סקר המנדטים של חדשות 12: הליכוד וישר נחלשות, הנדל וזליכה עוברים לראשונה
מפלגתו של איזנקוט נחלשת ב-2 מנדטים והליכוד במנדט, הרשימה המשותפת מתחזקת, ומפלגתם של הנדל וזליכה שב"גוש השלישי" עוברת לראשונה את אחוז החסימה • גוש השינוי נחלש, בנט שוב מוביל על נתניהו בהתאמה לרה"מ ואיזנקוט מגדיל את הפער • במקביל: 3 מפלגות קרובות להישאר מחוץ לכנסת • וגם - מצביעי האופוזיציה הכריעו: הקריטריון שצריך לקבוע את זהות מועמד הגוש לראשות הממשלה
סקר המנדטים של חדשות 12 שפרסמנו הערב (שני) ב"מהדורה המרכזית", כשבוע לאחר סגירת הרשימות לכנסת ה-26, מעלה כי אם הבחירות לכנסת היו נערכות היום מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט הייתה המפלגה הגדולה ביותר עם 23 מנדטים, ירידה של שני מנדטים לעומת הסקר הקודם.
לפי הסקר, הליכוד בראשות בנימין נתניהו יורדת במנדט ל-20 מנדטים לעומת הסקר הקודם, ומפת הגושים משתנה מאוד: הגוש המתנגד לנתניהו נחלש בעיקר בגלל המעבר של מפלגתם של יועז הנדל וירון זליכה את אחוז החסימה, ובתוך הגוש, מתחזקת הרשימה המשותפת על חשבון המפלגות הציוניות.
ביחד בראשות נפתלי בנט עם 13 מנדטים, כמו בסקר הקודם. הדמוקרטים בראשות יאיר גולן נחלשת ומקבלת 10 מנדטים, וישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן נחלשת ומקבלת 8 מנדטים. יהדות התורה בראשות יעקב אשר שומרת על כוחה ומקבלת 8 מנדטים, והרשימה המשותפת בראשות יוסף ג'בארין מתחזקת וזוכה לקבל 8 מנדטים.
ש"ס בראשות אריה דרעי עם 7 מנדטים, הציונות הדתית וזהות בראשות בצלאל סמוטריץ' עם 5 מנדטים, ושלוש מפלגות קרובות לאחוז החסימה, אך בשלב זה מוצאות עצמן בתוך הכנסת: רע"ם בראשות מנסור עבאס שזוכה לקבל 4 מנדטים, עמך ישראל בראשות עופר וינטר שיורדת ל-4 מנדטים, והמילואימניקים והכלכלית החדשה בראשות יועז הנדל וירון זליכה שלראשונה עוברת את אחוז החסימה ומקבלת 4 מנדטים.
מתחת לאחוז החסימה: כחול לבן בראשות בני גנץ שנחלשת ל-0.5%, ישראל תחילה עם 0.3%, הציבור החרדי בראשות מוטי לייטנר עם 0.2%. ונעם לישראל בראשות אבי מעוז עם 0.1%.
מפת הגושים: הגוש המתנגד לנתניהו נחלש בשני מנדטים ומקבל 66 מנדטים בלבד (54 למפלגות הציוניות, ו-12 למפלגות הערביות). הקואליציה נחלשת בשני מנדטים ומקבלת 50 מנדטים, ומפלגתם של הנדל וזליכה ש"בגוש השלישי" עם 4 מנדטים.
ההתאמה לראשות הממשלה
בהשוואה בין איזנקוט לנתניהו בשאלת התאמה לראשות הממשלה, איזנקוט זוכה לנתון של 42% ומגדיל את הפער מנתניהו שמקבל 36%, לעומת 38% שקיבל נתניהו בסקר הקודם. במצב שבו שניהם המועמדים, 14% השיבו שאף אחד מהם מתאים לתפקיד, ו-8% השיבו "לא יודע".
בהשוואה בין בנט לנתניהו, בנט חוזר להוביל על נתניהו, עם 40% תמיכה בבנט בהתאמה לראשות הממשלה לעומת נתניהו שמקבל נתון של 39%. 16% השיבו שאף אחד מבין השניים מתאים, ו-5% השיבו "לא יודע".
בהשוואה בין נתניהו וליברמן, נתניהו מוביל עם 40% לעומת ליברמן שמקבל 30%. 25% השיבו שאף אחד מהם מתאים לתפקיד, ו-5% השיבו "לא יודע".
את מי מצביעי הקואליציה רוצים בראשות הממשלה אם "הגוש" לא יצליח להקים ממשלה?
על פי המשיבים בקרב מצביעי הקואליציה, אם לגוש האופוזיציה (גוש מתנגדי נתניהו) יהיה רוב לאחר הבחירות, איזנקוט זוכה לנתונים הגבוהים ביותר עם 25% כמי שמועדף לעמידה בראשות הממשלה. אחרי איזנקוט - בנט שמקבל 13%, וליברמן עם 10%. בנוסף, 52% השיבו "לא יודע" בבחירה בין השלושה.
על פי המשיבים בקרב מצביעי האופוזיציה, איזנקוט זוכה לנתונים הגבוהים ביותר ונתפס המועמד המתאים ביותר לתפקיד ראש הממשלה עם 53%. אחרי איזנקוט, בנט שמקבל 31%, וליברמן עם 13%. בנוסף, 2% השיבו "לא יודע" בבחירה בין השלושה, ו-1% השיבו שאף אחד מהם.
האם האופוזיציה צריכה להכריז על מועמד לראשות הממשלה, ומה הקריטריון שצריך לקבוע מי יהיה המועמד
בסקר שאלנו את מצביעי האופוזיציה אם העובדה שאיזנקוט, בנט וליברמן מצהירים כל אחד בנפרד על התמודדות לראשות הממשלה, פוגעת או לא פוגעת בסיכויי גוש האופוזיציה להרכיב ממשלה. רוב המשיבים טענו כי העניין "פוגע" בסיכויי הגוש להקים ממשלה, לעומת 38% שטענו ש"לא פוגע".
עוד לפי הסקר, שאלנו מה הקריטריון שצריך לקבוע את זהות המועמד לראשות הממשלה מטעם גוש מתנגדי נתניהו לאחר הבחירות. 65% השיבו כי מספר המנדטים הגדול ביותר, לעומת 25% שהשיבו שהניסיון הפוליטי הרב ביותר מ-10% שהשיבו "לא יודע".
בנוסף, 71% ממצביעי האופוזיציה השיבו כי היו רוצים לראות הכרזה על מועמד רשמי לראשות הממשלה. 37% בקרב מצביעי האופוזיציה השיבו כי כבר כעת יש להכריז על המועמד, לעומת 34% שהשיבו כי יש להכריז, אך במועד קרוב יותר לבחירות. בנוסף, 17% השיבו כי לא היו רוצים לראות הכרזה על מועמד רשמי, ו-12% השיבו "לא יודע".
עורך הסקר: מדגם ייעוץ ומחקר בראשות מנו גבע
מועד איסוף הנתונים: 14.9.2026
אוכלוסיית המחקר: מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל מגיל 18 ומעלה
גודל המדגם ההתחלתי: 500
מספר המשיבים בפועל: 502
מספר המתבקשים להשתתף: 2,514
טעות הדגימה המרבית: 4.4%+-
שיטה סטטיסטית: הסקר בוצע בשיטות סטטיסטיות מקובלות
שיטת הדגימה: דגימת שכבות ובתוך השכבות דגימה אקראית
אופן ביצוע הסקר: אינטרנטי + טלפוני



