המפלגות החרדיות החדשות נחושות לעשות שינוי: "נוצר נתק בין מה שהציבור צריך, לבין מה שמספרים לו"

פחות מחודשיים לבחירות והרחוב החרדי סוער. מצד אחד, חברי הכנסת הנוכחיים מיהדות התורה וש"ס כשלו בהשגת חוק פטור מגיוס. מצד שני, חרדים עובדים מרגישים שההנהגה החרדית בכנסת אינה מייצגת אותם. השילוב הזה הוליד כמה מפלגות חרדיות חדשות שהודיעו על ריצה לכנסת. מוטי לייטנר, יו"ר מפלגת הציבור החרדי, מנסה לעשות בכוחות עצמו את מה שבעשורים האחרונים אף אחד לא הצליח - להכניס מפלגה חרדית חדשה לכנסת שתתחרה בוותיקות.

"נוצר נתק גדול מאוד בין מה שהציבור רוצה וצריך, לבין מה שמספרים לו", מסביר לייטנר כשהוא מסייר ברחוב בבני ברק. בנאום שנשא, רמז לייטנר לנציגים הקיימים כשאמר: "כשראש מפלגה רוקד לצלילי 'בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים', ממש באותן הדקות שעם ישראל כולו מתבשר על נפילתם בקרב של קדושים וטהורים, זו לא טעות, אלא מדיניות".

אתה נכנס, אתה מביא עוד חברי כנסת. מה אתם עושים?
"מוסדות שרוצים ללמד אנגלית ומתמטיקה. צריך לעזור לאנשים שרוצים להקים מוסדות כאלה, כי היום הם נלחמים לבד בכוחות עצמם, ולא מצליחים לקום, כי אף אחד לא מסייע להם. אנחנו נעזור להם".

מה אתה עושה עם הגיוס?
"מי שלומד חייב ללמוד, טוב שילמד, אבל מי שלא לומד והם אלפים, במצטבר בעשור זה עשרות אלפים, הם צריכים לקבל אחריות".

הקולות ברחוב החרדי

בבחירות המקומיות, לייטנר הצליח להכניס שני חברי מועצה עצמאיים בבית שמש. אבל כדי לעבור את אחוז החסימה לכנסת, צריך יותר מ-150,000 קולות. גם מול בחורים שאומרים לו שלא יצביעו בבחירות, כי הכול "מכור" מראש, לייטנר מסרב להתייאש: "אנחנו מקימים משהו חדש כדי לעזור לכם, אני צריך אותך ואותך".

לפני שנפרד מהבחורים, אחד מהם מפתיע אותו בניסיונו לוודא שהמפלגה החדשה באמת תכניס לימודי ליבה לבתי הספר החרדיים. "אני תקוע בלי אנגלית", הוא אומר. "לקח לי שנה יותר לעשות בגרות בגלל שאין לי אנגלית".

רבים מהמאוכזבים לא כועסים על ש"ס ויהדות התורה בגלל סוגיות אלו, אלא בגלל שלא הסדירו את הפטור מגיוס לבחורי הישיבות. לייטנר, מצידו, מציע פתרון - גיוס בפועל של מי שאינו לומד, תמורת פטור למי שתורתו אומנותו. "מי שיושב ולומד צריך להמשיך ללמוד, אבל כל השאר צריכים ללכת לצבא", הוא מסביר בשיחה ברחוב. "הבחורים שאתה רואה כאן על קורקינט חשמלי, ואתה שואל אותם מה הם עושים בחיים, כלום".

לייטנר מתייחס לחשש שעלה, שהוא מבקש למחוק את היהדות של בחורי הישיבות. "המצב עכשיו שבחורים לומדים מפחדים ללכת פה, אולי המשטרה תעצור אותם. זה טירוף. למה זה קרה? כי הבחור שיושב פה ועובד פה לא עושה כלום עם החיים שלו ולא הולך לצבא", הוא אומר.

לייטנר מתמודד עם שאלות נוספות מהציבור, כשבין היתר מנסים לבדוק אם המוצר שהוא מנסה למכור "כשר". או במילים אחרות, האם יש מאחוריו רבנים. "יש רבנים שלא יגידו את זה בפומבי, כלומר יגידו בקהילות שלהם, לחסידים. אבל יש רבנים שיהיו בפומבי", הוא אומר.

