התעמולה: "תקציב 2015 היה צריך להיות התקציב הכי חברתי שהיה כאן" (יאיר לפיד, בתשדירים ובנאומים)
המציאות: אין שום אפשרות להגדיר את תקציב 2015, שאושר בממשלה אך לא בכנסת, חברתי. הוא אמנם כולל גידול בתקציבי הממשלה, אך זאת לאחר שבתקציב הקודם לפיד הוביל שורה של גזירות וקיצוצים בתקציב ובקצבאות, שהיו הגדולים ביותר שבוצעו בישראל בשנים האחרונות.
בסופו של דבר, תקציב 2015 כמעט לא כולל רפורמות ושינויים מבניים, אך גם לא כולל גידול משמעותי בתקציבי המשרדים החברתיים. תקציב משרד הרווחה ל–2015 הוא 2% מתקציב המדינה, כמו בכל שנה בשנים האחרונות, ותקציב החינוך הסתכם ב–11% מתקציב המדינה, בדומה לשנים קודמות. ההוצאה לתקציב החינוך הסתכמה בכ–6% מהתוצר, לעומת 5%–6% בעבר. תקציב 2015, אם היה עובר, היה מקבע את המצב הקיים במשרדי הממשלה - ללא תוכניות משמעותיות לטיפול בבעיות היסוד בעוני, בדיור הציבורי, ברווחה ובחינוך.
התעמולה: "הקטנו את הממשלה ל–18 שרים וחסכנו מאות מיליונים שהלכו למעונות יום ולעסקים קטנים" (יאיר לפיד, בתעמולה ובראיונות)
המציאות: לפיד לא חסך לציבור מאות מיליונים על ידי הקטנת מספר השרים. עלות לשכת שר בלי תיק היא כ–2.5 מיליון שקל בשנה, כך שהמהלך חסך כמה מיליוני שקלים בשנה לקופת המדינה.
לפיד כשר האוצר לא תיקצב בניית מעונות, שכן התקציב היה קיים בקופת משרד הכלכלה כבר שנים, אך הוא הביא לשחרורו. בכל מקרה, על פי בדיקות מדגמיות שנערכו, בתקופת כהונתו של לפיד רוב המעונות הוקמו בהתנחלויות. מכון מולד מצא שכל התקציב שיועד להקמת מעונות ב–2014 הופנה להתנחלויות.
גם אם כמה ממהלכי לפיד חסכו כסף לציבור, אחרים דווקא פגעו בכיסו - למשל העלאת המע"מ, קיצוץ הקצבאות, הגדלת תשלומי ההורים, העלאת מס החברות, הגדלת תשלומי הארנונה, צמצום הטבות המס למסיימי לימודים אקדמיים וביטול כמעט מלא של הצהרונים המסובסדים.
התעמולה: "ב–1 בינואר היו אמורות לעלות קצבאות הזקנה ל–190 אלף קשישים שמקבלים הבטחת הכנסה. אלה אנשים שאתם רואים בטלוויזיה שמחטטים בפחי אשפה. ליש עתיד תוכנית מפורטת ומתוקצבת להעלאתם מעל קו העוני". "השקענו בתשתיות, הכל היה סגור מול משרדי הממשלה. 190 אלף קשישים היו אמורים להפסיק להיות עניים" (יאיר לפיד, בתעמולה ובנאומים)
המציאות: תקציב 2015 אכן כלל תוספת שיועדה לקצבאות הקשישים שמקבלים הבטחת הכנסה שהיתה משפרת את מצבם, אך במידה מזערית - המספיקה רק לצורך הוצאתם מההגדרה הסטטיסטית של העוני.
התוספת המקסימלית לקשיש, לפי תקציב 2015, היתה 120 שקל בחודש ו–451 שקל בחודש לזוג קשישים - סכומים שלא היו משפרים את מצב הקשישים העניים באופן משמעותי. יש לציין כי לא מדובר בתוכנית רחבה ושהיא לא דורשת בכלל השקעה בתשתיות. התקציב לכך, 320 מיליון שקל, נמוך כמעט פי שניים מהתקציב שהוועדה למלחמה בעוני הציעה להקצות לטיפול בעוני אצל קשישים. לפיד לא מציין שהתקציב היה אמור להיות ממומן בין היתר כתוצאה מהחמרת תנאי הזכאות לדמי אבטלה לצעירים, שהיתה אמור לחסוך כ–115 מיליון שקל לקופת המדינה.
