"סוסים טרויאניים": החשש מהשתלטות מתפקדים חרדים על הפריימריז בליכוד

הסערה סביב התרחבות המפקד החרדי בליכוד עולה מדרגה: במכתב דחוף שהוגש היום (שלישי) לראש הממשלה ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, תחת הכותרת "בדיקה מיידית ונקיטת צעדים נגד ניסיון השתלטות מאורגן של גורמים עוינים", קורא יו"ר סיעת הליכוד בבני ברק וראש המטה החרדי בתנועה, יעקב וידר, לפתוח בחקירה פנימית נגד גורמים המנסים לפגוע במפלגה מבפנים.

במכתבו, המתבסס על הדיווח במהדורה המרכזית, מזהיר וידר מפני התארגנות של עסקנים ממפלגות זרות הפועלים לנצל את הדמוקרטיה הפנימית בליכוד לקראת הפריימריז, במטרה להחדיר "סוסים טרויאניים", להשפיע על הרשימה לכנסת וליצור אופוזיציה פנימית ליו"ר התנועה.

וידר מבהיר במכתבו כי הליכוד מברכת על הצטרפותם של בני הציבור החרדי, אך הוא קורא להפעיל את כל הסמכויות כדי להרחיק מהמפלגה גורמים המנסים לנצל אותה לטובת "עסקונה מסואבת ואינטרסנטית הפועלת למען מפלגות זרות".

יו״ר מפלגת "ישר!", גדי איזנקוט, יצא במתקפה חזיתית ומשולבת נגד צמרת הליכוד, והאשים אותה בהפקרת ביטחון המדינה וערכי התנועה לטובת רווח פוליטי אישי. בדברים שפרסם טען איזנקוט כי "בכירי הליכוד קנו לעצמם מפקד בפריימריז ומכרו בתמורה את בוחריהם, את ערכי הליכוד ואת כולנו".

בדבריו כיוון איזנקוט אצבע מאשימה ישירה לעבר שר הביטחון ולעבר חבר הכנסת בועז ביסמוט. על שר הביטחון אמר כי הוא "שר שעל שמו חרוטה חרפת ההשתמטות בזמן מלחמה, אותו שר שפועל נגד צורכי צה״ל מתוך לשכתו", וטען כי "מכר את בוחרי הליכוד בעבור מפקד פריימריז חרדי".

המהפכה בשטח: מקרלין וסערט ויז'ניץ ועד חסידות גור

האזהרות הפנימיות מגיעות על רקע צמיחה חסרת תקדים של כוח חרדי בתוך מפלגת השלטון, המונה לפי ההערכות כ-7,000 מתפקדים מתוך כ-140,000 חברי ליכוד. מה שהחל כיוזמות מקומיות הפך לרשת מסועפת של זרועות כמעט בכול החסידויות הגדולות:

• חסידות קרלין: את המפקד המוביל מנהיג יוסי רוזנבוים, הנחשב לפוקד החרדי הגדול ביותר בליכוד. רוזנבוים מסביר כי ההתפקדות נובעת מרצון לדאוג לעתיד הילדים, לחינוך, להצלת חיים ולנושאי הגיוס – תחומים שבהם, לטענתו, המפלגות החרדיות המסורתיות לא סיפקו מענה מספק.
• חסידות סערט ויז'ניץ: החסידות שבסיסה בחיפה החליטה להתפקד לליכוד כדי ליצור ערוץ ישיר מול שרי הממשלה לפתרון בעיות מוניציפליות, הקצאת מבנים ומוסדות חינוך, לאחר שחשו חוסר אוזן קשבת מצד ראש העירייה יונה יהב, כמו גם מנציגיהם בכנסת.
• חסידות בעלזא: מיוצגת שנים ארוכות על ידי משפחת אלבוים (בהובלת שלמה אלבוים, בנו של הרב שמשון אלבוים ממנהלת הר הבית), במטרה להעניק רוח גבית לנבחרי ציבור השותפים לעמדותיהם.
• קהילת "כיסא רחמים": בהובלת ראש הישיבה הרב צמח מזוז, המקיימת קשר הדוק עם שרים בכירים כמו שלמה קרעי וישראל כ"ץ.
• חסידות גור: הכניסה הדרמטית ביותר למגרש הליכודי מובלת על ידי אלעזר גורדון (יועץ פרלמנטרי לח"כ אליהו רביבו) ובתמיכת דמויות כמו מוטי בבצ'יק. המהלך נובע מהבנה כי השפעה ממשית על תקציבים וסדר יום נקבעת דרך מפלגת השלטון, בפרט בזמנים שבהם אגודת ישראל נקלעת לאופוזיציה.

עוצמה פוליטית ושינוי הטון בתוך המפלגה

משקלם של המתפקדים החרדים הופך לקריטי במיוחד במנגנון הפריימריז: עבור מועמד לכנסת הזקוק לכ-25,000 קולות כדי להיכנס לרשימה, גוש מאורגן של 3,000–7,000 מתפקדים מעניק לפוקדים החרדים השפעה דרמטית.

השפעה זו כבר ניכרת ברשימות המומלצים ובשיח הפנים-מפלגתי. חברי כנסת ושרים כמו אמיר אוחנה, אופיר כץ, מירי רגב, יריב לוין וחנוך מילביצקי זוכים לתמיכה רבה בשטח החרדי. במקביל, עמדות המפלגה בנושאי חוק הפטור מגיוס (כמו הצעת החוק שקידם בועז ביסמוט) ומתן כבוד ללומדי התורה מקבלות רוח גבית חזקה בתוך סיעת הליכוד.

החרדים בליכוד שואפים לייצר מודל השפעה הדומה לזה של הלובי המתנחלי, ולהפוך לחלק בלתי נפרד מהמיינסטרים של מפלגת השלטון. עם זאת, המכתב של המטה החרדי לנתניהו מבהיר כי לצד ההתלהבות מהתרחבות השורות, המאבק על זהות המתפקדים והחשש מניצול פוליטי של מנגנוני המפלגה נמצאים בעיצומם.