"מה עם הציבור? מה עם הצרכים של פרנסה? של תעסוקה? של איכות חיים? של דיור?", מסביר לייטנר בשיחה עם מצביע פוטנציאלי שהצביע בעבר ליהדות התורה, בניסיון לשכנעו. "78 שנה, ולראשונה העבריינים היחידים במדינת ישראל, זה לא בפשיעה בנגב, זה החרדים, בחורי הישיבות. הם מפחדים ללכת ברחוב אם עוברת שם ניידת. איך הגענו למצב הזה? כי הקצינו, נהיו משוגעים".

ברחובות בני ברק נשמעים גם קולות אחרים. חזקי דרוטמן, פעיל קיצוני מוכר מהפלג הירושלמי המככב בחסימות הכבישים, מנסה לגרש את לייטנר באלימות. "תעוף מבני ברק, הבנת? תעוף מבני ברק! בוגד בגדולי ישראל. אתה מדבר בעד גיוס, נכון? כל החיבור שאתה מדבר שצריך לעשות, זאת שיטת המזרחי (הציונות הדתית)", צועק לעברו דרוטמן.

כמו לפני 50 שנה: המפלגה שהרימה מסוק לאוויר

שלמה אלבוים, חבר מועצה עצמאי בבני ברק, עומד בראש מפלגה חדשה נוספת, הקהל. הדרישה של המפלגה היא לפתוח את הפוליטיקה החרדית לבחירות מקדימות, כדי שהציבור החרדי יקבע את הרשימה לכנסת ולא הרבנים.

לפני 50 שנה, כשעוד היו פריימריז באגודת ישראל, חבר הכנסת מנחם פרוש ניסה לפרסם מודעה בעיתונות החרדית, ונחסם. בתגובה, העלה מסוק מעל הערים החרדיות ופיזר פסקווילים. היום אלבוים וחבריו מחקים אותו. "כל אחד כנראה חושש לתת לגיטימציה, לכן אין ברירה", אומר אלבוים על העלאת המסוק. "רק בשבוע שעבר ראינו חסידים שבורחים לליכוד, אנשים מתחילים להרגיש שהספינה טובעת".

הוא מוסיף כי "אין לי ספק שהרבה מאוד אנשים שרואים את המסוק עכשיו מבינים שזה רציני, ובאמת מגיעים הביתה ואומרים חבר'ה, הולכים להצביע". כשנשאל אם הוא מוכן לשים כסף על כך שהם עוברים את אחוז החסימה ונכנסים לכנסת, הוא אומר: "להמר זו בעיה הלכתית, אבל לדעתי יש סיכויים מאוד מאוד גבוהים. הציבור רוצה, הרצון הוא עז".

על פי סקר שערך מכון סופר דאטה, המתמחה בחברה החרדית והדתית, 56% מהציבור החרדי בעד פריימריז לרשימות. 28% נוספים תומכים בכך אם הרבנים יאשרו.

מפלגה חרדית נוספת שרצה לכנסת בבחירות הקרובות היא אח"י של הרב חיים דוד יוסף אברג'יל מנתיבות. אחרי ההצלחה בזירה המקומית, הרב החליט להריץ רשימה לכנסת, אך בעקבות תלונות של כמה נשים על מעשים מגונים לכאורה מצידו, ההערכה היא שהמפלגה תתקשה לצבור תאוצה.

אבריימי יוסטמן, חבר ועדת הבחירות מטעם יהדות התורה, סיפר על הדאגה מהמפלגות החדשות - למרות שהוא בטוח שאין להן סיכוי אמיתי לעבור את אחוז החסימה: "אנחנו מודאגים משאננות, מודאגים מאכזבה. יש היום תחושה ברחוב החרדי שאולי הח"כים החרדים לא סיפקו את הסחורה, בעיקר בנושא הגיוס. זה עשוי להגיע לעשרות אלפי קולות, בסופו של דבר, ככל הנראה הם ייגרעו מרשימות החרדיות".

