אחרי שאתמול (רביעי) יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט יצחק עמית פסל את עמיחי שיקלי מהתמודדות ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-25, בדקנו מה בדיוק עומד מאחורי ההחלטה ומה יוכל לטעון שיקלי בערעורו לעליון. על השאלות ענה המשפטן ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

מדוע פסל יו"ר ועדת הבחירות השופט עמית את מועמדותו של עמיחי שיקלי ברשימת הליכוד?

ראשית, יש לציין כי לא מדובר ב"פסילה", שזו החלטה שנעשית לפי סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, ובמקרה זה הגוף המחליט הוא ועדת הבחירות כולה, שגם זקוקה לאישור של בית המשפט העליון. למעשה הבקשה שהוגשה מטעם מרצ לגבי שיקלי טוענת שהוא אינו כשיר להיכלל ברשימת הליכוד, ובהתאם לזאת ההחלטה הייתה בסמכותו של יו"ר הועדה, השופט עמית.

הסעיף לפיו נקבע ששיקלי לא כשיר להיכלל ברשימת הליכוד הוא סעיף 6א לחוק יסוד הכנסת שעוסק בחבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו. לפי הסעיף, אותו חבר כנסת לא יוכל להיכלל בבחירות הבאות ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהייתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת. השופט עמית קבע כי שיקלי פרש – גם בהסתמך על התבטאויותיו ופעולותיו בכנסת (מאות הצבעות בניגוד לסיעתו) וגם בהסתמך על החלטת ועדת הכנסת בעניינו. גם לאחר החלטת הועדה, שיקלי המשיך להצביע בניגוד לסיעתו ולא התפטר זמן רב - כלומר לא "בסמוך" לפרישתו לפי ההחלטה של השופט עמית.

אבל שיקלי כן התפטר מהכנסת במסגרת הסכם שבו נקבע שיוכר כמי שהתפטר בסמוך לפרישתו

יש לזכור כי שיקלי הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי רק לאחר 49 ימים מהחלטת הועדה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בהסכמת הצדדים, לאחר שבייעוץ המשפטי לכנסת הסכימו שמבחינת הכנסת אם שיקלי יתפטר מייד, הוא ייחשב כמי שהתפטר בסמוך לפרישתו.

עם זאת, ההסכם היה תוך הבהרה כי אין בכך כדי לחייב את יו"ר ועדת הבחירות, שעשוי לדון בכך. בסופו של דבר שיקלי התפטר 80 יום לאחר שהתקבלה ההחלטה בעניינו בוועדת הכנסת. העובדה ששיקלי המתין זמן רב, וגם המשיך לאחר ההחלטה בוועדה להצביע כנגד סיעתו – מוכיחה לטעמו של יו"ר ועדת הבחירות כי הוא לא התפטר "סמוך" לפרישתו, ושאם כך היה נקבע, הייתה התעלמות מוחלטת מכוונת המחוקק. 

עמיחי שיקלי (צילום: Yonatan Sindel Flash 90, פלאש 90)
הגיש ערעור רק לאחר 49 ימים, שיקלי בבית המשפט | צילום: Yonatan Sindel Flash 90, פלאש 90

מה עשוי לטעון שיקלי בעליון כנגד החלטת השופט עמית?

סביר להניח שהטענה העיקרית שלו תהיה שהוא הסתמך על החלטת בית המשפט המחוזי, שנתן לו להבין כי אם ימשוך את הערעור ויתפטר הוא יהיה רשאי להתמודד במסגרת מפלגה קיימת. לטענתו, במצב שנוצר הוא גם לא ניצל את הזכות לערער על פרישתו, וגם לא יוכל להתמודד כי יו"ר ועדת הבחירות לא קיבל את עמדת היועץ המשפטי לכנסת והעמדה ש"נרמזה" בבית המשפט המחוזי.

לטענתו, משום שההתפטרות הייתה בסמוך להחלטה בבית המשפט המחוזי, יש בכך להספיק מבחינת הזמן שעליו להתפטר בסמוך לפרישתו. יש לזכור שאף שהמתין 49 יום עם הערעור, זה עדיין היה במסגרת הזמן האפשרי להגשת ערעור לפי תקנות סדר הדין האזרחי. כדאי לשקול תיקון לחוק יסוד הכנסת, שיגדיר מהי אותה פרישה "בסמוך" וכן שיגביל את זמן הערעור על החלטת הכנסת, כך שלא יישנו מקרים דומים, שבהם הערעור גורר פרישה מאוחרת מאד של חבר הכנסת.

האם שיקלי נפגע בכך שהוא אינו יכול עוד להתמודד ברשימה אחרת (שלא הייתה בכנסת הקודמת)?

אכן, שיקלי לא יכול להתמודד במסגרת רשימה אחרת, משום שעבר המועד להגשת הרשימות לכנסת. לכך משיב יו"ר ועדת הבחירות, כי על שיקלי היה לגשת מבעוד מועד ליו"ר ועדת הבחירות, שיקבע מראש, בעניינו, האם התפטרותו הייתה "בסמוך" לפרישתו, וכך היה יכול להתמודד במסגרת רשימה אחרת.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ושופט בית המשפט העליון, יצחק עמית (צילום: Flash90)
שיקלי צפוי לערער על החלטתו, השופט עמית | צילום: Flash90

מדוע בכלל ישנו איסור על פרישה מסיעה וריצה במסגרת מפלגה אחרת בכנסת הבאה?

הכנסת הכניסה את סעיף 6א לחוק יסוד הכנסת בשביל למנוע מקרים של ח"כים ש"עוברים צד" תמורת הבטחות שונות (אחרי שהפרקטיקה הגיעה לשיאה ב"תרגיל המסריח" שבו עברו חברי כנסת בין סיעות תמורת טובת הנאה). יש לזכור שבוחרים לכנסת רשימה ולא אוסף של אנשים עצמאיים. בשל זאת, אם חבר כנסת מתפטר או מסיים כהונתו מכל סיבה אחרת, מחליף אותו חבר הכנסת הבא ברשימה ולא נערכות בחירות חדשות לאותו מושב שהתפנה.

לכן, הכנסת קבעה סנקציה על פרישה של חבר הכנסת: אי יכולת להתמודד במסגרת מפלגה קיימת בכנסת הבאה. ישנן סקנציות נוספות: אי-מינוי לשר או לסגן שר במסגרת אותה כנסת ואי מימון הוצאות שוטפות. אם כן הרציונל מאחורי הסעיפים הוא למנוע מח"כים לעבור בין סיעות ולתמרץ אותם "להחזיר את המנדט" למפלגה.

למה כאשר חבר כנסת מתפטר "בסמוך" לפרישתו הסנקציה לא תחול?

משום שההנחה היא שאם ההתפטרות נעשתה בסמוך לפרישה, היא התפטרות אידאולוגית ולא לשם השגת טובות הנאה ואינטרסים פוליטיים. במצב זה חבר הכנסת לא "נהנה" מתוצאות הפרישה שלו.

מדוע לא נקבע כי גם עידית סילמן לא כשירה להתמודד במסגרת רשימת הליכוד?

משום שבקשר לעניינה לא הוגשה כלל בקשה לקבוע כי היא פרשה מסיעת ימינה, וכמו כן מספר ההצבעות בה הצביעה בניגוד לעמדת סיעתה היה זעום. משום שמדובר בעניין גבולי, ומתוך כיבוד הזכות לבחור ולהיבחר, הוחלט שלא לקבוע שסילמן אינה כשירה להתמודד ברשימת הליכוד.

עידית סילמן (צילום: ‏אוליבייה  פיטוסי, פלאש/90 )
תוכל להיכלל ברשימת הליכוד, עידית סילמן | צילום: ‏אוליבייה פיטוסי, פלאש/90

האם רק ועדת הכנסת יכולה לקבוע כי חבר הכנסת "פרש"?

לפי החלטתו של השופט עמית (המסתמכת על החלטה קודמת של השופט הנדל), הפרישה אינה נקבעת רק לפי קביעתה של ועדת הכנסת. גם ליו"ר ועדת הבחירות ישנה סמכות לאשר את כשירות המועמדים לפי סעיף 63 לחוק הבחירות לכנסת. לפי עמית מצב שבו ח"כ מכריז על פרישה, מצביע באופן קונסיסטנטי בניגוד לעמדת סיעתו, אבל לא יתייחסו אליו כפורש רק בגלל היעדר קביעה של ועדת הכנסת הוא אבסורדי. במצב כזה ח"כ יוכל לעשות כרצונו, בהסתמך על שיקולים פוליטיים המונעים דיון בוועדה. עם זאת, אם הוועדה דנה בפרישתו של ח"כ, קביעתה מחייבת משום שיו"ר ועדת הבחירות אינו ערכאת ערעור על החלטתה.