מהברית, דרך הפיצוץ - ועכשיו "ביחד": רכבת ההרים של בנט ולפיד
הכניסה לפוליטיקה ב-2012, "ברית האחים" שסנדלה את נתניהו, העימותים החריפים והמהפך הגדול של 2021 • מערכת היחסים בין נפתלי בנט ליאיר לפיד ידעה עליות ומורדות, מפרגונים שנדיר למצוא בפוליטיקה הישראלית ועד לקרבות מרים מול הבייס • כך זה נראה על ציר הזמן


ההודעה הדרמטית על ריצה משותפת של נפתלי בנט ויאיר לפיד תחת מפלגה חדשה בשם "ביחד" מחזירה למרכז הבמה מערכת יחסים שנעה במשך יותר מעשור בין שותפות יוצאת דופן לעימותים חריפים, בין אמון הדדי להאשמות פומביות, ובין אינטרס משותף לפערים אידיאולוגיים עמוקים. הפעם, כך נראה, השניים הגיעו למסקנה שלא יוכלו לנצח כשהכוחות מפוצלים ובחרו לכרוך את גורלם הפוליטי זה בזה.
2012: הכניסה לפוליטיקה
הכול התחיל כמעט בו-זמנית, באפריל 2012. לפיד, אז דמות תקשורתית בכירה, נכנס לפוליטיקה ומקים את יש עתיד, שנשאה אז את דגל המאבק בקבוצות אינטרס וייצוג מעמד הביניים. הוא מדבר בשפה אזרחית, כלכלית-חברתית, ושואל "למי שייכת המדינה הזאת" – ומדגיש שהיא "לא שייכת ללוביסטים ולא לטייקונים".

בנט נכנס לזירה הפוליטית מעולם אחר לגמרי: יזם הייטק, חובש כיפה, לשעבר מנכ"ל מועצת יש"ע. המסר שלו לא כלכלי אלא אידיאולוגי – חיזוק הציונות והימין – והוא מצהיר כי "משהו חדש התחיל". כבר בנקודת הפתיחה ניכר כי מדובר בשני שחקנים שונים כמעט בכל פרמטר – אך שניהם מבקשים לערער את הסדר הפוליטי הקיים.
2013: "ברית האחים"
החיבור ביניהם מגיע במהירות, דווקא מתוך השוני הזה. בבחירות 2013 לפיד זוכה ל-19 מנדטים ובנט ל-12, והשניים הופכים ללשון מאזניים. מתוך הבנה שהם חזקים יותר יחד, הם מקימים את מה שכונה אז "ברית האחים" – שיתוף פעולה פוליטי מתואם שנועד למקסם את כוחם מול בנימין נתניהו. התנאי המרכזי שמוביל לפיד הוא הקמת ממשלה ללא המפלגות החרדיות, למרות רצונו של נתניהו לצרפן. בנט מצטרף למהלך, ובפועל השניים כופים על נתניהו קואליציה שלא תכנן.

במסגרת השותפות עם בנט, יאיר לפיד אומר: "שנה ומשהו עשינו דברים גדולים. השוויון בנטל עבר. לימודי ליבה הוכנסו לבתי ספר חרדיים. 18 שרים בממשלה. אין שרים בלי תיק. סייענו לניצולי השואה. סדרה עצומה של דברים, עשייה כמו שלא עשתה אף מפלגה ב-20 שנה, בשנה ושמונה חודשים. וזה כי הייתה לנו קואליציה שאפשר היה לעבוד בה".
2014: הפיצוץ
אבל מאחורי ההצלחה, הפערים כבר מתחילים לבעבע. ב-2014 אותם פערים מתפוצצים בפומבי. לפיד, כשר האוצר, תוקף את מדיניות ההתנחלויות וטוען כי משאבים מופנים לשם במקום לחינוך, בריאות וצמצום אי-השוויון. הוא אומר כי "איפשהו בין איתמר ליצהר עבר הכסף שיכול היה לשמש לנו לכיתות קטנות יותר, לשירותי בריאות טובים יותר, לצמצום אי-השוויון בחברה הישראלית, וגם לכיפות ברזל ולטילי חץ 3 ולהתעצמותו של צה"ל".

בנט, מצידו, מקדם תפיסה הפוכה לחלוטין – כולל התוכנית לסיפוח שטחי C והודף את הביקורת. הוא משיב כי הוא "מעדיף להתעסק בלהוריד מחירים מאשר להוריד יישובים", ואף תוקף את לפיד ישירות וטוען כי "יש עתיד משחקת משחק ציני כדי להרוויח קולות".
2020-2015: פרידה, היחלשות וניסיונות לקאמבק
השותפות הזו לא מחזיקה הרבה זמן. בסופו של דבר נתניהו מפטר את לפיד מתפקיד שר האוצר רגע לפני בחירות 2015. יש עתיד חוזרת לכנסת עם 11 מנדטים אבל נשארת באופוזיציה. בנט מגיע עם 8 בלבד ומתמנה לשר החינוך.