לפיד גורם לזה להיראות כאילו כל הקצבאות היו אמורות לעלות - אבל בעצם רק לקשישים שמקבלים הבטחת הכנסה. בשנים האחרונות נשחקו קצבאות הזקנה באופן משמעותי, כתוצאה מיוקר המחיה - כך שהעלאה סמלית של הקצבאות לחלק מהקשישים רחוקה מלשפר את רמת החיים של הקשישים בישראל.
התעמולה: "בזכות יש עתיד מוסדות לימוד חרדיים מלמדים אנגלית ומתמטיקה" (תשדיר של יש עתיד)
המציאות: לא נכון. חיוב החרדים בלימודי ליבה היתה אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של יש עתיד בבחירות הקודמות, וכמו רוב ההבטחות - גם היא לא יושמה. משרד החינוך והאוצר דחו החלטתם לחייב בתי ספר חרדיים בלימודי ליבה. המשרדים ניהלו משא ומתן מול ש"ס, אך עיכבו את החתימה על ההסכם הסופי והוא לא יצא לפועל. במקום חיוב בתי הספר החרדיים, המשרד החליט לפעול להקמת תשתיות לצורך לימודי ליבה בבתי ספר חרדיים בעתיד - כמו הקמת מחוז חרדי, התאמות תוכניות הלימודים והכשרות מורים.
התעמולה: "החרדים הולכים לצבא ועובדים" (תשדיר של יש עתיד)
המציאות: צה"ל עדיין לא פירסם נתונים על גיוס חרדים ל–2014, כך שלא ברור על מה לפיד מסתמך באמירתו. נתונים חלקיים שפורסמו, ולפי אינדיקציות בשטח, מסתמנת דווקא האטה בקצב הגידול של גיוס החרדים לצה"ל. גם בתעסוקת החרדים לא ברור על מה לפיד מסתמך, כי אין נתונים.
התעמולה: מצע יש עתיד מכיל תוכנית ללוחמה בשחיתות והגברת השקיפות; יש עתיד: "לפיד היה הראשון לפרסם את לוח הזמנים שלו"
המציאות: חברי יש עתיד התנגדו להצעות חוק להגברת השקיפות בוועדת השרים לענייני חקיקה, להרחבת הגנה על חושפי שחיתויות ולגילוי עניינים של נבחרי ציבור. לפיד לא היה הראשון לפרסם את לוח הזמנים שלו במסגרת בקשות התנועה לחופש המידע.
התעמולה: "נפחית את הצפיפות בכיתות" (יאיר לפיד, בתשדיר של המפלגה)
המציאות: בתקופת כהונתם של לפיד ושר החינוך לשעבר, שי פירון, התחוללה מחאת הסרדינים - מאבק הורים להפחתת הצפיפות בכיתות הלימוד. לפיד ו פירון התנגדו לדרישת ההורים להפחית את הצפיפות בכיתות ל–32 תלמידים בכיתה (הרף שנקבע על ידי הממשלה ב–2008, אך משרד החינוך לא מיישם אותו), בטענה שאין לכך תקציב. פירון הקים ועדה שהמליצה לסייע למורים להתגבר על הצפיפות בכיתות באמצעות הוספת סייעת לכל כיתה. המלצה זו תותיר את הכיתות בישראל מהצפופות ב–OECD והצפופות ביותר במערב.
התעמולה: "הגדלנו את תקציב החינוך כי לילדים שלנו מגיע ללמוד בכיתות פחות צפופות וביום חינוך ארוך" (לפיד, בהצעת מצע המפלגה)
המציאות: ב–2013–2014 קוצץ תקציב החינוך בכ–2.4 מיליארד שקל בהובלת לפיד ופירון - אחד הקיצוצים העמוקים ביותר בתקציב החינוך בשנים האחרונות, שפגע רבות בהורים ובתלמידים - בין היתר תוך ביטול כמעט מלא של תוכנית הצהרונים שהיתה אמורה לשמש תחליף ליום חינוך ארוך. הצעת תקציב 2015 כוללת, לעומת זאת, תוספת של כ–3.2 מיליארד שקל בתקציב, שמשקף בעיקר את הסכמי העבודה במשק ועדכון המחירים ל–2015 בהיקף של כמיליארד שקל. עם זאת, גם הוא כולל גזירות, בין היתר דחייה נוספת של חוק יום חינוך ארוך, שהיה אמור להיכנס לתוקף ב–2015, ל–2021. בגין זאת בוטלה העברה של כ–2 מיליארד שקל שהיו אמורים להתווסף לתקציב החינוך, וגם אפשרות נוספת להארכת יום הלימודים.
