ימים ספורים לפתיחת הקלפיות - והשטח מנומנם: מה עומד מאחורי שיטת "ההרדמה"?

רבים מגדירים את הבחירות הנוכחיות כגורליות ביותר בתולדות ישראל, או כ"משאל עם על עתיד המדינה". אז איך זה שאחרי ארבע שנים של הפגנות ומאבקים אזרחיים, שבוע וחצי לפני הבחירות המכריעות הרחוב נראה כמעט רדום? דפנה ליאל, כתבת הכנסת של חדשות 12, ומשה קלוגהפט, מנהל בחירות בעולם ויועץ לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל נפתלי בנט - הסבירו את התופעה.

אווירה מנומנמת וקמפיינים משעממים

האווירה המשונה שבה כמעט שלא מרגישים את הבחירות לא מתרחשת רק בתל אביב. נדמה שגם הקמפיינים עוד לא ממש העלו הילוך - עד כה הם יחסית משעממים, נשענים על בינה מלאכותית וחסרי השראה. אולי בעצם הכול מכוון - מעין "קמפיין הרדמה".

"בדרך כלל הפגנות ומחאות זה משהו שעושה גוש האופוזיציה, גוש השינוי, הפעם הגוש הזה החליט שההפגנות והמחאות הוא משהו שאפשר להגדיר כ'טריגר', הם יודעים שנתניהו ידע לנצל סנטימנט כזה שוב של הפגנות", הסבירה ליאל. לדבריה, גוש האופוזיציה לא רוצה "להדליק" את גוש הקואליציה וכתוצאה מכך הוא גם לא ממהר "להעיר" את מערכת הבחירות, מתוך הנחה שהקהל שלהם ער גם ככה.

ניתן לראות זאת בסקר שערך עבורנו מכון המחקר "מדגם", לפיו 50% ממצביעי האופוזיציה סבורים שאין צורך לארגן הפגנות ענק נגד הממשלה לקראת הבחירות, בעוד ש-32% בלבד סבורים שהיא כן נדרשת לכך.

הפוליטיקאים בשטח

מה לגבי פעילות המפלגות ברחבי הארץ? יו"ר ישר גדי איזנקוט בחר בקמפיין סולידי שבו הוא מקיים כנסים ברחבי הארץ. "איזנקוט החליט להרדים את הבחירות האלה במודע", טען קלוגהפט. לדבריו, "הוא נתפס כמועמד שאינו מאיים על מצביעי הימין, הוא מקובל עליהם".

קלוגהפט מסביר שמבחינתו של איזנקוט, מצביעי הימין אולי לא יצאו להצביע עבורו, אך אולי הוא יגרום להם להישאר בבית ובכך להפחית את תמיכתם בנתניהו. "התפיסה אומרת שהאופוזיציה גם ככה עם 'אש בעיניים', וחלק ממצביעי הקואליציה לא מספיק מרוצים או לא רואים מספיק אלטרנטיבות, ולכן יכול להיות שיישארו בבית. אז לא רוצים להדליק אותם", על פי ניתוחו.

לעומת איזנקוט, יו"ר ביחד נפתלי בנט מרבה להגיע לפרלמנטים אמיתיים שנוהגים להתכנס בבתי הקפה השכונתיים, אלה שדווקא לא מאוהדיו. אם איזנקוט ונתניהו, שני המתמודדים לראשות הממשלה, הולכים למעוזים שלהם, אז בנט מתייצב במעוזי הליכוד ומחפש את העימות. השאלה היא אם המהלך הזה יתורגם למנדטים.

קמפיין השתייה

יועצו של בנט לשעבר, משה קלוגהפט, הגדיר את הקמפיין שלו כ"חדשני". עם זאת, הוא מדגיש שמול הקמפיין המרשים, לדבריו, ניצבת "מכונת השתייה עם ג'ריקן" שמסבירה לאנשים שהם חייבים להצביע למפלגה הגדולה כדי לנצח. "בסוף אנשים חושבים בצורה פשוטה: הם קמים בבוקר, ורואים את עמודת המנדטים. הם רואים שאיזנקוט עם 24 מנדטים ונתניהו עם 22, ובאים להציל כי המשחק צמוד".

