האם יוסף חדאד יוכל לכהן כשר - למרות כתב האישום נגדו? N12 עושים סדר

פעיל ההסברה יוסף חדאד הודיע השבוע כי הוא מצטרף לפוליטיקה ורץ לכנסת במסגרת מפלגת עמך ישראל, בראשות עופר וינטר. חדאד הצהיר כי התפקיד שהוא מסמן - אם המפלגה תיבחר לכנסת - הוא שר ההסברה. אולם, את חדאד מלווה עננה של כתב אישום שהוגש נגדו בחודש אוגוסט שעבר, שעלול להקשות עליו לקבל את התפקיד.

במה חדאד מואשם, מה הסטטוס של התיק והאם דרכו לתפקיד שר נחסמה בשל הגשת כתב האישום? N12 עושים סדר.

במה חדאד מואשם?

כתב האישום מייחס ליוסף חדאד עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות בנשק, על מקרה שאירע בחודש יולי בשנה שעברה. על פי כתב האישום, חדאד נקלע לוויכוח עם רוכב קטנוע שעקף אותו בכביש בעת שנהג ברכבו. במהלך הוויכוח, רוכב הקטנוע נסע לעבר חלון הרכב של חדאד. בתגובה, הוא דרך את האקדח שהחזיק ברישיון ואחז בו סמוך לרגליו, תוך שהוא קורא לרוכב לעזוב את המקום. על פי כתב האישום, חדאד דרך את נשקו "בלא שנתגלע כל צורך בכך".

כשהויכוח התלהט, הרוכב קרא לעבר חדאד – 'מה יש לך?', ואילו הוא על פי כתב האישום איים עליו 'אם תעז להרים יד אני אפרק אותך'. הרוכב אף ירק על חלון רכבו של חדאד, וצעק לו 'טפי עליך'. אז, לפי כתב האישום, חדאד ירה באמצעות האקדח שלו ירייה אחת לעבר הרחוב.

כתב האישום מייחס לחדד "מעשה בכלי ירייה שבהחזקתו בדרך נמהרת ורשלנית, יש כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה". רוכב הקטנוע מואשם בעבירה של תקיפה, בגין היריקה על האוטו של חדאד.

מה הדין של העבירה שבה חדאד מואשם?

מדובר בעבירה מסוג עוון, שהמאסר עליה הוא 3 שנים.

מה הסטטוס של התיק?

במהלך השנה שחלפה, הפרקליטות וחדאד מצויים במשא ומתן מתקדם להגיע להסדר טיעון. חדאד הגיש בקשה לבטל את כתב האישום נגדו, בטענה שנפגעה זכותו לשימוע שכן לא ניתן לו כזה. מנגד, הפרקליטות טענה שזכותו של חדאד לא נפגעה, כיוון שמדובר בעבירה שאינה מסוג פשע, בה אין חובת שימוע.

השופט בתיק, ירון גת, הציע לצדדים להגיע לגישור פלילי, אליו לא התנגדה הפרקליטות, אך ביקשה לקבוע קודם פגישת הידברות עם הצדדים. נכון לעכשיו, מאז שהוגש כתב האישום התקיים דיון אחד בפני השופט בבית משפט השלום בתל אביב. מאז כבר כמה דיונים נדחו לבקשת הצדדים, בנימוק שטרם מוצה המשא ומתן עם הפרקליטות.

נכון לשלב זה, הדיון הקרוב בתיק נקבע לאחר פגרת בתי המשפט, בתחילת אוקטובר, וייתכן שעד אז יגיעו הצדדים להסדר טיעון, שכאמור נראה שמצוי בשלבים מתקדמים. הסדר טיעון צפוי להפחית את חומרת העבירה שבה הוא מואשם, לכלול הסכמה עקרונית על העונש או אפילו להסכים להימנע מהרשעה פלילית.

האם הגשת כתב האישום חוסמת את דרכו הפוליטית של חדאד – כשר או כחבר כנסת?

על פי הלכת בג"ץ דרעי-פנחסי, מי שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות חמורות או בגין עבירות המלמדות על פגם מוסרי בהתנהגותו שעלול לפגוע באמון הציבור - אינו יכול לכהן כשר. עד כה, שרים שהתפטרו ופוטרו בעקבות ההלכה הואשמו בעבירות מתחום השחיתות וטוהר המידות, שאינן מסוג של העבירה בה מואשם חדאד. הדבר נכון גם לשרים שנמנע מהם להתמנות לתפקיד.

אולם, אין זה אומר שההלכה אינה חלה על מואשמים בעבירות מתחום האלימות או הרשלנות. לכן, ככל שחדאד יצליח להיכנס לכנסת ויבקש להתמנות לשר – סביר שהסוגיה תגיע לפתחה של היועצת המשפטית לממשלה. היא תבחן את נסיבות המקרה, חומרת העבירה, עוצמת התשתית הראייתית ותקבע אם ועד כמה צפויה פגיעה באמון הציבור בעקבות מינויו האפשרי כשר.

על פי החוק, מי שהורשע בפסק דין סופי, ונדון לעונש מאסר בפועל של מעל שלושה חודשים, אינו יכול להיבחר בכלל לכנסת בתוך 7 שנים מיום שסיים לרצות את עונשו – אלא אם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית קבע שאין מדובר בעבירה שנושאת עמה קלון. כדי לכהן כחבר כנסת וגם כדי להתמנות לתפקיד שר, יש חשיבות לשאלה אם הצדדים יגיעו להסדר טיעון ומה הוא יכלול באשר לסוגיית העונש והקלון.