הקרב הבא בגוש נתניהו: הקדמת הבחירות או קיומן במועדן המקורי
החרדים דוחפים לבחירות כבר ב-1 בספטמבר לאחר שרה"מ הבהיר שאין רוב לחוק הפטור מגיוס • בליכוד מעדיפים להמתין עד סוף אוקטובר, ונתניהו פועל לשכנע את דרעי שלא להקדים את הבחירות • הטיעון: ישראל טרם השלימה את יעדיה מול איראן

הדרמה הפוליטית סביב חוק הפטור מגיוס מקרבת את המערכת הפוליטית לאפשרות של הקדמת הבחירות. במפלגות החרדיות התקבלה החלטה עקרונית לדחוף לקיום הבחירות כבר ב-1 בספטמבר - מועד שבו הן מעריכות שיוכלו למקסם את כוחן. ההחלטה התקבלה לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר להן כי אין רוב בכנסת להעברת חוק הפטור.
ההערכה במערכת הפוליטית שהאיום החרדי לפרק את "גוש נתניהו" נועד בין היתר ללחוץ על רה"מ להסכים להקדמת הבחירות. מנגד, נתניהו עדיין מעדיף לקיים את הבחירות במועדן המקורי, 27 באוקטובר.

הדמות המרכזית שעשויה להכריע את המחלוקת היא יו"ר ש"ס אריה דרעי. בניגוד לציפיות בליכוד, דווקא דרעי נחשב לאחד הדוחפים המרכזיים לקיום בחירות בספטמבר, ואף היה ממובילי הרעיון שמדובר במועד המשתלם ביותר עבור המפלגות החרדיות.
נתניהו מנסה בימים האחרונים לשכנע את דרעי כי ספטמבר אינו תאריך אידיאלי לבחירות. לטענתו, ישראל טרם השלימה את יעדיה מול איראן ויש צורך בזמן נוסף כדי למצות את המהלכים הצבאיים. למרות זאת, בסביבת החרדים מבהירים כי הלחץ לקדם את הבחירות נמשך.

במסדרונות הכנסת מסבירים כי 1 בספטמבר נחשב לנוח במיוחד עבור המפלגות החרדיות. מדובר בחודש אלול, סמוך לפתיחת שנת הלימודים בישיבות ולפני תקופת החגים - תקופה שבה קל יותר, מבחינתן, לגייס את דעת הקהל החרדית לפעול למען נציגיה בכנסת.
התאריך המבוקש גם חל לפני ערב ראש השנה ולפני יום השנה השלישי לאירועי 7 באוקטובר. בשלב זה, האיום החרדי לפרק את גוש נתניהו נותר כלי הלחץ המרכזי שלהן במשא ומתן על מועד היציאה לבחירות.
