הנאום ש"חצה קו אדום"? במפלגות הערביות חושפים את ההצעות

לראשונה לאחר ארבע שנים התכנסה השבוע כנסת ישראל כשלראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו אין בה רוב. הכנסת ה-26 כבר שברה כמה שיאים – בין היתר בייצוג הנשים, לאחר שנבחרו אליה לראשונה 33 נשים – ובייצוג בני המיעוטים, עם 19 חברי כנסת מטעם המפלגות הערביות, אך לא פחות חשוב משבוע הפתיחה של הכנסת הוא השבוע שבפתח, שצפוי להיות דרמטי במיוחד לפי התוכניות של גוש השינוי.

בשבוע הבא מתכננים בגוש להחליף את יו"ר הכנסת היוצא אמיר אוחנה בחבר הכנסת מתן כהנא, ובכך להשלים את ביסוס שליטתם בכנסת, לאחר הקמת הוועדה המסדרת וחלוקת הוועדות הזמניות. כל זאת לקראת השלמת המהלך הגדול יותר שמייחל לו הגוש: לא רק שליטה ברשות המחוקקת, אלא גם החלפת השלטון ברשות המבצעת.

אלא שהאתגר כאן גדול בהרבה. בזמן שראשי הגוש, בהובלת גדי איזנקוט, מנסים להגיע לכלל הבנות בינם לבין עצמם ועם החרדים, ניכר שראש הממשלה נתניהו אינו מרים ידיים, אלא פועל במרץ כדי לסכל כל ממשלה שתקום בראשות איזנקוט.

נתניהו מפעיל לחץ כבד על הנהגת המפלגות החרדיות ועל הרבנים כדי שלא ייתנו יד אפילו למשא ומתן עם אביגדור ליברמן, שהסיר את הווטו על החרדים ומנסה כעת להגיע איתם לפשרה בסוגיית הגיוס כדי לצרפם לממשלה. במקביל ממשיך נתניהו בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד המפלגות הערביות, כדי למנוע כל שיתוף פעולה איתן או הסתמכות עליהן בהקמת הממשלה הבאה.

"השבוע נחצה קו אדום בהסתה נגד הציבור הערבי ובהכפשתו", אומר אחד מראשי המפלגות הערביות. נאומו של ראש הממשלה נתניהו ביום השבעת הכנסת, שהפך מנאום ממלכתי לנאום תוקפני נגד גוש השינוי והמפלגות הערביות, היה רווי הטעיות, אי-דיוקים ואף אמירות שיוחסו לחברי כנסת אך מעולם לא נאמרו.

האשמתם של 19 חברי הכנסת מהמפלגות הערביות בתמיכה בטרור – ללא הבחנה בין המפלגות, העמדות השונות ואפילו ההשתייכות העדתית או הדתית – הייתה בגדר הכללה שראשי המפלגות הערביות הגדירו כמעשה חמור המחייב תגובה.

כל זאת, כמובן, בזמן שמקורבי נתניהו עצמם מנהלים מגעים עם אותם חברי כנסת ערבים שהוא מאשים בתמיכה בטרור: כך למשל, חשפנו השבוע שורת פניות של נתן אשל, מקורבו של נתניהו, ליו"ר רע"ם מנסור עבאס, לפני הבחירות, ביום הבחירות וגם לאחריהן, שנועדו ללחוץ עליו שלא יסייע בהקמת ממשלה בראשות איזנקוט.

אותו אשל היה גם מי שפתח בשנת 2019 את ערוצי התקשורת בין לשכת ראש הממשלה ובין יו"ר רע"ם, מה שהוביל לימים למפגשי בלפור המוכרים, שבמסגרתם זימן נתניהו את עבאס לארבע פגישות כדי לקדם איתו שותפות פוליטית, בצל המבוי הסתום שנקלע אליו הליכוד בניסיונות להקים ממשלה ב-2021.

ולא רק רע"ם בתמונה. מתברר שאנשי נתניהו פנו גם לרשימה המשותפת, במקביל לדרישתו מגוש השינוי שלא ישתף פעולה עם המפלגות הערביות. יו"ר סיעת הרשימה המשותפת אחמד טיבי חשף בפני מגזין N12 ששר בכיר בליכוד פנה אליו לאחר השבעת הכנסת וניסה לשכנעו שלא ישתף פעולה עם גוש השינוי בהחלפת יו"ר הכנסת. "אל תיתנו להם ממשלה, הם לא ייתנו לכם את מה שאתם רוצים. צריך ללכת לבחירות חוזרות", כך אמר אותו שר לטיבי, שענה לשר: "לא רוצים בחירות. רוצים להעיף את נתניהו ובן גביר".

אלא שיו"ר סיעת הרשימה המשותפת החליט לחשוף את הפנייה דווקא בתגובה לנאומו של נתניהו נגד המפלגות הערביות. "הגיע הזמן לחשוף את הצביעות של נתניהו והליכוד, שמסיתים נגד האזרחים הערבים ובחדרי חדרים מתחננים לפנינו כדי שלא להפיל את הממשלה שלהם", אמר ח"כ אחמד טיבי.

