הסקר שחושף: רק 58% בטוחים שיצביעו שוב לליכוד
סדקים בבייס של נתניהו: סקר "אולפן שישי" מגלה כי 30% מתומכי הליכוד קוראים לנתניהו לפרוש - ומצביע על הסיבות שרבים כל כך מהתומכים שוקלים לשנות את הצבעתם. בשבוע שבו הנתק בין החגיגה בליכודיאדה זעק לשמיים, היינו שם - עם המצביעים השרופים באילת, עם אלו שבחרו שלא לנסוע וכעסו על האירוע - ועם הנתונים שמראים מה חושבים הליכודניקים



חצי שנה לבחירות הגורליות בתולדות המדינה, קשה להתעלם מהסדקים במפלגת השלטון. שמענו אותם בליכודיאדה - וגם שבוע לפני כן במחנה יהודה, כששאול מרידור הגיע לביקור ונתקל בקולות מתוך הבייס שמראים שיסודות הבית מתחילים לרעוד. אתמל (שישי) פרסמנו את נתוני סקר "אולפן שישי" - ומהם עולה כי 42% מאלו שהצביעו לליכוד רק לפני ארבע שנים שוקלים לשנות את הצבעתם.
את הסקר המיוחד ערך עבורנו מנו גבע ממכון מדגם (איסוף נתונים: איי פאנל) - רק בקרב מי שהצביע לליכוד בבחירות האחרונות בשנת 2022. הנתונים חושפים את השינויים העמוקים בבייס:
לאיזו מפלגה תצביע בבחירות הקרובות?
58% השיבו שהם יצביעו בוודאות שוב לליכוד - כלומר 42% מתלבטים או יצביעו למפלגה אחרת.

ההתפלגות חושפת להיכן נודדים הקולות:
10% - ביחד (בנט)
8% - מתלבט
6% - ישר! (איזנקוט)
6% - לא אצביע
4% - ישראל ביתנו (ליברמן)
3% - עוצמה יהודית (בן גביר)
2% - המילואימניקים (הנדל)
1% - כחול לבן (גנץ)
1% - הציונות הדתית (סמוטריץ)
1% - אחר

מה הסיבה העיקרית שבגללה את/ה שוקל/ת הפעם לא להצביע לליכוד?
37% - מחדל 7 באוקטובר
23% - חוק הגיוס/ההשתמטות
14% - התנהלות אישית של נתניהו
13% - הפילוג בעם

מה לדעתך נתניהו צריך לעשות בבחירות הקרובות?
64% - נתניהו צריך להתמודד
30% - נתניהו צריך לפרוש בכבוד

ביום שאחרי נתניהו, מי לדעתך צריך להוביל את הליכוד?
10% - יוסי כהן
9% - ניר ברקת
8% - ישראל כ"ץ
7% - גדעון סער
6% - רון דרמר
5% - יריב לוין
5% - אמיר אוחנה
3% - אבי דיכטר
2% - מירי רגב
13% - מישהו אחר
32% - לא יודע/ת
האם לדעתך יאיר נתניהו צריך להיות ברשימת הליכוד לכנסת?
67% - לא
17% - כן
האם את/ה מרוצה מהתנהלות חברי הכנסת של הליכוד?
55% - לא מרוצה
38% - מרוצה
7% - לא יודע
מי לדעתך המנהיג שייצג בצורה הכי נכונה את ערכי הליכוד?
39% - בנימין נתניהו
37% - מנחם בגין
9% - יצחק שמיר
5% - אריאל שרון
מה שקורה באילת: "זו לא חגיגה, זה מפגש פעילים"
אחרי איראן, המקלטים, האזעקות וכל הבלגן, האורחים בבריכה בקלאב הוטל אילת בסוף השבוע שעבר בסך הכול רצו למצוא קצת שקט ולהתנתק לסוף שבוע מהמציאות המתישה - אבל היא רדפה אחריהם עד ללובי. רצו אגדודו, קיבלו ליכודיאדה.
"כשבאנו הופתענו, חופשה מוזרה", מודים הנופשים שבנו על חופש הכול כלול - אבל לא תיארו שזה כולל חברי כנסת ושרים. "אתה מסתובב פה בבגד ים והכול ומנסה לנוח, וכל האנשים והבלגן פה - אי אפשר לעבור את הלובי ולצאת החוצה", ממסבירה אחת מהן.




