מה הסיפור: איך מממנים בחירות?
המפלגות בישראל מקבלות מיליוני שקלים מהמדינה למימון פעילותן ומערכות הבחירות. אבל מה קורה כשהן לא עוברות את אחוז החסימה, מי מחזיר את החובות - ואיך נוצרו חובות של מיליונים?

עוד ועוד מפלגות חדשות נכנסות למערכת הפוליטית לקראת הבחירות. אבל איך בכלל מממנים מפלגה בישראל, כמה כסף היא מקבלת מהמדינה - ומה קורה אם היא לא עוברת את אחוז החסימה? בזמן שקל יחסית להקים מסגרת פוליטית חדשה, החובות של המסגרות הישנות לא תמיד נעלמים - אבל גם לא תמיד קל למדינה לגבות אותם.
כדי להבין את השיטה, צריך להפריד בין שני סוגי מימון: הכסף שמקבלות המפלגות שמכהנות בכנסת באופן שוטף, והמימון החד-פעמי שניתן להן בכל מערכת בחירות.
הבסיס לכל החישובים: יחידת המימון
- המושג המרכזי בחישוב הוא "יחידת מימון".
- את גובה היחידה קובעת ועדה ציבורית.
- לאחרונה הועלה הסכום ב-12%.
- יחידת מימון עומדת כיום על מיליון ו-835 אלף שקלים.
כמה מקבלת מפלגה בכל חודש?
המימון השוטף ניתן למפלגות שמכהנות בכנסת.
החישוב הוא:
- 6% מיחידת המימון כפול מספר חברי הכנסת של הסיעה
- 6% מיחידת מימון אחת עבור הסיעה עצמה.
לדוגמה, מפלגה של 30 מנדטים:
- כ-110 אלף שקלים בחודש לכל חבר כנסת מכהן
- 110 אלף שקלים לסיעה
- בסך הכול: 3 מיליון ו-410 אלף שקלים מדי חודש
כלומר, כל עוד המפלגה מכהנת בכנסת - היא מקבלת מהמדינה מימון קבוע לפעילותה.

ומה קורה בזמן בחירות?
לצד המימון החודשי, בכל מערכת בחירות ניתן גם מימון בחירות חד-פעמי.
כאן החישוב משתנה לפי סוג המפלגה:
- מפלגה חדשה - מספר המנדטים שקיבלה ועוד 1.4 מיחידת המימון.
- מפלגה מכהנת - המימון נקבע לפי ממוצע גודלה בכנסת היוצאת ובכנסת הנכנסת.
מפלגה חדשה רוצה כסף מראש? היא צריכה ערבויות
מפלגות חדשות יכולות לקבל מקדמות עוד לפני הבחירות - אבל רק כנגד ערבויות.
- אחרי הבחירות, סכום המקדמה מקוזז מהתשלום שמגיע למפלגה.
- אם נשאר חוב - הסכום מנוכה מהמימון החודשי שלה.
אבל כאן מגיעה הבעיה: מה קורה כשאין יותר מימון חודשי שממנו אפשר לגבות?

כמה חייבות המפלגות שמכהנות כיום?
לפי טבלת החובות העדכנית למדינה, יש לא מעט סיעות שממשיכות לשאת חובות:
- הליכוד: 12,653,000 שקל
- יש עתיד: 4,040,000 שקל
- ישראל ביתנו: 2,177,000 שקל
- חוסן לישראל: 2,466,000 שקל
- רע"ם: 2,250,000 שקל
- העבודה: 1,977,000 שקל
- דגל התורה: 1,811,000 שקל
- אגודת ישראל: 1,556,000 שקל
כל עוד המפלגות האלה מכהנות ומקבלות מימון שוטף, ניתן לנכות ממנו את החובות.
ומה קורה למפלגה שנעלמת?
מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה ולא המשיכו לפעול בכנסת עשויות להשאיר אחריהן חובות שהמדינה מתקשה לגבות.
בין החובות:
- הבית היהודי (בנט): 3,249,000 שקל
- ימינה (בנט): 8,903,000 שקל
- דרך ארץ (יועז הנדל): 2,692,000 שקל
- התנועה הירוקה (סתיו שפיר): 3,177,000 שקל
- עצמאות: 3,986,000 שקל

אז מי משלם בסוף?
הכול תלוי במעמד המפלגה:
- מפלגה מכהנת שחייבת כסף - החוב נגבה מהמימון השוטף שלה.
- מפלגה חדשה שלא עברה את אחוז החסימה - המדינה יכולה להיפרע מהערבויות שהעמידה.
- מפלגה קיימת שלא עברה את אחוז החסימה ונותרה עם חובות - כאן הגבייה הופכת מורכבת יותר, והחוב עשוי להמשיך איתה לסיבוב הבא.

