הסקר המסתורי נגד רע”ם, הקשר לערוץ 14 – והעתירה לוועדת הבחירות

מי עומד מאחורי סקר הבחירות האנונימי שהופץ בחברה הערבית, ומה הקשר שלו לערוץ 14? ארגון פייק ריפורטר הגיש עתירה ליו”ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, בדרישה לחשוף את זהות הגורמים שהזמינו ומימנו סקר מקוון שהופץ בקרב מצביעים ערבים. לטענת הארגון, לא מדובר בסקר תמים שנועד לבדוק את עמדות הציבור, אלא בניסיון להשפיע על הבוחרים ולהרחיקם מהצבעה לרע”ם בראשות מנסור עבאס, באמצעות מסרים פוליטיים שהוסוו כשאלות סקר.

במוקד העתירה עומדת חברת הסקרים Next Data, שהוקמה בידי קבוצת התקשורת המחזיקה בערוץ 14, ושבאתר האינטרנט שלה הופיע השאלון. על פי תחקיר שפורסם ב"הארץ", נתנאל סימן טוב, נציג בעלי הערוץ, משמש דירקטור בחברה, ובמניותיה מחזיקה גם חברת עופרים מדיה, הקשורה ליצחק מירילשווילי, בעל השליטה בערוץ. החברה עורכת גם סקרי בחירות המתפרסמים בערוץ 14.

עם זאת, חשוב להדגיש כי בשלב זה לא ידוע מי הזמין או מימן את הסקר, והעתירה אינה מייחסת לערוץ 14 עצמו אחריות להפצתו.

המסרונים בערבית והשאלות שעוררו חשד

תחילת הפרשה ב-25 בספטמבר, אז קיבלו נמענים בחברה הערבית הודעות SMS בשפה הערבית, שהזמינו אותם להשתתף בסקר לקראת הבחירות לכנסת. ההודעות כללו קישור לאתר ndp.co.il, המופעל בידי חברת Next Data, אך לא ציינו מי עומד מאחורי הסקר, מי מימן אותו או מטעם איזה גוף נשלח.

מי שנכנס לקישור נתקל בשאלות חריגות שעסקו במפלגת רע”ם. באחת מהן הוצגה למשתתפים הטענה כי המפלגה הציבה במקום השני ברשימתה את יואב סגלוביץ’, לשעבר ראש אגף החקירות במשטרה, והם התבקשו להשיב כיצד הדבר ישפיע על נכונותם להצביע למפלגה.

בהמשך הופיעה שאלה נוספת: כיצד תושפע הצבעתם לרע”ם אם יתברר שסגלוביץ’ תומך בקהילה הלהט"בית? אפשרויות התשובה כללו בין היתר "לא אצביע לרע"ם", "אמשיך להצביע לרע"ם" ו"טרם החלטתי".

לטענת פייק ריפורטר, השאלות לא נועדו רק למדוד את עמדות המשתתפים, אלא להציג בפניהם מסרים שעשויים לעורר הסתייגות מהמפלגה. בארגון טוענים כי השילוב בין הרקע המשטרתי של סגלוביץ’, זהותו היהודית והטענה בדבר תמיכתו בקהילה הלהט”בית נועד לעורר רתיעה בקרב חלק מהבוחרים ולגרום להם לשקול מחדש את תמיכתם ברע"ם.

סקר דעת קהל או תעמולת בחירות מוסווית?

בעתירה מתואר המהלך כשיטה המכונה Push Poll, או "סקר הטיה" – שימוש בשאלות שנראות לכאורה כמו סקר דעת קהל, אך למעשה נועדו להעביר מסרים פוליטיים ולנסות להשפיע על עמדות הבוחרים.

בפייק ריפורטר טוענים כי העובדה שהשאלון התמקד במפלגה אחת בלבד, והציג טענות על מועמד לכאורה תוך קישור ישיר להחלטת ההצבעה, מחזקת את החשד שמדובר בתעמולה שלילית ולא במחקר דעת קהל ניטרלי.

עוד מציינים בעתירה כי אפילו בנוסח הערבי של ההודעה נפלו שגיאות דקדוקיות, לרבות בשם המפלגה. לטענת העותרים, מדובר בפרט נוסף המעורר שאלות בנוגע לזהות הגורמים שניסחו את ההודעות ולמטרתן.

הדרישה: לחשוף מי שילם על הקמפיין

ב-1 באוקטובר פנה הארגון לחברת Next Data בדרישה לחשוף את זהות מזמיני הסקר, הגורמים שמימנו אותו, מי שניסחו את השאלות ומי שהיו אחראים להפצת המסרונים.

בנוסף דרש הארגון לקבל מידע על היקף ההפצה, מספר הנמענים, אופן בחירת קהל היעד ומקור מספרי הטלפון ששימשו לשליחת ההודעות. לפי העתירה, החברה לא השיבה לפנייה עד למועד הגשתה, אף שהמועד שנקצב למענה חלף ב-4 באוקטובר.

כעת מבקש הארגון מהשופט סולברג להורות לחברה לחשוף, בתצהיר ובתוך 48 שעות ממועד ההחלטה המבוקשת, את זהות הגורם שהזמין את המסרונים והשאלון, את פרטי ההתקשרות עמו ואת זהות המפלגה או הגוף שמטעמו פעל, ככל שקיים כזה.

בעתירה נטען כי חוק הבחירות מחייב זיהוי של הגורם האחראי להזמנת תעמולת בחירות, וכי הצגת מסרים פוליטיים במתכונת של סקר אינה פוטרת את המפרסמים מחובות השקיפות הקבועות בחוק.

מפייק ריפורטר נמסר: "הפנייה הזו לציבור הערבי איננה סקר תמים, אלא ניסיון לשבש את דעת הקהל ואף לדכא הצבעה בקרב המגזר הערבי". בארגון הוסיפו כי שימוש בסקרים לכאורה כדי להחדיר מסרים פוליטיים ולהשפיע על עמדות הבוחרים הוא תופעה מדאיגה המחייבת בדיקה.

"זכותם של הבוחרים לדעת מי מנסה לעצב את עמדותיהם ולאילו מטרות. שקיפות היא תנאי בסיסי להגנה על טוהר הבחירות ועל ההליך הדמוקרטי", מסרו בארגון.

השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא מי עומד מאחורי הסקר האנונימי, מי שילם על הפצתו ומה הייתה מטרתו. התשובות לשאלות הללו עשויות להתברר במסגרת ההליך בוועדת הבחירות המרכזית.