לקראת הסוף, גם גדי וגם ביבי יוצאים ל"משתה בחירות", מה שנקרא "קמפיין המפלגה הגדולה". הקמפיין מדבר על הצבעה למפלגה הגדולה והרעיון בו הוא לקחת מנדטים מהמפלגות הקטנות לגדולות, ישר והליכוד, כדי לחזק את מנהיגי הגוש, איזנקוט ונתניהו.

כששאלנו אנשים האם חשוב או לא חשוב להם להצביע למפלגה הגדולה בגוש לו הם מתכוונים להצביע, 59% מהמשיבים ענו שזה חשוב, כמעט פי 2 מאלה שענו שזה לא חשוב להצביע למפלגה הגדולה. בקרב מצביעי האופוזיציה, 67% מהמשיבים ענו שחשוב להצביע למפלגה הגדולה - גורם שמסביר את התעצמותו של איזנקוט על חשבון שאר המפלגות.

לדברי דפנה ליאל, מטרתו המרכזית של איזנקוט אינה להשיג את מספר המנדטים הגדול ביותר, אלא למשוך את נתניהו לפעולה דומה: "בגוש הימין יש המון מפלגות קטנות שמתחת לאחוז החסימה או מתנדנדות. מה שאיזנקוט מנסה לעשות זה להכניס את נתניהו לאמביציה לעקוף אותו במספר המנדטים על ידי כך שהוא יחליש את המפלגות האלה עד כדי שהן לא יעברו את אחוז החסימה". לדבריה, הפעולה הזו של איזנקוט עשויה להיות שווה לו שבעה או אף שמונה מנדטים.

"18 מנדטים אומרים שסיכוי גדול שבסופו של דבר הם יחזקו את המפלגות הגדולות. כתוצאה מכך, בנט וליברמן בסיכון של ארבעה מנדטים, וגולן ובן גביר בסיכון של שלושה מנדטים", כך לפי קלוגהפט. לדבריו, אותם מצביעים אומנם תומכים במפלגות הקטנות אבל הם מקשיבים לקמפיין השתייה מבלי שהם מודעים לקיומו בכלל, והוא אומר להם שחשוב לחזק את המפלגה הגדולה.

שאלנו גם את מצביעי האופוזיציה: מי המועמד שהכי מאכזב את אתכם בתקופת הבחירות הנוכחית? כרבע מהם ענו שיאיר לפיד ו-17% ענו שיאיר גולן, כנראה בגלל התבטאויות לא מוצלחות לדעתם. מבין מצביעי הקואליציה, 33% - שליש מהנשאלים, ענו שעופר וינטר. אחד מההסברים שניתן לתת לכך, הוא הקמפיין הקשוח שעושים לו בגוש.

הקמפיין של עופר וינטר, יו"ר עמך ישראל, נפתח בקול תרועה וחטף מכה אנושה כשיריביו מצאו סרטונים של יוסף חדאד, מספר 2 ברשימתו, תומך במדינה פלסטינית. "פתרון הקבע צריך להיות מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל", אמר חדאד לפני כמה שנים לתקשורת הערבית.

בנוסף לכך, וינטר נמצא במצב בעייתי. הוא מצהיר שהוא תומך בנתניהו כמועמד לראשות הממשלה בעוד שזה מנסה להיפטר ממנו בכל מחיר. קלוגהפט מגדיר את פעולתו של נתניהו כלפי וינטר כ"קמפיין הכחדה".

לצד וינטר, שנמצא במחנה של נתניהו, ראש הממשלה שם לעצמו כמטרה גם לפגוע באיזנקוט. שם הוא מהדהד שוב ושוב את אותו המסר: "לאיזנקוט אין יכולת להקים ממשלה בלי מנסור עבאס ואחמד טיבי". לדברי ליאל, נתניהו יודע למצוא מצוין מסר אחד ולחזור עליו שוב ושוב ללא הפסקה במשך שלושה חודשים. הפעם המסר שבחר הוא "ימין או פלסטין".

ריבוי מסרים מול התמקדות באחד

קלוגהפט הסביר את ההבדל בין הקמפיין של נתניהו לזה של איזנקוט: "נתניהו אומר ערבים עד שזה יוצא מהאף, אבל מקלף לאט לאט את האנשים שמתנגדים לזה, לעומת הקמפיין של איזנקוט, שלא מתמקד כולו אך ורק בנושא ההשתמטות, אלא במניפה של נושאים שבסוף מתפזרת לרוח".