מדובר בכנס שנמשך סוף שבוע שלם, ובו מתערבבים הפעילים עם צמרת המפלגה בגובה הסלפי. "איפה תראה ששותים קפה עם מירי רגב בלובי ואיפה תראה את כל השרים רוקדים עם חברי מרכז?", שואל ניר בן סימון, מארגן הליכודיאדה. "הליכודיאדה זה סוג של אירוע שהפכנו אותו למסורת", מצהירה בחיוך מירי רגב. גם השר מיקי זוהר מאושר: "פה אתה פוגש את האנשים, אתה פוגש את השטח - מה מיוחד בנו? החיבור לשטח".
החפלה הפוליטית המזוהה ביותר עם הליכוד חזרה אחרי הפסקה של כמה שנים ושום דבר לא יעצור אותה, גם לא המצב הביטחוני. "בפעם האחרונה שהיה לי (צמיד) כזה הייתה באומן 17", מתלוצץ השר עמיחי שיקלי.


החגיגה הזאת, כשעדיין יש מלחמה, צפון בוער, מדינה קורסת, אלימות משתוללת - זה לא מנותק?
"זו לא חגיגה, זה מפגש פעילים", משיבה רגב.
יש מוזיקה, יש הופעה של הפרויקט של רביבו, יש סטנדאפ - זו די חגיגה.
רגב: "אנחנו במדינה שיש בה חתונות, שיש אירועים, שאנשים הולכים לבתי ספר, שתודה לאל המדינה מתנהלת כמדינה". גם חה"כ ניסים ואטורי מסכים: "אנחנו רוצים להמשיך את הפעילות, לא לעצור הכול - מדינת ישראל לא עוצרת, היא ממשיכה קדימה".

ההודעה על נפילת החייל - רגע לפני הסטנדאפ
איציק דדוש, יו"ר הליכוד באור יהודה, אומר בלובי: "אנחנו פה כדי לגבש את התנועה. יש מלחמה, אנשים נהרגים, אבל החיים צריכים להימשך". ומאיר חלבי, חבר מזכירות הליכוד, מוסיף ועוקץ: "עם ישראל התרגל להיות קוטר, בכל דבר קוטר. אתה רוצה שאנחנו נשמע לארגוני הטרור ונשבית את כל המדינה?"
האירוע המרכזי נפתח בהודעה על נפילתו של ליאם בן חמו ז"ל בלבנון: "אנחנו משתתפים כולנו בצער המשפחה וכאן במדינת ישראל אנחנו חיים בין השמחה לעצב", מצהירה מנחת האירוע וחברת מרכז הליכוד עופרה גוזלן - ומיד אומרת: "אני רוצה גם להזמין את הסטנדאפיסט מיקי גבע", שמצידו מבקש "תעשו שמח" ושואל אם יש אתיופים בליכודיאדה. הסטנדאפ מתחיל והאולם מתרוקן משרים וחברי כנסת. המעבר החד למציאות היה כנראה קצת יותר מדי עבורם. חבר הכנסת ששון גואטה בחר למצוא נחמה במועדון הסלינה.

בכניסה לחדר מחכה לנו ולאורחי המלון "הפתעה" קטנה על הדלת - הפתק "שמאלנים, אל תפריעו לנו לנצח" - אבל אנחנו הולכים לישון כי מחר בבוקר לפי הלו"ז שר המשפטים פותח את האירוע המרכזי - אבל בבוקר שאחרי זה האולם ריק. "היה צריך להיות פאנל של חברי כנסת שמשוחחים על פוליטיקה, באנו וכרגע אין קהל", מספרים לנו. "היה אמור להתחיל בעשר, זה כבר לא יקרה". לאחר זמן קצר מודיעה המנחה גוזלן: "האירוע בוטל, השר למעלה, אתה יכול לשאול אותו שאלות", אבל לוין חולף על פני המצלמות מבלי לענות.

ומה עכשיו?
"נלך לרקוד, לשיר ולשמוח!", מצהירה הפעילה שהייתה אמורה לשמוע את הפאנל. "זו הפעם השלישית שאני בליכודיאדה ואני רוצה להגיד לכם שזה שוס. נכון שהשנה יש פה אולי פחות אנשים, אז מה?"
בסוף הם מעדיפים ללכת לקניון, ללכת לים.
בן סימון המארגן: "תראה, בסוף, אמיתי, זה חלק מסוף שבוע באילת. עשינו שיקול בהפקה, וראינו שרוב האנשים רוצים להיות שם כמו שראית ולהתערבב, חברי מרכז מכל הארץ. החלטנו לא לקיים את הפאנל".
"רק שלא נרגיש את זה בבחירות"
ליד הבריכה אנחנו מוצאים את חבר הכנסת לשעבר אורן חזן. "זאת הבת שלי, אורי כפרה, הבכורה שלי. היא בליכודיאדה הראשונה הייתה איתי פה על סלקל קשור לחזה".
הנוכחות בליכודיאדה הזו לעומת האחרות?
חזן: "היא דלה, היא מאוד דלה. הייתי פה בכל הליכודיאדות, היו פה 600, 700, 800 איש מכל הארץ. היום באו לפה, אולי, במקרה הטוב, חצי מהמספרים האלה. זה משקף משהו, אני מקווה מאוד שלא ככה ייראה השטח הליכודי שלנו בבחירות הבאות, כי הליכוד נבנה על השטח. יכול להיות שזה קשור לעובדה שהמפלגה הולכת ומתבגרת, הרבה אנשים עוזבים אותה".

"תשמע הליכודיאדה זה אחלה, מסיבות והכול, בסוף אתה בא לאירוע גריאטרי. זה קשוח, זה לא פשוט. חתך הגילים פה הוא מאוד-מאוד מבוגר, אני חושב שהממוצע פה הוא גיל 65 ומעלה. הצעירים מתרחקים מהציבוריות, פחות מעניין אותם. זה גם אומר שיהיה מאוד קשה להוציא אותם להצביע. בגין אמר 'כי בלעדי הנוער לא תיתכן שום תנועה'. כשהיה טקס אירוע פתיחת מערכת בחירות, אני הבאתי 500 בני נוער מכל הארץ לטקס. היום תביא 20 צעירים לאירוע, תגיד אמן, משהו הולך פה לאיבוד".
לדברי חזן, "הצעירים שיבואו להצביע פעם ראשונה הם הרבה יותר ימין מפעם. יש להם או ליכוד או בן גביר. משהו קורה, משהו אחר באוויר, ואתה מרגיש את זה גם בכמות, גם בפאנל שדיברת עליו, רק שלא נרגיש את זה בבחירות. דבר נוסף שאני מזהה פה - צריך להצדיע לביבי כי הוא הפך להיות הליכוד. מחר בבוקר אם אין ביבי, בודדים היום בליכוד יצליחו לסחוף אחריהם את הציבור הליכודי כמו שנתניהו עושה, מפחיד, אני אומר לך באופן אמיתי".
"אני זועקת שבאמת יהיו חבר'ה צעירים שידברו בשפה של הצעירים אל הצעירים, אחרת מישהו אחר יעשה את זה ויגנוב את הקולות", אומרת אחת הפעילות. וחיליק אטיאס, חבר מרכז המפלגה, מוסיף: "אנחנו צריכים לקרב גם את הליכודניקים שהיו וגם את הליכודניקים הפוטנציאליים וגם את הצעירים כדי שתהיה תנועה תוססת וחיה. הפעילות הזאת עם הסניפים שפעם הייתה, אני לא רואה את זה היום. בתור ראש ממשלה ביבי מעולה, אבל אני מדבר עליו כראש תנועה, התנועה שלנו מפורקת".


"הוא בעצמו הרג את הסרטן"
"העם אוהב את ביבי. לא יעזור לאף אחד כלום", אומר דדוש מאור יהודה בלובי. "העם אוהב אותו. יש איזה מיעוט ששונא אותו ועושה לנו טררם כזה גדול, אבל הוא לא משפיע. תאמין לי. אני מכיר את ביבי טוב. אני מ-93' מכיר אותו - ביבי יודע מתי הליכוד נופל ומתי הליכוד מנצח. וכך כשאני רואה את ביבי, אנחנו הולכים לנצח בגדול, ב-93 הוא היה נחוש, גם עכשיו הוא נחוש".
אתה מדבר על ביבי של 93, זה לא אותו ביבי של 2026.
דדוש: "גם ביבי של היום אותו דבר, יש לו הרבה כוח".
הוא יותר מבוגר, פחות בריא.
דדוש: "הוא חולה ונלחם".
מאיר כהן, חבר מרכז ליכוד: "אמרו שיש לו סרטן - הסרטן בעצמו מת, הוא הרג את הסרטן. תזכור שאבא שלו הגיע לגיל 100. יש לו עוד 10 שנים לפחות, חמסה. הוא כמו היין, הוא משתבח עם הזמן".


פני כלפון, חברת מרכז: "ברגע שיהיה קשה לו, תאמין לי ששרה תגיד לו 'בוא, צא החוצה'. הוא רצה לצאת, מי שהחזיקה אותו זו שרה. אנחנו צריכים להודות יום-יום, שעה-שעה, שהוא מסכים להמשיך להיות ראש ממשלה".
אליהו אפריאט, חבר מרכז: "הוא היה בביקור אצל הרבי מלובביץ' והרבי מלובביץ' אמר לו שהוא יהיה כמו, אני לא רוצה להגזים, אבל כמו המשיח, כמו הגואל".
"הוא לא אשם, הוא אחראי"
7 באוקטובר, והמלחמות, זה לא ערער משהו באמון, באמת?
כלפון: "הרבה יותר אמון, מעריכים אותו הרבה יותר".
ושאלת האחריות?
כלפון: "הוא לא אשם, הוא אחראי, כי זה במשמרת שלו. אחראי כמו מנהל בית ספר, אם קורה משהו בכיתה. האחראי הראשי זה הצבא, מי שאמור להגן עליי באותו רגע - איפה היה הצבא באותו בוקר?"
חזן לעומתה טוען ש"אנחנו נשלם מחיר כבד בקרב אלו שהצביעו בפעם הקודמת. ב-7 באוקטובר יש לממשלה שלנו אחריות ואשמה, אי אפשר להגיד 'זה לא אני' ו'לא העירו אותי'.
חברת המרכז שרית ברקו מודה שיש פרדוקס: "7 באוקטובר, התחושות, אתה צריך לבדוק את עצמך ולהכניס את עצמך למבחנים - איפה אנחנו טעינו? אבל מצד שני אתה גם אומר, אני מזוהה עם המפלגה הזו ואני רוצה להאמין שאנחנו לא חטאנו ועשינו הכול כמו שצריך. וימים יגידו, אבל אנחנו כאן".
חלבי: "היום יש הרבה קולות שחונים ללא תשלום, לא משלמים כסף בחניה, אצל מפלגות ורשימות אחרות. שבועיים לפני הבחירות כולם יחזרו לליכוד ותרשום - הליכוד יקבל את הקידמות 4. שיבושם להם, הם יחזרו".
הליכודניקים שבחרו לא לבוא: "הם מנותקים"
אלי רוזנפלד מכיר את החגיגה הזאת מקרוב, אבל הפעם - יחד עם כנרת משה ושמוליק מזרחי, ליכודניקים ותיקים כמוהו - העדיף לראות את הליכודיאדה מהבית. "זה עולם מקביל - פה אנשים נרצחים ושם בלונים וקונפטי", הוא אומר. "אפילו פעמיים הייתי בליכודיאדה, זה סוג כזה של חברותא שהיא יכולה להצמיח לך כל מיני דברים - אבל זה בדיוק הזמן הלא נכון לעשות את זה".
"כשהאימא קוברת את הבן שלה מצד אחד ומצד שני אתה רואה את החגיגות האלה - אני לא רוצה לשים את עצמי חס וחלילה במקומה, אבל מזה אפשר להשתגע", מודה רוזנפלד. "איפה הבפנים שלך, הנשמה שלך, כשאנשים נלחמים וכשמודיעים לך על חייל שנהרג בלבנון והם עושים לי שם ככה חגיגות".

