מדד הרשת: נתניהו מוביל בפער בחשיפה, אבל המעורבות הישראלית כמעט זהה לזו של בנט ואיזנקוט

שלושה חודשים לפני הבחירות, ניתוח נתוני AI שנערך עבור חדשות 12 מציג תמונת מצב ראשונה של הקמפיינים ברשתות החברתיות. לפי הנתונים, ראש הממשלה בנימין נתניהו מוביל בפער משמעותי בחשיפה לתכנים שהוא מפרסם, אולם כשבוחנים את המעורבות של גולשים ישראלים בלבד – הפער בינו לבין יריביו מצטמצם כמעט לחלוטין.

נתניהו מוביל בחשיפה בפער גדול

במהלך השבוע האחרון הגיעו התכנים שפרסם נתניהו בכל הרשתות החברתיות לחשיפה של יותר מ-11 מיליון משתמשים. הפוסטים שלו צברו כ-52 אלף שיתופים וכ-42 אלף תגובות.

לעומתו, יו"ר מפלגת "ישר!" גדי איזנקוט הגיע לחשיפה של פחות מחצי מיליון משתמשים בלבד, עם כ-1,800 שיתופים ומספר דומה של תגובות. יו"ר מפלגת "ביחד", נפתלי בנט, הגיע לכמעט מיליון חשיפות – פי שניים מאיזנקוט – עם 2,475 שיתופים ומעט פחות תגובות.

לפי הניתוח, משמעות הנתונים היא שנתניהו נהנה מחשיפה גדולה פי 25 מזו של איזנקוט ופי 11 מזו של בנט.

רוב התגובות – שליליות

בחנו גם את האופן שבו התקבל התוכן של המועמדים באמצעות ניתוח סנטימנט של התגובות ברשת.

לפי הנתונים, 63% מהתגובות לתכניו של נתניהו היו שליליות. אצל איזנקוט שיעור הסנטימנט השלילי עמד על 76%, ואילו אצל בנט על 67%.

אלא שבחינת מקור המעורבות ברשת מציגה תמונה מורכבת יותר. לפי הניתוח, חלק משמעותי מהחשיפה והמעורבות בתכניו של נתניהו אינו מגיע מישראל. מרבית המגיבים והמשתפים אותרו בארצות הברית, ולאחר מכן בישראל, כשגם ברזיל, ניגריה והודו בלטו במספר גבוה יחסית של משתמשים.

חשוב לציין כי לא ניתן לקבוע בשלב זה איזה חלק מהפעילות נובע ממשתמשים אמיתיים ואיזה מבוטים, אך כך או כך מדובר במשתמשים שאינם מצביעים ישראלים.

לעומת זאת, אצל בנט ואיזנקוט רוב מוחלט של המעורבות בפוסטים הגיע ממשתמשים בישראל, לצד היקף קטן יחסית של פעילות מארצות הברית, בריטניה, מערב אירופה ואסיה.

היתרון של נתניהו מצטמצם

אחד הממצאים הבולטים בניתוח הוא שלמרות הפער העצום בחשיפה הכוללת, במעורבות של גולשים ישראלים בלבד כמעט שלא קיים פער בין נתניהו, בנט ואיזנקוט.

לפי הנתונים, ההבדל בכמות התגובות והשיתופים של משתמשים ישראלים עומד על כ-300 בלבד – פער שנחשב זניח במונחי פעילות ברשתות החברתיות. המשמעות היא שלמרות החשיפה הגבוהה במיוחד שמייצר נתניהו, אין לו יתרון משמעותי במעורבות של קהל היעד הישראלי.

במה מתמקדים הקמפיינים?

מהניתוח עולה שנתניהו התמקד השבוע כמעט באופן בלעדי ביחסי החוץ של ישראל, ובראשם הפגישה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לצד מפגשים מדיניים והופעות בזירה הבין-לאומית, דוגמת הלוויית הסנאטור לינדזי גרהאם.

אצל איזנקוט עמד במרכז הקמפיין העימות עם נתניהו. המסרים עסקו בעיקר בסוגיית הגיוס, בביקורת על מדיניות הממשלה מול ארצות הברית ובטענה לכישלון בהשגת מטרות המלחמה בעזה.

בנט, לעומת זאת, התמקד במסרים אחרים. בראש סדר היום שלו עמדה הדרישה להכריז על קטאר כמדינת אויב, לצד הבטחות לרפורמות בתחומי הביטחון והחברה. רק לאחר מכן הופיעה ביקורת על הממשלה והצגת חלופה למדיניותה.