו מהעובדה שלא נכחו בעימות. השש ההדדי פינה את הבמה למתחרים, שקוששו ודאי לא מעט קולות של מתלבטים. כמו תאומים סיאמיים, שתי המפלגות העלות סרטונים שמזכירים את לוי אשכול, ראש הממשלה בזמן מלחמת שש הימין. הדמיון ממשיך גם בראיונות של שרה נתניהו במעריב ומיכל הרצוג בידיעות אחרונות. ממש תמונת ראי אחד של השני.

לליכוד יש עכשיו הזדמנות אחרונה להשתלט על סדר היום של מערכת הבחירות, באמצעות הנאום המתקרב של נתניהו בקונגרס. נראה שהנושא האירני לא נמצא בראש מעייניו של המצביע הישראלי, ולא בטוח ששם נמצא סוד הקסם שיחזיר מצביעים. עם זאת, ייתכן והשידורים החיים מוושינגטון יעשו את שלהם.

בתחתית הטבלה, בצמידות, נמצאות ש"ס ויחד. גם העימות היה מדמם במיוחד עבור אריה דרעי ואלי ישי. נותר רק לראות אם יהדות התורה, שהקמפיין שלה כמעט נסתר מעיניים חילוניות, תהיה הזוכה הגדולה בסופו של דבר.

 

מקום לדאגה

יריביו של נתניהו חוזרים וטוענים שנאומו בקונגרס עוסק פחות באיראן, והרבה יותר בבחירות המתקרבות, וביקרו את עיתוי האירוע. חלק לא מבוטל מהעונים חושבים שהם צודקים. 34 אחוז מהמשיבים בטוחים שהנאום יועיל לנתניהו בבחירות. 22 אחוז מחברי הפאנל בטוחים שהנאום דווקא יזיק לו. לעומתם, 24 אחוזים חושבים שהנאום חסר חשיבות לגבי הבחירות.

 

ומהנאום שיהיה, לנאום שלא היה. 32 אחוז מהמשיבים בטוחים שהעובדה שיו"ר הליכוד בחר לא להשתתף באירוע עלתה לו בקולות. רק 9 אחוזים מהמשיבים סבורים שההיעדרות הועילה לו. כאשר מחלקים את המצביעים על פי נטייתם הפוליטית, נראה שיש לנתניהו סיבה אמיתית לדאגה. 52 אחוז ממי שמגדיר עצמו מצביע מרכז חושב שההיעדרות מהעימות הזיקה לראש הממשלה. ושם, כידוע, נמצאים רוב המצביעים.

 

 

מנגד, הציבור סבור שההיעדרות של הרצוג הזיקה לו עוד יותר. 41 אחוז מהמשיבים בטוחים שהעובדה שיו"ר המחנה הציוני לא השתתף בעימות תעלה לו במנדטים. מי שבעיקר התאכזב, על פי הסקר, הם דווקא מצביעי המשאל. 48 אחוזים מהם לא רואים בהימנעות מעימות מהלך חיובי. האם מדובר בחדשות טובות לזהבה גלאון?

 

 

משתתפי הפאנל: אריק בנדר (מעריב), ירון אברהם (ערוץ הכנסת), רזי ברקאי (גלי צה"ל), מקבולה נאסר (רדיו א-שמס), שלום ירושלמי (מקור ראשון), ישראל כהן (כיכר השבת), אודי סגל (חדשות 2) יואב לימור (ישראל היום וקשת), רינה מצליח (חדשות 2), דנה סומברג (מעריב), עידן קוולר (גלי צה"ל), יואב קרקובסקי (רשת ב'), טל שניידר (mako), מתי טוכפלד (ישראל היום), מנחם לזר (פאנלס פוליטיקס), דרור גלוברמן (mako) ועוד. 

ממצאי סקר שנערך עבור MAKO על ידי מכון המחקר פאנלס פוליטיקס, בראשות מנחם לזר. בסקר השתתפו 500 חברים בפאנל הפוליטי שלPanel4All לביצוע מחקרים על גבי האינטרנט. הסקר בוצע על גבי מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל - מגיל 18 ומעלה. הסקר נערך בתאריך 1 במארס 2015. טעות הדגימה המרבית בסקר זה היא 4.6 אחוזים.