סיפור אהבה עם סדק: הפער המפתיע בין בנט ללפיד

דבר יפה קרה לתומכים של נפתלי בנט ויאיר לפיד. דבר שלא קורה כל יום: הם קיבלו את מה שהם רצו. כלומר, בערך קיבלו. ועוד לא באופן סופי. ולא כולם קיבלו - אבל לפחות באופן חלקי, סמלי, הרוב קיבלו משהו שרצו. מתי אתם קיבלתם לאחרונה משהו שרציתם?

בחודשים האחרונים, בכמה סקרים, שאלנו בוחרים בישראל איזו מפלגה שהיא לא המפלגה שלהם הכי הייתם רוצים איתכם בקואליציה. כלומר, מי החברים שלכם? על מי אתם סומכים? במי אתם רואים שותפים? התומכים של ש”ס נתנו תשובה כמעט גורפת: הליכוד. אלה השותפים שאנחנו הכי רוצים. תומכי רע”ם נתנו תשובה כמעט גורפת: חד”ש-תע”ל. איתם היינו שמחים לשבת בקואליציה. אבל אנחנו בשבוע ההתמזגות של "ביחד", המפלגה של בנט, שכינסה תחתיה את יש עתיד של לפיד. אז נביט בתומכים של זה ושל זה ונגלה... סיפור אהבה מתון ויפה.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

אם מסתכלים על רצון הדדי, יש התאמה גבוהה בין התומכים של בנט והתומכים של לפיד: בערך שבעה מכל עשרה מאלה רוצים את אלה, ולהפך. ואם תרצו להתחיל להיות קטנוניים כבר עכשיו: התומכים של בנט בעצם העדיפו את ישר וגדי איזנקוט כשותפים, אבל בכל זאת דירגו את יש עתיד במקום גבוה. התומכים של יש עתיד דירגו את בנט הכי גבוה. אז הם בעצם, התומכים של יש עתיד, הם אלה שקיבלו את מה שרצו ואפילו קצת יותר.

האם אפשר להדביק את שתי הקבוצות האלה, שתומכות בשני המנהיגים? מהתומכים של בנט, הרוב מגדירים את עצמם כתומכי ימין, עם נטייה לימין-מרכז (41%). מהתומכים של לפיד, הרוב הם תומכי מרכז (54%), ויש גם נטייה קלה שמאלה, לשמאל-מרכז (30%). לכאורה, בעיה. למעשה - בואו נראה מה זה אומר למעשה.

כמה מתומכי לפיד מתנגדים לחוק הפטור מגיוס חרדים של בועז ביסמוט? 85%. כמה מתומכי בנט? 96%. שנקרא לזה הסכמה גבוהה? נדמה שיש כאן הסכמה גבוהה. הלאה: לכמה מתומכי לפיד יש אמון רב בקצונה הבכירה של צה”ל? 91%. ובקרב תומכי בנט? 89%. שוב - הסכמה גבוהה. לכמה מתומכי בנט יש אמון רב בנתניהו? 16%. ומתומכי לפיד? 1%. יש כאן פער, אבל אפשר להסכים שלתומכי שתי המפלגות יש אמון נמוך מאוד בנתניהו. ומה עם אמון בממשלה? מתומכי בנט - 7%. מתומכי לפיד - 2%. מעט, דומה, נדבק.

98% מתומכי בנט תמכו גם במבצע "שאגת הארי". אולי בדיעבד יש לחלקם יש מחשבות שניות, אבל כך היה בתחילת המלחמה. וביש עתיד? 96%. אין הבדל. 86% מתומכי בנט מדרגים את דונלד טראמפ כנשיא טוב לישראל יותר מרוב הנשיאים. כך גם רוב גדול מתומכי לפיד, 75%. כמעט כל תומכי בנט ולפיד מתנגדים להעמקת השליטה של ישראל בשטחים ולסיפוח. הם מעדיפים הפרדה.

אבל הזירה הפלסטינית היא המקום שבכל זאת אפשר לזהות הבדלים בין שתי הקבוצות, קבוצת בנט וקבוצת לפיד. דוגמה: רק 13% מתומכי בנט סבורים שבעתיד הרחוק הסיכוי לשלום עודו מתבסס על פתרון שתי המדינות, שמשמעותו הקמה של מדינה פלסטינית. לא עכשיו - בזה כמעט אף אחד לא תומך, לא מאלה ולא מאלה. אבל בעתיד, רוב תומכי בנט מתנגדים, ולעומתם, רוב תומכי לפיד תומכים. כמובן, זה הסדק שאליו ינסו להיכנס כל מי שרוצים לפורר את הברית החדשה של שתי הקבוצות.

