מאחורי הקלעים של הסקרים: "בבחירות הקודמות ראינו תיקו בין הגושים, עכשיו לא"

"שואלים אותי בכל מפגש עם חברים, מקבוצות שונות: 'מנו, מה יהיה?'. ואני באמת לא יודע לענות על השאלה הזו. אני יכול להגיד מה עכשיו, אני יכול לדבר על מגמות", אומר הסוקר מנו גבע עם ההגעה של הבחירות לנקודת הרתיחה. זה המשחק הקבוע. הסוקרים אומרים שהסקרים תקפים לעכשיו, והם צודקים. אותנו לא מעניין מה עכשיו, אלא מה יהיה עוד שלושה חודשים. זה ממש גורלי הפעם, אז אנחנו מצמצמים את העיניים ורוצים לראות תשובה.

כבר הרבה זמן, יותר משנה, שכל הסקרים מראים את אותה תמונה קפואה - 50 לגוש ביבי, 70 רק לא ביבי וערבים, מנדט לפה, מנדט לשם. אין כמעט מעברים מגוש לגוש. "אם אתה מסתכל על הבחירות הקודמות, לאורך הרבה מאוד זמן ראינו תיקו בין שני הגושים", נזכר גבע. "אנחנו לא רואים את זה עכשיו. אנחנו רואים שגוש האופוזיציה, ללא המפלגות הערביות, נע בין 58 ל-60 מנדטים. וגוש הקואליציה נע בין 50 ל-52 מנדטים".

עדי גבע, בתו של מנו שמשמשת כסמנכ"לית המכון, מסבירה כי "היום גוש הקואליציה הוא הרבה יותר הומוגני בדעותיו ממה שהוא היה בשנת 2022. זאת אומרת שאם אתה עושה פילוחים היום לגוש הקואליציה, יש לך בערך שליש שכבר לא חושבים כמו הגוש, ורובם כבר עברו לגוש השני". היא מוסיפה כי "היום ההומוגניות בגוש היא מאוד גבוהה, ולכן זה חלק ממה שמסביר את זה שהמעבר בין הגושים הוא כמעט בלתי אפשרי".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

המתלבטים והשפעת 7 באוקטובר

אלה שעוד לא החליטו, כמעט כולם מתלבטים בתוך אותו גוש. רק מעט יותר מ-1% עדיין תלויים בין שני המחנות. "יש לנו מודל, ואני מגיע למצב שבאמצעות אותו מודל אנחנו צריכים לפצח, כ-97% מהמתלבטים", מבהיר מנו גבע.

המודל יודע למי הם יצביעו, למרות שהם עצמם עוד לא יודעים?
"הוא יודע בהסתברות גבוהה, כי שום דבר לא מוחלט בסטטיסטיקה".

עדי סידי, סמנכ"ל המחקר והפיתוח של המכון, מסכים עם התיאור של מנו, ומעריך כי חלק גדול מהמתלבטים לא יבוא בסופו של דבר להצביע. "יגידו: 'אין לי למי להצביע' ויישארו בבית. וגם זה כמובן יכול להיות משמעותי", הוא מבהיר.

לפני שנה אמר נתן אשל, מקורבו המפוקפק של נתניהו, ש"עד הבחירות כולם ישכחו את 7 באוקטובר". זאת הייתה חצי תחזית וחצי תוכנית עבודה – נשכיח, אז ישכחו. שלושה חודשים לבחירות, האם משהו בבסיסי הנתונים תומך בתחזית הזאת? "כשאנחנו עושים סקר דעת קהל, הציבור מאוד עקבי ברצון שלו לקיים ועדת חקירה ממלכתית, שאותה ימנה נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית", אומר גבע. "זה כל כך עקבי, שקשה לי להאמין שביום הבחירות הם ישנו את דעתם".

וזה מבחינתך הפרמטר שאומר עד כמה 7 באוקטובר חשוב לך במכלול השיקולים?
מנו גבע: "אני חושב שכן".

עדי גבע: "זה לא שאנשים שכחו את 7 באוקטובר, זה שאנשים מצביעים בצורה שהם מצביעים כי הם רואים, כל אחד בתחושותיו, איך הוא תופס את הסיבה שהגענו ל-7 באוקטובר. וזה שאתה תופס את זה בצורה מסוימת, זה לא אומר שאחר תופס את זה ככה".