"בפעם שעברה רציתי ללכת ולא יצא לי, והפעם הזאת אני לא מעוניין להיות בליכוד", מוסיף מזרחי. "הם מנותקים, אם הם לא היו מנותקים היו חושבים קצת על חיילי צה"ל שנלחמים ושנותנים את הנשמה, על אלה מהצפון, איך הם סובלים, טילים, רחפנים".
ומשה מסכימה: "לא הייתי בעד האירוע, חשבתי שזה לא מנומס, זה לא משהו שצריך להיות, היה צריך לבטל. בסוף הם שרים, זה היה אירוע לא מתאים, הוא היה צריך להתבטל".
"זה לא אותו ליכוד, זה לא ליכוד של פעם. הליכוד הזה פשט את הרגל וצריך לפנות את מקומו", מטיח מזרחי. "אני חבר מרכז ליכוד, ואני אוהב את הליכוד אבל די, מאסתי בליכוד - לא יכול לראות את הזוועה הזו. לאן הם מובילים אותנו?".
"צריך לתת צ'אנס לריפוי"
"אני באה ממשפחה מאוד ימנית. אני הצבעתי ביבי כל הזמן הזה. בשלוש השנים האחרונות חל איזשהו שינוי", משתפת משה. "אני לא אגיד לך שהיום אני שמאלנית, כי אני לא, אבל אני היום באמצע. אני לא חושבת שצריך לבחור בו שוב, אני לא חושבת שהוא צריך להיבחר. באמת הוא היה צריך ללכת - אבל היום גם אין אופציות. ואתה כל הזמן אומר - יכול להיות שהוא הרע במיעוטו?".
מזרחי לא מסכים איתה: "מה זאת אומרת אין אופציות? לפניו היו, אחריו היו, ואחריו יהיו. אני הייתי גם ביבי בהתחלה - בקדנציה הראשונה עשה דברים טובים, הלך בדרך ישרה, הגונה, באמת היה ראש ממשלה למופת. מתי השתנה הכול? בקדנציות השנייה והשלישית התחלנו להרגיש שהבן אדם הוא יותר לא אמין, בלשון המעטה, - לא ישר, לא הוגן, לא מוסרי. מאז שהתחיל המשפט רק עצמו מעניין אותו".
"אני ימני מאז שאני בוחר בפעם הראשונה בקלפי", מצהיר רוזנפלד. "גם אבא שלי ליכוד, סבתא שלי ליכוד, אימא שלי ליכוד, אחותי הגדולה ליכוד, כולם ליכוד ויישארו ליכוד. אני חושב שצריך לתת צ'אנס לריפוי, למישהו שיביא גם התנהלות אחרת".
על התומכים שמביעים נאמנות בנתניהו הוא אומר: "אלה אנשים שאוהבים אותו - זה לא משנה מה הוא יעשה, הם יבחרו בו. זה לא משנה מה הוא יעשה, גם אם מחר הוא יחזיר 50% מארץ ישראל, הם יבחרו בו. אלה האנשים האלה, אתה צריך להבין. חמותה (של כנרת) אמרה לי לפני הצילומים 'גם אם ביבי יעשה לי ככה (על הראש), אני אבחר בביבי, בדם. קיצונית".
בסוף, אתם יודעים מה יהיה. בואו נדבר בכנות. יגיע היום של הבחירות, היד תרעד, ושלושתכם תשימו פתק של הליכוד.
מזרחי: "מה שאתה אומר זה נכון".
רוזנפלד: "אני יכול להגיד לך שהפעם הזו מתוך 100%, יהיו 40% שלא ישימו ביבי, שהם חולה ליכוד. יש המון המון אנשים שהפעם הגיע להם עד לפה. אולי הם לא יילכו לבחור, אולי הם יבחרו במפלגה אחרת, הם כבר לא ישימו ליכוד, כי הם הגזימו".
משה: "אני באמת לא יודעת מה לעשות. אם אני לא אבחר, אני חושבת שארגיש מאוד רע עם עצמי כי ארגיש שהקול שלי הלך. אני גם מפחדת להגיד שהצבעתי אותו דבר ונתתי לזה יד, אז אני מאוד חלוקה".
רוזנפלד: "המדינה שלנו צריכה לעבור שינוי ושינוי מהותי, תקרא לזה תיקון - ראש ממשלה חייב להיות בשתי קדנציות ולא יותר. רבאק, תגידו לו די, מספיק".
משה: "על כל מה שהוא עשה צריך לדעת לתת קרדיט, עשה גם הרבה דברים טובים יחד עם דברים פחות טובים. בשביל זה צריך לתת לו לצאת נקי ורק שיילך".
קשה להתעלם מהסדקים הללו, ועדיין הניסיון מלמד שצריך להיזהר: אין-ספור פרשנים כבר התרסקו כשניסו לחזות לאן הולך הליכוד, ופעם אחר פעם הלכו לישון עם "מהפך" והתעוררו עם נתניהו. האם הסדקים הללו יתעצמו או שוב יתאחו ברגע האחרון? התשובות יתבררו בקלפי. הליכודיאדה היא תזכורת לפער שבין הרעש בלובי לבין האולם הריק בפאנל המרכזי, פער שאי אפשר להשאיר באילת.
תחקיר לכתבת הליכודיאדה: קורל לייבו ונוי ברכה