יהיה קושי להפריד ביניהם בדיבור על הרפורמה המשפטית, כי רובם, בשתי הקבוצות, בעד רפורמה משמעותית, אם תיעשה בהסכמה רחבה. יהיה קושי להפריד ביניהם בדיבור על האתגר החרדי (רובם רוצים סנקציות ושינוי מהשורש של יחסי המדינה והחרדים). יהיה קושי לשכנע אותם שהם לא מתאימים בגלל יחסם לנתניהו: בשתי קבוצות התומכים יש רוב גדול בעד חנינה לנתניהו, אם יסכים לפרוש בתמורה מהתפקיד. יהיה קושי להפריד אותם בדיבור על יהדותה של ישראל, למרות שבנושא הזה אפשר לראות קצת הבדלים בגישות של שתי הקבוצות: רוב תומכי בנט חושבים שישראל יהודית "במידה הנכונה". שיעור לא מבוטל מתומכי לפיד סבורים שהיא יהודית "קצת יותר מדי". אבל אלה וגם אלה, בשיעור גבוה, אומרים שחשוב להם מאוד שישראל תהיה מדינה יהודית. אלה וגם אלה סבורים בשיעור גבוה שאם רק יהיה רצון טוב, אפשר להגיע להסכמות בנושאי דת ומדינה.

אז כמה קל להדביק אותם? הרכבנו מודל של הבדלים ודמיון בין בוחרי מפלגות שונות בהתבסס של 3 שאלות בארבעה תחומים, מסקרים שונים. הנושא הפלסטיני, הרפורמה המשפטית, דת ומדינה, חברה ישראלית. בכל שאלה מדדנו את ההבדל בין תומכי מפלגות שונות. כל נושא קיבל ממוצע הבדלים, וחושב כרבע מהציון הכללי. התוצאה היא "מטריצת מרחקים". ולא צריך להיבהל: זו בסך הכול דרך לומר במספר כמה תומכים של מפלגה אחת קרובים או רחוקים מתומכים של מפלגה אחרת.

כמובן שבחירת הנושאים, השאלות, הסקרים, משפיעה על המרחק: אם היינו מודדים את המרחק של תומכי בנט ולפיד רק באמצעות שאלות על ישראל והפלסטינים, היינו מקבלים מרחק מסוים. אם היינו מודדים אותם רק באמצעות שאלות על רצון להחליף את השלטון, היינו מקבלים מרחק אחר. אנחנו בחרנו שאלות שנראו לנו נכונות, ואתם יכולים כמובן להסכים או לא להסכים עם הבחירה (באתר המדד תוכלו למצוא את התחשיב המלא והמפורט, כולל כל השאלות שהשתמשנו בהן, ונוסחאות החישוב).

מה מלמד אותנו התחשיב? שהתומכים של בנט ולפיד די קרובים, אבל לא הכי קרובים. התומכים של בנט הכי קרובים לתומכים של ישר. התומכים של לפיד הכי קרובים לתומכים של... ישר. ובמילים אחרות: יש דבק, אבל הדבק האיכותי ממש הוא הדבק של איזנקוט (וגם אביגדור ליברמן בעמדה טובה להיות דבק).

במילים אחרות, בנט ולפיד מנסים לעשות משהו שבמציאות של עולם החומר קשה ליישם אותו - והשאלה אם זה יעבוד בפוליטיקה (שאלה שהתשובה לה תלויה בהסכמה של איזנקוט לשמש בתפקיד של דבק) עוד פתוחה. הוראות הפעלה: קודם הצמידו את שני החלקים, ורק בהמשך הכניסו ביניהם עוד שכבה חזקה של דבק. שולחן קשה לבנות כך. מפלגה - ימים יגידו.

לחצו להשיב לסקר המדד: אם בבחירות הקרובות הצד שאת/ה תומכ/ת בו לא ינצח, מה לדעתך תרגיש/י ברמה האישית

כל הנתונים המופיעים בטור הם מתוך סקרים שנערכו על ידי צוות המדד. הנתונים חושבו מתוך כ-30 סקרים, חלקם של המכון למדיניות העם היהודי JPPI. עורך סקרי המדד: שמואל רוזנר | תכנות וניתוח: נח סלפקוב | תחקיר: יעל לוינובסקי | פיקוח סטטיסטי: פרופ' דוד שטיינברג | המדד הוא גוף מחקר עצמאי ואינו קשור למפלגה או תנועה רעיונית כלשהי