בגוש האופוזיציה מעבירים כמה מסרים לדברי ליאל: "הם הולכים גם על סנטימנט של ריפוי ותיקון, גם על סנטימנט של מחדל והפקרה של 7 באוקטובר, וגם על הנושא החרדים". היא לא יודעת אם השיטה הזו תצליח אך לדבריה, השיטה נועדה להתמודד עם כך שקהל האופוזיציה מגוון יותר: "הוא מגיע גם מימין וגם משמאל, גם ליברלים וגם שמרנים, ולכן אני חושבת שמנסים להציג קשת כדי שכל אחד יתחבר למה שיותר נוגע בו".

ומה לגבי ישיבה עם מפלגת רע"ם? כאן הנתונים היו מפתיעים. שאלנו את מצביעי הקואליציה האם מקובל עליהם במקרה שבו גוש נתניהו יקבל 58 מנדטים בבחירות הקרובות, נתניהו יקים ממשלת מיעוט שתתאפשר בזכות הימנעותה של מפלגת רע"ם ברשות מנסור עבאס. 41% מהמשיבים ענו שמקובל עליהם שראש הממשלה יקים ממשלת מיעוט בזכות הימנעות של רע"ם. מנגד, 49% ענו שזה לא מקובל עליהם - פער קטן מאוד.

כשמצביעי האופוזיציה נשאלו את אותה השאלה, 69% מהמשיבים ענו שמקובל עליהם שאיזנקוט יקים ממשלת מיעוט בזכות הימנעות של רע"ם בעוד ש-20% ענו שזה לא מקובל עליהם. נתניהו, שממשיך בקמפיין "לגדי אין ממשלה בלי המפלגות הערביות", מכיר את המספר הזה. בנוסף, ייתכן שזה הנתון שהביא את ליברמן להכריז השבוע כי יתנגד לממשלת מיעוט.

תשדירי ה-AI

השבוע התחילו תשדירי הבחירות המסורתיים, ובהם גם הסיפור החדשני של מערכת הבחירות הזאת - קמפיינים של AI. דפנה ליאל הסבירה שכרגע השימוש בבינה המלאכותית יכול להיות מהנה, אך הוא יכול להיות גם מסוכן: "אנחנו יכולים לפגוש את הפנים הפחות נחמדות של ה-AI ביום הבחירות עצמו, אפילו ממש בשעות לפני סגירת הקלפיות, שאולי יופץ איזה פייק שיהיה מאוד קשה להתחקות אחריו". קלוגהפט הסביר שדווקא בגלל ריבוי השימוש בבינה המלאכותית, אנשים צמאים למשהו אמיתי.

גורם נוסף שמרגיש את מעבר הקמפיינים לאמצעים הדיגיטליים אלו מפעלי הדפוס, שבעבר עבודתם זינקה בתקופת הבחירות. "הדפיסו אצלנו מספר מפלגות כמו ישראל ביתנו ואיזנקוט", אמר מנכ"ל "גרף פרינט", אסף ניזרי. לדבריו, "יש ירידה משמעותית בתקופת הבחירות לעומת שנים קודמות, ששם היינו מוצפים הרבה יותר. הם מדפיסים פליירים, מדפיסים כרטיסי ביקור, אבל הכול בכמויות הרבה הרבה יותר קטנות".

קלוגהפט הדגיש את המשמעות של קמפיין פיזי ומפגש של פעילי המפלגה עם הציבור: "כשאתה נמצא בכיכר עם אנשים ויש לך אנרגיה, אנשים משכנעים אחד את השני ועוברי אורח מצטרפים. זה אחרת מאשר שאתה יושב במטבח ורואה סרטון בחירות".

האם הניסיון של האופוזיציה "לא להעיר את הדוב הישן" ירדים גם את הבוחרים שלהם? בינתיים הם במגמת ירידה. כרגע נראה שאנחנו עשויים להיפגש כאן שוב בבחירות "הכי גורליות שיהיו פה". לדברי קלוגהפט: "כשהציבור רואה כבר חודשים ארוכים בכל הסקרים שיש 53 מנדטים, 51 מנדטים, 50-50, אז הוא אומר, '61 אין פה, הכרעה אין פה, איך אתם מספרים לי על הבחירות המכריעות שאני חייב לבוא להצביע בהן ב-2026 - כדי לקבל בחירות נוספות שאני בוודאי אהיה חייב לבוא להצביע בהן ב-2027?'".