הערים שנשארו בבית: מפת הקולות שיכולה להכריע את הבחירות

המערכת הפוליטית נכנסת לישורת האחרונה בהחלט, ומבט בתוצאות הבחירות האחרונות עשויות לספק כמה תובנות רלוונטיות גם לבחירות הקרובות. ניתוח של ניר סמילגה עבור N12 חושף קורלציה גבוהה במיוחד בין מצב סוציו-אקונומי לבין הצבעה לגושים, את הערים שבהם שיעור ההצבעה גבוהה במיוחד ואת האזורים עם פוטנציאל הקולות המשמעותי ביותר עבור כל גוש.

לפי הניתוח, בבחירות הקודמות עולה מתאם חזק במיוחד בערים עם רוב יהודי בין אשכול חברתי-כלכלי נמוך של היישוב לבין הצבעה למפלגות הקואליציה, כאשר מפלגות מאשכול חברתי-כלכלי גבוה נטו באופן מובהק להצביע יותר למפלגות האופוזיציה.

איך הצביעו ביישוב שלכם?

בהתאם לכך, מפלגות הקואליציה לא זכו לרוב באף יישוב שנמנה על אשכול חברתי-כלכלי 8, 9 או 10, וביישובים בודדים באשכול חברתי-כלכלי 7 ו-6 (מבין יישובים עם 2,500 קולות כשרים לפחות). מנגד, רק ב-3 יישובים מאשכול חברתי-כלכלי הנמוך מ-5 רוב התושבים הצביעו למפלגות האופוזיציה בבחירות - כרמיאל, מעלות-תרשיחא ונוף הגליל. מגמות דומות מאוד נרשמו גם בבחירות ב-2021 לכנסת ה-24.

מצב דומה עולה גם מניתוח השכונות בתוך חלק מהערים עצמן. בתל אביב, כל השכונות באשכול חברתי-כלכלי מעל הממוצע בעיר הצביעו ברובן למפלגות האופוזיציה, בעוד שרוב השכונות מתחת לאשכול 5 הצביעו לקואליציה. אם משכללים גם את הציבור הערבי התמונה משתנה מעט, כאשר יישובים ערבים רבים משתייכים לאשכול חברתי-כלכלי נמוך, והצביעו ברוב גדול למפלגות הערביות שהשתייכו לגוש האופוזיציה.

הערים שיצאו להצביע - ואלו שנותרו בבית

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שיכריעו את תוצאות הבחירות הן שיעורי ההצבעה, כאשר בבחירות האחרונות עמד שיעור ההצבעה על 70.6% בכלל הארץ - 2 מיליון ישראלים לא הצביעו.

מבין 16 הערים הגדולות בישראל, בת ים היא בעלת שיעור ההצבעה הנמוך ביותר, עם 51% בלבד, שרובם הגדול הלך לקואליציה. לאחר מכן נמצאת חיפה, העיר השלישית בגודלה בישראל עם רוב למפלגות הקואליציה, עם 56% הצבעה בלבד.

גם בירושלים ובתל אביב שיעור ההצבעה נמוך בהרבה מהממוצע הארצי, ועומד על 62% ו-60% בהתאמה. מבין הערים הגדולות בני ברק הובילה את שיעור ההצבעה, עם 77% - 90% מתוכם למפלגות החרדיות. אחריה ניתן למצוא את כפר סבא, עם 70% הצבעה.

במבט רחב יותר, מודיעין עילית וביתר עילית בולטות בשיעור ההצבעה הגבוה שבהן, עם 82% מהתושבים שהצביעו. מהצד השני בולטת אום אל-פחם, עם כ-38% הצבעה בלבד. ביישובים קטנים יותר, יישובים דרוזים בצפון רמת הגולן רשמו נתוני הצביעו בשיעורים נמוכים במיוחד, כאשר פחות מרבע מתושבי מג'דל שאמס ובוקעת'א הצביעו.

איפה פוטנציאל הקולות של כל אחד מהגושים?

בישורת האחרונה של הקמפיין, כל מפלגה הציגה טקטיקה משלה, אך הניתוח של סמילגה עשוי להצביע על מקומות בהם יש פוטנציאל קולות רב עבור כל אחד מהגושים ועל סוג הקמפיין שכדאי להן לנהל, משכנוע מצביעים ועד עידוד הצבעה.

לפי הניתוח, העיר פוטנציאל הקולות הגדול ביותר עבור גוש השינוי היא תל אביב - העיר העניקה כ-73% מקולותיה לאופוזיציה בבחירות האחרונות, אך שיעור ההצבעה בה עמד רק על 60%, נמוך בהרבה מהממוצע הארצי שעמד על 70.6%. לאחר מכן הניתוח מצביע על ירושלים כעיר מפתח עבור האופוזיציה, אך מסיבות שונות. האופוזיציה קיבלה רק 23.9% מהקולות בעיר בבחירות הקודמות, לעומת 29.3% בבחירות שלפני כן, ושיעור ההצבעה בעיר היה נמוך משמעותית מהממוצע הארצי - אינדיקציות לקולות מתנדנדים בעיר או לקולות של גוש השינוי שלא יצאו להצביע בבחירות האחרונות

מהצד השני, ירושלים בראש רשימת מיקוד הקמפיין של הקואליציה לפי הניתוח - כאשר יש בה רוב מוחלט למפלגות הקואליציה (76%) ושיעור הצבעה נמוך, כך שעידוד הצבעה בעיר צפוי לתגמל את הקואליציה. אחריה ניתן למצוא את תל אביב, נתניה, חיפה ובאר שבע.

ניתוח "מיקוד הקמפיין" נעשה על ידי ניר סמילגה, באמצעות שקלול של שלושה נתונים: חלקו של היעד בקולות באותו מקום בכנסת ה-25, אחוז ההצבעה שם לעומת הממוצע (הממוצע הארצי הוא 70.6%), והשינוי בחלק של היעד לעומת הכנסת ה-24. הניתוח מחולק לפי מפלגות שהשתייכו לקואליציה לעומת האופוזיציה בבחירות האחרונות, ויש להדגיש שבבחירות הנוכחיות יש כמה מפלגות חדשות שעשויות לשנות את תמונת הגושים.

"מה שמייחד את המפה הוא השילוב בין שישה מדדים להשוואה לבין רמת פירוט שמגיעה מהעיר לשכונה ועד לקלפי הבודדת. היא מאפשרת לחקור את הבחירות לכנסת ה-24 וה-25 דרך שש תצוגות: שיעור התמיכה בגושים, אחוזי הצבעה, האשכול החברתי-כלכלי של הלמ"ס, המפלגה המובילה, תזוזה בין שתי הבחירות ומיקוד קמפיין", הסביר סמילגה.

"המעבר בין התצוגות מאפשר לבחון את אותו מקום מזוויות שונות ולהשוות בין המקומות ובין שתי מערכות הבחירות. לצד התצוגות, אפשר לסנן את המפה לפי דת היישוב, טווח האשכול החברתי-כלכלי, שיעור התמיכה בגוש, אחוזי ההצבעה והמפלגה המובילה, וכך לגלות תובנות דפוסים וקשרים בין המאפיינים הדמוגרפיים והחברתיים-כלכליים של היישובים והשכונות לבין דפוסי ההצבעה בהם", הוסיף.