בשנים שלאחר מכן דרכיהם נפרדות כמעט לחלוטין. לפיד מבסס את עצמו כראש מחנה המרכז באופוזיציה. בבחירות 2019 בנט ושותפתו איילת שקד לא עברו את אחוז החסימה, אבל אחרי שהתאחדו עם גורמי ימין נוספים, נכנסו לכנסת שנה לאחר מכן עם 7 מנדטים. בנט מצליח לסחוט את הלימון ומתמנה לתקופה קצרה לשר ביטחון בממשלת נתניהו – מינוי שנתניהו עצמו לא היסס לכנות "בדיחה".
2021: המהפך
ואז מגיע אחד המהלכים הדרמטיים ביותר בפוליטיקה הישראלית של השנים האחרונות. בבחירות 2021 בנט מתחייב בערוץ 14 שלא יקים ממשלה עם לפיד, אבל בהמשך עושה בדיוק את ההפך. בריאיון ובמסמך שהציג אמר: "לא אאפשר ליאיר לפיד להיות ראש ממשלה, גם לא ברוטציה", ובהמשך הבהיר שממשלתו תהיה "ממשלת ימין על מלא, ובלי בחירות חמישיות".
בהזדמנות אחרת, בנט אמר כי "לפיד גרם לקיטוב איום ונורא בחברה הישראלית, הוא פילג פה בלי הפסקה בעשר השנים האחרונות, וגרם לקיטוב איום ונורא בחברה הישראלית".
לפיד השיב על כך בריאיון ב-103FM כי "יש בנט של אולפני טלוויזיה ויש את בנט בחדרים סגורים − זה לא אותו בנט".

אך לאחר הבחירות, כאשר המערכת הפוליטית נכנסת שוב למבוי סתום, בנט מפר את התחייבותו. לפיד מוביל מהלך להקמת ממשלה ללא נתניהו, ובנט מחליט להצטרף – ואף לקבל ראשון את ראשות הממשלה. בנט מדבר על הקמת ממשלת אחדות יחד עם לפיד, ולפיד מצידו מדגיש כי במקום "לדקור אחד את השני בגב – נותנים גב ושומרים אחד על השני". הפעם זו לא רק ברית טקטית, אלא שותפות שמגיעה עד לשלטון.
2022: מימוש הרוטציה
השיא של השותפות הזו מגיע ב-2022, עם מימוש הרוטציה. בנט מסיים את כהונתו, ולפיד נכנס לתפקיד ראש הממשלה. בטקס ההחלפה השניים מפגינים קרבה פומבית: בנט מאחל ללפיד "בהצלחה אחי", ולפיד משבח אותו כ"ראש ממשלה מצוין ואיש טוב", ומדגיש כי אין בכוונתו להיפרד ממנו.
2026: שוב "ביחד"
לאורך השנים, גם כאשר עבדו יחד, הביקורת ההדדית לא נעלמה. לפיד טען כי "יש בנט של אולפנים ויש בנט בחדרים סגורים – וזה לא אותו בנט", רמז לחוסר עקביות. בנט, מצידו, תקף את לפיד והגדיר אותו "מרצ בציפוי כחול-לבן".
רק לפני חודש לפיד עוד הטיל ספק פומבי בכוונות של בנט – מי שהפך מאז לשותפו הטרי. "הוא חבר שלי. ברית האחים היא דבר אמיתי", אמר לפיד, אך מיד סייג: "אתם לא בטוחים, אני לא בטוח וגם הוא לא בטוח שהוא לא ייקח את המנדטים ויקים ממשלה עם נתניהו". לפיד הוסיף כי גם אם מהלך כזה יוצג כ"ממשלת אחדות", בפועל "זו תהיה עוד ממשלה של נתניהו".
כעת, ב-2026, עם ההכרזה על ריצה משותפת תחת המפלגה "ביחד", כשבנט עומד בראש הרשימה, השניים מחדשים שוב את "ברית האחים". מצד אחד, יש להם הוכחה מוצקה שהם יודעים לעבוד יחד ואף להקים ממשלה. מצד שני, ההיסטוריה שלהם מלאה בזיגזגים, באינטרסים סותרים ובעיקר בהבדלים אידיאולוגיים לא קטנים. רק העתיד הקרוב יגיד אם ההימור הפוליטי הזה יתברר כמהלך מנצח או כעוד פרק ברכבת ההרים.