במפלגות הערביות גמרו אומר שלא לקיים שום שיח עם הליכוד, אפילו לא לצורכי גישוש, לאחר נאומו האחרון של נתניהו נגד הערבים. כך שמתברר שזו לא הייתה רק טעות פוליטית של ראש הממשלה מול גוש השינוי, אלא גם סגירת דלת מוחלטת בפני המפלגות הערביות. חשוב להזכיר שאותן מפלגות שיתפו פעולה בעבר עם הליכוד, גם כשישבו באופוזיציה וגם כשהיו בקואליציה, בנושאים שהליכוד נזקק בהם לתמיכתן כדי להשיג רוב שלא הצליח לגייס בעצמו.

אבל נתניהו אינו היחיד שפועל בזירה הערבית. ניכר שגם ראש השב"כ דוד זיני אינו אומר נואש בכל הנוגע לטענות להטיית הבחירות. השבוע זומנו כמה פעילים מהמפלגות הערביות לחקירה בשב"כ, אף שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וגורמים בכירים במשטרה ובפרקליטות אינם סבורים שיש בשלב זה בסיס לפתוח חקירה בחשד להטיית הבחירות. אותם פעילים שזומנו לשב"כ טוענים שהתשאול שעברו היה פוליטי באופן מובהק, לא נגע לחשדות ביטחוניים ולא היה קשור לפעילות כלשהי בשטח.

גם בסביבתו של יו"ר הרשימה המשותפת לשעבר איימן עודה עדיין מתקשים להבין את התדרוכים שיצאו מהשב"כ לתקשורת, שלטענתם היו חסרי בסיס. "איימן לא זומן לחקירה או למתן עדות, וכנראה גם לא יזומן", אומרים מקורביו. שמו של עודה עלה כמי שקיבל כספים מהרשות הפלסטינית במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות, אלא שבהמשך התברר כי מדובר במימון לעמותה שהקים לאחר שהודיע על פרישתו מהכנסת, כדי לקדם יוזמות שלום בין ערבים ליהודים. "כל שקל שהעמותה קיבלה הגיע באופן חוקי ומתועד, ואף שקל לא יצא מהעמותה עד לרגע זה, כך שאפילו אי אפשר לטעון שהכסף הזה הגיע לגורם כלשהו בחברה הערבית", מבהירים מקורביו.

ובזירה אחרת, זו של המפלגות החרדיות, בגוש השינוי ינסו בשבוע הבא לעשות מאמץ נוסף לקדם את המשא ומתן עם יהדות התורה, או לכל הפחות להציג סימנים ראשונים להתקדמות. נציג הגוש מול החרדים ומי שהיה עד לא מזמן אחד מיריביהם המרים, אביגדור ליברמן, ינסה להגיע להבנות לפחות באחת הסוגיות שהחרדים מציבים כתנאי לתמיכה בממשלה בראשות איזנקוט: חוק הגיוס, תקציבי החינוך החרדי ושמירת הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה.

קשה עד בלתי אפשרי לראות את ליברמן ואת גוש השינוי מסכימים לפשרות מרחיקות לכת בסוגיות הללו, ולא פחות קשה לראות את החרדים מתפשרים, במיוחד לאחר שהמחיר הפוליטי של המשא ומתן איתם עלה – בעקבות הכרזתו של ליברמן כי לא יאפשר הקמת ממשלה הנשענת על המפלגות הערביות. אך למרות הווטו של ליברמן על הערבים, גורמים בגוש השינוי וגם במפלגות הערביות מעריכים שהמהלך עם החרדים לא נועד בהכרח להיענות לדרישותיהם, אלא לאפשר קיום דיאלוג איתם כדי לערער את יציבותו של גוש נתניהו מצד אחד, ולהציג לציבור שגוש השינוי עשה כל מאמץ אפשרי לצרף את החרדים לממשלה מצד שני. אם ייכשל המהלך יוכלו ראשי הגוש לטעון שמיצו את האפשרות הזאת ולפעול להקמת ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות או בהימנעותן.

באגף הניצי יותר של גוש השינוי פוסלים על הסף את התסריט הזה, אך אין פוסלים הקמת ממשלה בהימנעות החרדים, כשלצידם רע"ם, למשל. אלא שמה שאי אפשר לפספס בשלל האמירות של חברי גוש השינוי הוא שההחלטה להקים ממשלה ולא להסתכן בבחירות חוזרות גוברת על כל שיקול אחר. לשם כך הבהירו השבוע ברע"ם וברשימה המשותפת לראשי גוש השינוי: אנחנו מוכנים לסייע בכל תסריט שתבחרו, כל עוד הוא יביא לסופה של ממשלת נתניהו–סמוטריץ'–בן-גביר.

מהליכוד נמסר בתגובה לדבריו של טיבי: "שקר מוחלט. מדובר בעוד אחד משרשרת השקרים של המפלגות תומכות הטרור בניסיונות להכשיר את עצמן. הליכוד לא משתף פעולה עם מפלגות שמבזות את ההמנון הלאומי ופוגעות בחיילי צה"ל. אחדות לאומית היא צו השעה".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן