המבקר חשף: המפלגות חייבות למדינה עשרות מיליוני שקלים

יממה לפני סיום תפקידו ולקראת הבחירות לכנסת ה-26, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח בנושא מימון מפלגות על החשבונות השוטפים של הסיעות לשנת 2024. בדוח חשף אנגלמן התנהלות קלוקלת של מפלגות במסגרת ההתפקדות אליהן, קבלת הלוואות אסורות, והצטברות גירעונות עתק - חלקם של מפלגות שחדלו מלהתקיים.

בדוח שפרסם המבקר, קרא אנגלמן: "על כלל הסיעות להשתמש באופן זהיר ומושכל בכספי המימון הממלכתי הניתנים להן מכספי ציבור. על הכנסת לתת את הדעת כדי להבטיח את החזרת החובות לאוצר המדינה ולמנוע הישנות של מקרים כאלה בעתיד".

עיקרי הדוח

10 סיעות מכהנות עם גירעונות נצברים ניכרים, 9 מפלגות שחדלו מקיום עם חובות של מיליונים

• המבקר אנגלמן מצביע בדוח שפרסם על מגמה מדאיגה של גירעונות בקרב רוב הסיעות בכנסת.
• ל-10 סיעות מכהנות קיים גירעון נצבר בסכום כולל של כ-81.2 מיליון שקלים.
• כתוצאה מכך, הסיעות נאלצות לעשות שימוש שוטף בכספי המימון הממלכתי שנועדו לפעילות שוטפת כדי לכסות גירעונות שנגררו ממערכות בחירות קודמות.
• בנוסף, המבקר מתריע כי המציאות הזו פוגעת במטרת המימון השוטף, שהיא שמירה על הקשר הרעיוני, הציבורי והפוליטי עם הבוחרים במהלך הקדנציה.
• עוד מציין המבקר כי 9 מפלגות חדלו מלהתקיים והשאירו מיליוני שקלים אבודים מכספי הציבור, ולמעשה מוצגת תמונת מצב של כספי ציבור שלא הושבו לקופת המדינה על ידי מפלגות שכבר לא מיוצגות בכנסת.
• המבקר מפרט על חובות בגין הלוואות ועודפי מקדמות על סך כ-43.8 מיליון שקלים. לדבריו, 7 מפלגות טרם השיבו כספים אלו: בל"ד (338 אלף שקלים), דרך ארץ (2.7 מיליון שקלים), הבית היהודי (3.2 מיליון שקלים), התנועה הירוקה (3.2 מיליון שקלים), מרצ (15.8 מיליון שקלים), עצמאות (4 מיליון שקלים), וצל"ש (15.1 מיליון שקלים).

  

• עוד מפרט המבקר על אי-השבת יתרות כספים (כ-3.7 מיליון שקלים) בידי שתי מפלגות נוספות - כולנו (1.4 מיליון שקלים) ותל"ם (2.3 שקלים), מפלגות שסיימו את כהונתן בשנת 2021 כשיש בידן עודפי כספים, אך טרם השיבו אותם לאוצר המדינה כנדרש.

"חטאי" המפלגות המכהנות - והעונשים

מפלגת הליכוד: המבקר מציג דוח "לא חיובי" עבור הליכוד, חשף שני ליקויים חמורים בהתנהלות הסיעה וקנס את המפלגה ב-150 אלף שקלים. לדברי המבקר, בנושא בקרה על הכנסות מדמי חבר והתפקדות, הסיעה כשלה באימות זהות המתפקדים ומקור התשלום שלהם.

לפי הדוח נמצא כי ב-41% מכרטיסי האשראי (16,346 כרטיסים) וב-46% מההעברות הבנקאיות, בוצע תשלום עבור יותר ממתפקד אחד. בנוסף, באלפי מקרים שולמו דמי חבר באמצעות אותו אמצעי תשלום עבור מתפקדים בעלי שמות משפחה שונים שלכאורה אין ביניהם שום קשר. "התנהלות זו מעלה חשש ממשי לביצוע עבירות פליליות של תשלום דמי חבר בידי אחר ופוגעת קשות באמון הציבור ובהליך הבחירות הדמוקרטי".

"המבקר הדגיש כי כבר בדוח קודם העיר לליכוד שעל הסיעה לנקוט אמצעי בקרה לבחינת תקינות הליך ההתפקדות, לזיהוי המתפקדים ולאימות אמצעי התשלום שלהם", הוסיף אנגלמן. "אלא שגם בביקורת לתקופה השוטפת הנוכחית הועלה כי הסיעה לא קיימה בקרה הולמת על תהליך ההתפקדות, וכי היא לא נקטה אמצעים אקטיביים לאימות זהותו של כל אחד מהמתפקדים ושל אמצעי התשלום שלו כמתחייב'".

המבקר המשיך: "לנוכח הממשק הישיר שבין רשימת המתפקדים ששולם בגינם דמי חבר לבין ספר הבוחרים של מפלגה אשר מקיימת בחירות מקדימות וכדי לשמור על אמון הציבור בהליך הדמוקרטי ובחוסנן של המפלגות בישראל, ונוכח התוצאות הפליליות של תשלום דמי חבר עבור אחר, קיימת חשיבות לאימות זהותו של כל אחד מהמתפקדים ושל אמצעי התשלום ששימשו לרכישת זכות הצבעה בבחירות המקדימות. לא ניתן לצאת ידי חובה בהסתמכות פסיבית על הצהרת המתפקד, אלא על הסיעות מוטלת החובה לקיים מערך בקרה הולם, מקיף ואפקטיבי על תהליך ההתפקדות וגביית דמי החבר ולהפעילו בזמן אמת ובאמצעות כלים אקטיביים לאימות זהותו של כל מתפקד ושל אמצעי התשלום המשמש אותו. לפיכך חלה על הסיעות החובה לבדוק ולאמת כבר במועד הרישום את פרטיו של כל מתפקד אשר משולמים בגינו דמי חבר".

עוד ציין המבקר "ליקויים כבדים בהעסקת עובדים ומתן הטבות". לפי אנגלמן, "התגלה ניהול לקוי של משאבי אנוש הכולל מתן תוספות שכר והעלאות שכר לעובדים ותיקים, וכן העמדת רכבים צמודים לפעילי מנהלה, שחלקם בכלל לא רשומים כעובדי הסיעה. כל ההטבות הללו ניתנו על סמך החלטות שהתקבלו בעל פה, ללא כל תיעוד בכתב, וללא מנגנון סדור המבוסס על קריטריונים ברורים".

מפלגת העבודה: המבקר מציג דוח "לא חיובי" לסיעת העבודה בנושא קבלת הלוואה אסורה וקונס אותה ב-75,000 שקלים. לפי המבקר, "הסיעה פעלה בניגוד לחוק כשקיבלה הלוואה אסורה באמצעות תאגיד מפלגתי שנמצא בשליטתה. פעולה זו מהווה עקיפה של הוראות החוק שנועדו להגביל את מקורות המימון של הסיעות ולהפחית את תלותן במערכת הבנקאית ובגופים מסחריים".

"ההלוואה בסך של 1.6 מיליון שקלים נלקחה על ידי חברת בית ארלוזורוב בע"מ, תאגיד מפלגתי שבשליטת הסיעה (להלן - החברה), ומתוכם 750 אלפי שקלים הועברו כהכנסה לסיעה בספטמבר 2024. בנוסף, הסיעה חתמה על ערבות לכל ההלוואה האמורה".

המבקר הוסיף: "במענה לשאלת צוות הביקורת מסרה הסיעה כי החברה שקיבלה את ההלוואה בסך של 1.6 מיליוני שקלים מתאגיד אחר, העבירה קרוב למחצית מכספי ההלוואה לסיעה, שהייתה שרויה במצוקה תזרימית בשל עיכוב בקבלת כספי המימון הממלכתי בגין הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו ב-2024, דבר המהווה לשיטתה פרקטיקה מותרת אשר לא נאסרה במפורש בחוק. ואולם, ממכלול הנסיבות עלה כי אין המדובר בהעברת כספי החברה לסיעה במהלך עסקים רגיל, אלא וכעולה מהחלטת דירקטוריון החברה, מדובר בלקיחת הלוואה לצורך העברתה לסיעה. זאת ועוד, בהתאם לביאור לדוח הכספי של החברה, הלכה למעשה הסיעה השיבה בשנת 2025 סך של 800 אלף שקלים לחברה המלווה, ובשם החברה וכנגד סך זה הונפק לסיעה שטר הון מאת החברה. על כן מדובר בהפרה של הוראות החוק בנושא".

ישראל ביתנו וחזית יהודית לאומית (עוצמה יהודית): המבקר מזכיר מימון של תביעות לשון הרע, והביקורת מעלה כי שתי הסיעות עשו שימוש בכספי המימון הממלכתי של המפלגה כדי לממן הליכי תביעות לשון הרע אישיות של יושבי ראש המפלגות. מבקר המדינה קבע כי לפעם זו ההוצאה תוכר כ"הוצאות תעמולה והסברה" בשל הסברי הסיעות באשר לזיהוי ולחיבור ההדוק שבין שם היו"ר למפלגה.

עם זאת, המבקר קבע כי על הסיעות לגבש נוהל סדור וכתוב שיסדיר כל מימון עתידי של הוצאות משפטיות מכספי הציבור. "מטעמי זהירות יובהר כי גם בהנחה שיש נוהל כאמור, ואף שהתקבלה החלטה פרטנית מכוחו, הביקורת תבחן בעתיד אם הוצאה משפטית תואמת את תנאי ההגדרה של 'הוצאות' שבסעיף 1 לחוק, ואם היא עומדת בעקרונות החוק ובחובת השמירה על כספי הציבור בנסיבות אותו מקרה", הדגיש המבקר. "זאת, בדומה לבחינת כל הוצאה והוצאה שמוציאה סיעה במהלך התנהלותה השוטפת או במהלך תקופת הבחירות".

בהמשך לפרסום הדוח מסר המבקר: "המציאות שבה ל-10 סיעות מכהנות יש גירעונות מצטברים בסך כולל של 81 מיליון שקלים ו-9 מפלגות שחדלו מלהתקיים אינן מחזירות לאוצר המדינה חובות עתק של כ-44 מיליוני שקלים, או נמנעות מהשבת עודפים בהיקף של כ-4 מיליון שקלים שנותרו בקופתן, אינה עולה בקנה אחד עם חובת הנאמנות והאחריות הציבורית שלהן. אני קורא לכנסת לתת את הדעת על נושא זה, כדי להבטיח את החזרת החובות לאוצר המדינה ולמנוע הישנות של מקרים כאלה בעתיד".