המניפולציה של פילבר

כבר תקופה ארוכה מאוד שכל הסוקרים המקצועיים מציגים תוצאות דומות מאוד. בערוצים 11, 12, 13, במעריב ובמקור ראשון יש הבדלים של מנדט. ורק בערוץ התעמולה 14, התמונה הפוכה. שם נתניהו מנצח בהליכה, וזה כבר לא יכול להיות מוסבר בטעות דגימה. אז ראשית, לסוקר שם, שלמה פילבר, יש היסטוריה של התרסקויות. רק לא מזמן הוא חזה ניצחון לאפי נוה בלשכת עורכי הדין, כאשר במציאות עמית בכר ניצח עם פי ארבעה יותר קולות.

אבל מה קורה עם סקרי המנדטים?
פרופ' ליאור שפר, חוקר התנהגות פוליטית, אוניברסיטת ת"א: "אם אנחנו מציינים את ההנחה שהרוב הגדול של הסוקרים מציירים תמונת מציאות אחת ואני יכול להראות לך באמת שזה בדיוק מה שקורה, והסקרים של שלמה פילבר באופן שיטתי נמצאים באופסייד מהם לגבי שתי מפלגות ספציפית, הליכוד והמפלגה של בנט ולפיד, אז יכול מאוד להיות שמי שצורך באופן בלעדי רק את הסקרים האלה יגיע עם סט ציפיות מסוים אל מערכת הבחירות".

האם יהיה זה מוגזם לומר שפילבר מבצע מניפולציה על התוצאות? פשוט לוקח עשרה מנדטים מנתוני האופוזיציה ומעביר לעמודה של הליכוד? ובכן, זה מה שהוא אמר בשידור. "הוויכוח מתנהל על בעצם שמונה מנדטים של בוחרי ליכוד, מחנה ימין לשעבר, שהשאלה היא מה הם יצביעו בבחירות הקרובות", הסביר פעם פילבר בערוץ 14. "אני אומר שהם יצביעו למחנה הימין, והסוקרים האחרים מתעקשים להגיד שהם יצביעו דווקא לבנט". מזה משתמע שפילבר לוקח את המספרים של מצביעי ליכוד וימין לשעבר, שאומרים שהפעם יצביעו לבנט ולפיד, ומעביר שמונה עד עשרה מנדטים לגוש ביבי.

כדי להבטיח מהימנות, כל הסוקרים מחויבים להעביר לוועדת הבחירות המרכזית דיווח מקיף על כל סקר שפרסמו. זה החוק. ואכן, כמעט כולם מדווחים. ערוץ 14 שופר המשטר לא דיווח. "למדתי את זה ממורי ורבי, פרופ' לואי גוטמן. מי שמפרסם סקרים, צריך לגלות איך הוא עושה את הסקרים האלה", מבהירה ד"ר מינה צמח – הסוקרת היחידה שחזתה את מהפך 77'. היא מספרת כי "היה כנס סטטיסטיקאים, ואחד הקולגות שלי שאל אותי במה המדגם שלי היה שונה מהמדגמים האחרים. אמרתי: 'זה סוד מקצועי, אני לא רוצה לגלות'. ואז קם פרופ' גוטמן ואמר לי 'מינה, ברגע שאת מפרסמת, את חייבת להגיד'".

תמונה של מאבק צמוד לכאורה, מעירה את המחנה. זה "הערבים נוהרים בהמוניהם" גרסת בחירות 26', ויש לה עוד בונוס. "אם תוצאות הבחירות יהיו באמת בהלימה למה שהסוקרים האחרים מראים, יהיה כאן דיסוננס", מבהיר פרופ' שפר. "ניתן יהיה ליישב את הדיסוננס הזה באחת משתי דרכים".

זה להגיד "גנבו את הבחירות".
"זו דרך אחת ליישב את הדיסוננס הקוגניטיבי הזה, כן".

והלו מלחמת אזרחים.

הסקרים של "מדגם" נערכים על מאגר של 100 אלף נסקרים בפלטפורמת 'איי-פאנל', שמתוכם נבחרים בכל פעם 500 איש לפי הגדרת אוכלוסיית היעד של הסקר. הם מקבלים הודעת טקסט לטלפון, פותחים את האפליקציה ועונים. יש גם אוכלוסיות חסרות אוריינות דיגיטלית, חרדים ומבוגרים - ואלה מקבלים שיחת טלפון כמו פעם.

קפלן ינצח את הבחירות?

אז איך הגענו ל-60-10-50 הזה? ובכן, זה היה דו-שלבי. "הייתה ירידה מאוד גדולה לקואליציה הנוכחית במחאה סביב הרפורמה המשטרית. אז הייתה ירידה", אומר עדי סידי. "הייתה נפילה מטורפת כמובן ב-7 באוקטובר, שאת זה גוש נתניהו כן הצליח להחזיר, אבל הוא לא הצליח להחזיר את הרפורמה", הוא מבהיר. "אז בעצם נפילה ברפורמה בתחילת שנת 23', נפילה עוד יותר גדולה ב-7 באוקטובר, ואחר כך טיפוס איטי".