התעמולה: "מצאנו פתרונות לאמהות חד־הוריות שרוצות לצאת לעבוד, אבל המדינה שמה להן רגליים" (יש עתיד, בתעמולה)
המציאות: לפיד הצהיר שיגדיל את מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) לאמהות יחידות ב–80 מיליון שקל, אך המהלך לא הושלם וכלל לא נכלל בתקציב 2015. ברשות המסים הבהירו שרק לאחר השלמת החקיקה התקנה תתוקצב.
התעמולה: "ביטול הבחינה הפסיכומטרית היה צעד מתבקש" (תשדירי יש עתיד)
המציאות: המבחן הפסיכומטרי לא בוטל, אך משרד החינוך בתקופת כהונתו של פירון הגיע להסכמה עם האוניברסיטאות שלפיה שיעור קטן מאוד של תלמידים מצטיינים יוכל להתקבל ללימודים בתחומים מסוימים ללא פסיכומטרי.
התעמולה: "הצלחנו בשנה האחרונה להוציא 60 אלף ילדים מעל לקו העוני" (לפיד)
המציאות: נתוני הביטוח הלאומי הצביעו על צמצום שיעור העוני בקרב ילדים ב–2013, אך הביטוח הלאומי הדגיש כי הנתונים משקפים באופן מאוד חלקי את השפעת הקיצוץ בקצבאות הילדים שבו לפיד התגאה, שלפי ההערכות המוסד יורידו עשרות אלפי ילדים מתחת לקו העוני. דו"ח העוני הנוכחי לא כולל את כל השפעת הקיצוץ בקצבאות ילדים שהטיל לפיד ב–2013, מכיוון שהוא נכנס לתוקף רק באוגוסט באותה שנה. הגידול בתעסוקה ועליית השכר האפילה על הקיצוץ בקצבאות ילדים ב–2013.
בסימולציה שערך הביטוח הלאומי, ההשפעה המבודדת של קיצוץ בקצבאות ילדים הובילה לגידול של 0.8% בגידול בעוני בקרב ילדים ב–2013, וב–1.4% אם היתה באה לידי ביטוי במשך כל השנה. יש עתיד לא הציגה תוכנית שהוקדשה לטיפול ישיר בבעיית העוני בקרב ילדים, ומשרד האוצר בראשות לפיד סיכל את כוונת הוועדה למלחמה בעוני להמליץ על העלאת קצבאות הילדים.
התעמולה: "דאגנו לארוחות בפרויקט הביטחון התזונתי ששכב במגירות של משרד הרווחה והאוצר במשך שנים, כי תמיד היה משהו דחוף יותר, חשוב יותר או תקשורתי יותר לטפל בו" (לפיד)
המציאות: בינואר 2013 כינסו שרי יש עתיד מסיבת עיתונאים מיוחדת שבה הכריזו על תקצוב התוכנית לביטחון תזונתי, שמשרד הרווחה יזם בתקופת כהונתו של יצחק הרצוג כשר הרווחה, ואכן לא יושמה מאז. עם זאת, תקצוב התוכנית התעכב, ועד היום לא הועברו תקציבים לעמותות המזון שאמורות ליישם את ליבת התוכנית.
התעמולה: "דאגנו שכל ניצול שואה יקבל תרופות בחינם" (לפיד)
המציאות: לפיד הגדיל את הקצבאות והשווה את התנאים בין הניצולים. ניתן סבסוד מלא לתרופות גם לניצולים שזכו בעבר לסבסוד של 50% בלבד, וגם לאלה שהוגדרו "פליטי שואה" ולא היו זכאים לסבסוד. עלות הסבסוד הסתכמה ב–130 מיליון שקל ועלות הגדלת הקצבאות ב–730 מיליון שקל. הצעד היה פשוט יחסית לביצוע, מכיוון שאף אחד לא התנגד לו.
הכתבה התפרסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות: