אביגדור ליברמן הסיר רשמית את החרם ארוך השנים שלו על המפלגות החרדיות. ערב הבחירות הצהיר ליברמן על שלוש התחייבויות: לא לשבת עם המפלגות הערביות, לא לשבת עם נתניהו ולא לשבת עם החרדים. אלא שכעת, לנוכח המציאות הפוליטית שנוצרה, הוא סבור שיש להיצמד להתחייבות להחליף את נתניהו, בין היתר על רקע המצב בארצות הברית, ובמקביל לא לשבת עם המפלגות הערביות או להישען עליהן - לנוכח הפנייה של הציבור ימינה והיעדר התוחלת, לשיטתו, בממשלה כזאת.
על רקע זה, ההבנה היא שליברמן נתן אור ירוק לשותפיו בגוש לנהל משא ומתן עם החרדים. כפי שדיווחנו בתחילת השבוע, המשא ומתן צפוי להתנהל על בסיס חוק הגיוס מ-2018 - חוק שליברמן עצמו הציע כשר הביטחון, בעת שישב בקואליציה עם החרדים. באותה תקופה החרדים סירבו לחוק, והם מתחרטים על כך מרה עד היום.
ההערכה היא שבתרחיש של ממשלה כזאת, שתישען על 48 חברי גוש השינוי ועל 13 חברי הכנסת החרדים, תיתכן גם רוטציה בין גדי איזנקוט לאביגדור ליברמן.
בגוש השינוי רואים באי-ההמלצה של יהדות התורה על נתניהו הבוקר סימן לרצינות המגעים. מבחינתם, מדובר באיתות לכך שיהדות התורה מוכנה לבחון את האפשרות למשא ומתן, שניצנים שלו כבר נראים בשטח.
ומה לגבי ש"ס? המפלגה המליצה על נתניהו, והיא עדיין הולכת יד ביד עם הליכוד. אריה דרעי, שחזר לראשות ש"ס לאחר יממה סוערת, מעוניין כמובן להמשיך עם נתניהו. גם הרב משה מאיה, זקן מועצת חכמי התורה, אמר הבוקר כי אסור להצטרף לממשלת שמאל וכי יש להקים ממשלת אחדות. למרות זאת, ההערכה בגוש השינוי היא שמהלך של הרב לנדו עשוי לגרור אחריו, כדומינו, את כלל המפלגות החרדיות.
נקודה נוספת נוגעת לחוק הגיוס שעל בסיסו יתנהל המשא ומתן. אם אכן מדובר בחוק מ-2018, חשוב להדגיש שהוא מקל הרבה יותר עם החרדים בהשוואה לחוק הגיוס של ביסמוט, שאותו תקפה האופוזיציה. הסנקציות הכלכליות על הישיבות ייכנסו לתוקף רק לאחר שלוש שנים, ולא יהיו סנקציות אישיות על המתגייסים.
כך, למעשה, מתגבשים במקביל שני מסלולים להקמת ממשלה: איזנקוט שוקל הקמת ממשלת מיעוט, שעשויה להיות מושבעת כבר בשבוע הבא, ובמקביל מתנהל משא ומתן עם יהדות התורה, בתקווה לצרף בהמשך גם את ש"ס ולהגיע לממשלת 61.