אז הם הצליחו לקזז את נזקי 7 באוקטובר, אבל לא את נזקי ההפיכה המשטרית?
"נכון".

קפלן ינצח את הבחירות?
"קפלן יהיה משמעותי מאוד בבחירות. לא יודע אם ינצח, אבל הוא יהיה משמעותי".

אז המצב הזה שבו גוש ביבי מקבל סביב 50 מנדטים זה אפקט קפלן?
"בגדול זה אפקט קפלן. מה שהלך בעקבות קפלן, זה כבר לא חזר. הייתה מדרגת קפיצה לגוש נתניהו ב'עם כלביא', שהוא עלה בשלושה-ארבעה מנדטים והצליח לשמור עליהם. ומאז אנחנו פחות או יותר, אנחנו מדברים על שנה פלוס, הוא פחות או יותר ברמה הזאת".

גם מינה צמח מסכימה עם הניתוח. "יש אירועים או דברים שמשפיעים על המדינה כולה, על מהות המדינה, וההשפעה שלהם נשארת לכל הזמן", היא מסבירה. "החשש מפגיעה בדמוקרטיה לא ירד, מפני שזה במהות המדינה שלנו. זה לא משהו שזה היום יהיה ככה ומחר ככה. אם תהיה פגיעה בדמוקרטיה, אז תהיה פגיעה במהות המדינה, ולכן זה משפיע לאורך זמן".

שאלת ההתאמה לראשות הממשלה

המשתנה שמנבא הכי טוב עלייה במנדטים הוא שאלת ההתאמה לראשות הממשלה. מי שהתמקד בה היה יכול לראות את העמודה של גדי איזנקוט מתחממת לפני זינוק, עוד לפני שמספר המנדטים בסקר עשה את זה. "ככל שראינו שההתאמה של איזנקוט לראשות הממשלה עולה, הבנו שזה ילך יחד עם המנדטים", מסביר גבע. "ובאמת ראינו שהוא עולה ועולה, גם אתמול בסקר האחרון הוא קיבל מנדט אחד יותר – הוא קיבל 23 מנדטים ונתניהו והליכוד קיבלו 22 מנדטים".

אתם מצליחים להסביר את זה? יש משהו בנתונים שמסביר איך דמות די אפורה, חסרת ניסיון פוליטי משמעותי, מצליחה לעבור את נתניהו בהתאמה לראשות הממשלה?
"בכל הסקרים שאנחנו בודקים, הוא נתפס כאדם עם יושרה. ישר, אמין, שאפשר לסמוך עליו. אלו תכונות מסוימות שיכול מאוד להיות שהציבור היום מחפש אותן. העניין הזה של יושרה, במיוחד אחרי 7 באוקטובר, שאנשים שינו קצת אולי את הגישה למה הן התכונות שרוצים לראות במנהיג. עובדה שאיזנקוט היום עונה לכל אותן תכונות שחיפשו. זו עובדה בהתחזקות שלו במנדטים ובהתאמה לראשות הממשלה".

מה עוד יכול להשתנות עד הבחירות

ויש גם המספר הקטן הזה בצד - טעות הדגימה המרבית, פלוס-מינוס 4.4 אחוז. המשמעות שלו היא קריטית. במדגם מייצג של 500 איש, התוצאה שמתקבלת היא פלוס-מינוס 2.6 מנדטים. אם מפת הגושים כרגע, ולמעשה כבר שנה וחצי, היא 50-70, זה אומר שמבחינת גוש נתניהו, גם כשהנדנדה סוטה הכי הרבה לטובתו - זה עדיין רחוק שנות אור מ-60.

אי-הוודאות לא מגיעה רק מטעות הדגימה. האם למשל תחזור "תסמונת היד הרועדת"? ויש עוד גורמים שיכולים לשנות את המספרים בין תוצאות הסקרים כרגע, לבין תוצאות האמת בעוד חודשיים וחצי. כמו למשל אזרחי מדינת ישראל שחיים בחו"ל. "עשרה מנדטים של אזרחים ישראלים יושבים היום בחו"ל. השאלה היא כמה מהם יבואו, ומאיזה צד אלה שיבואו", מבהירה ד"ר צמח. "זה בהחלט יכול לשנות את התמונה".

תחקיר: מאי פכט