הדרך של יוסטמן להביא לאחוז הצבעה גבוה היא מעקב צמוד ביום הבחירות. אלא שיו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, אסר להוציא מידע מהקלפיות בזמן אמת. כעת, במפלגה מחפשים פתרונות יצירתיים. "אנחנו עובדים על רעיונות, אני מאוד מקווה שנמצא אותם", אומר יוסטמן.

למי ילכו הקולות הצעירים?

בצ'ונטיות בבני ברק, שם מתכנסים בחורי הישיבות הצעירים, אין הרבה התלבטות לגבי המפלגות החדשות - למרות האכזבות. "זה כמו שמישהו יקום ויגיד אני ביבי החדש. מה זה יעזור לו?", אומר אבא קעניג. "רוב האנשים שמצביעים למפלגות חרדיות לא מצביעים בגלל דמוקרטיה. הרב שלו אמר להצביע ג' (יהדות התורה), הוא יצביע ג'".

קעניג הוא עריק שמעיד שאשתו מפחדת שייקחו אותו לכלא. הוא חשב להתגייס בעבר אך הרב שלו, הרב דב לנדו, אסר זאת. לשאלה איך תיפתר סוגיית הגיוס, הוא עונה: "נשב עם השמאל, שיהיה מוכן לתת לנו כל דבר שנרצה. הם ייתנו לנו גם חוק".

יחיאל בן אבו עדיין מתלבט למי יצביע בבחירות. "הכיוון הוא ימין חזק, בן גביר אולי. בבחירות הקודמות הצבעתי ג' כי הרבנים שלי ביקשו. ממה שראינו, הם לא ידעו לעבוד רציני ולא סידרו מענה מסודר לבחורי ישיבות, שזה התקן שלהם להיות בכנסת. כנראה שהם באו לגרוף משכורת וללכת, ספציפית את הקול שלי הם לא יקבלו", הוא אומר.

"אני לא מצביע לאף אחד. מכולם אכלנו צינורות", אומר אחד הצעירים שהצביע ש"ס בבחירות הקודמות. עם זאת, הוא ממהר להסתייג. "אם הרבנים יגידו, אז זו הוראת רבנים. אני אצביע".

סביב השולחן באחת הצ'ונטיות המוכרות בבני ברק עיתונאים חרדים מתווכחים בקולניות - האם המפלגות החרדיות הוותיקות ייפגעו בבחירות? יענקי פרבר מבחדרי חרדים, מטיל ספק: "כולם מאוד כועסים, אבל שאלתי את כולם למי תצביע? והם ענו - מה שהרבנים אומרים". יעקב הרשקוביץ מישראל היום חושב אחרת: "המפלגות כבר נפגעו, ואנחנו רואים את זה בסקרים וברחוב. אנחנו לא נראה בבחירות את הגדילה הטבעית".

פרבר מוסיף: "החרדים לא יהיו בממשלה, לא משנה מי יקים את הממשלה. גם אם זה נתניהו. אני חושב שזה טוב לחרדים. מי שקצת זוכר, יודע שהשנים הכי טובות למגזר החרדי היו כשהם היו באופוזיציה. אני חושב שכך נפתור את העניין של הגיוס, כולם יבינו שלא נוגעים בבחורי ישיבות".

בסקר שערך מכון סופר דאטה נשאלו המצביעים החרדים על המפלגות החרדיות הקיימות. 35% ענו כי הן מייצגות אותם או מייצגות חלקית, כשליש ענו שאינן מייצגות אך ישנה התחייבות להוראת הרבנים, ורבע מהמשיבים ענו כי הן כלל לא מייצגות. 61% מהמצביעים החרדים לא ייתנו את קולם עבור המפלגות החדשות לפי הסקר. עם זאת, כ-13% שמייצגים שני מנדטים ענו שיצביעו עבורן. כמעט מחצית מהם, למפלגה של לייטנר.

"אנשים כואבים", מסכם לייטנר. "אנחנו מגיעים למצב שחלקים גדולים בציבור פשוט יפסיקו להצביע, יפסיקו להיות חלק מהמשחק מרוב ייאוש ודכדוך ופסימיות".