עמדות המפלגות בנושא הגיוס והשוויון בנטל
19 ימים נותרו עד ליום הבחירות, ושלל נושאים וסוגיות עשויים לשמש משקל בהגעה אל הקלפי • פנינו אל המפלגות השונות ובדקנו מה עמדתן בנושא הגיוס והשוויון בנטל: מי תומכת בגיוס מלא לצבא, מי מתנגדת, ומי קוראת לגייס גם ערבים • פרויקט מיוחד



ישר
מפלגת ישר תומכת בשירות חובה לכלל אזרחי ישראל, בצבא, בשירות לאומי או בשירות אזרחי. במסגרת זו המפלגה מבקשת לבטל את הסדר הפטור הקיים לתלמידי ישיבות ולהקים מנהלת שתבחן מי יוכלו להמשיך ללמוד ומי יחויבו בשירות. לצד זאת, בתוכנית המפלגה נקבע כי עד 3% מכל מחזור שנתי יוכלו לקבל דחיית שירות של שנה לצורך לימוד תורה.
מפלגת ישר גם תומכת בהטלת סנקציות על מי שחייבים בשירות ואינם מתגייסים. היו"ר גדי איזנקוט אמר כי המדינה צריכה "להוקיר ולתגמל עד אין קץ את המשרתים ונוקטת סנקציות חמורות כלפי המשתמטים". בנוסף, תוכנית ישר לחברה הערבית, שפורסמה ביוני 2026, כוללת הרחבת שירות אזרחי חובה לצעירים ערבים שאינם משרתים בצה"ל.
הליכוד
הליכוד תומכת בגיוס חרדים שאינם לומדים תורה, אך לא בחובת גיוס גורפת לכלל הצעירים החרדים. בחודש מאי השנה אמר נתניהו כי "מי שלא לומד תורה - חייב להתגייס". במקביל, הליכוד תומך בהמשך האפשרות לתת פטור משירות למכסה של תלמידי ישיבות. בנושא הסנקציות, נתניהו אמר ביוני השנה על מי שאינם לומדים כי "צריכות להיות סנקציות" וכי ניתן להפעיל עליהם את "כל המשקל של החוק".
עם זאת, הקואליציה קידמה שורת צעדים שנועדו להקל על תלמידי ישיבות חייבי גיוס, ובהם חוק הפטור מגיוס, ניסיונות לשמר את סבסוד המעונות למשפחותיהם של תלמידי ישיבות חייבי גיוס, והוראת שעה שהקפיאה מעצרים והליכים פליליים נגד תלמידי ישיבות שעמדו בתנאים שנקבעו.
ביחד
מפלגת ביחד תומכת בחובת שירות לכלל האזרחים, ללא פטורים או מכסות, ומבהירה כי העיקרון חל הן על חרדים והן על ערבים. לצד חובת השירות, ביחד מבקשת להפסיק את ההטבות למי שאינם משרתים ולהפנות אותן לציבור המשרת, כולל הטבות ברכישת דירה, סבסוד מלא של מעונות היום והנחות על תשלומים.
יו"ר ביחד נפתלי בנט הציג תוכנית לגיוס חרדים והכריז שהגיוס הוא תנאי לכניסה לממשלה מבחינת המפלגה. בנוסף אמרו בביחד: "אנחנו נעצור לחלוטין את הכסף למשתמטים. מי שלא משרת את המדינה - לא יקבל שקל מהמדינה כל חייו".
ישראל ביתנו
ישראל ביתנו תומכת בחוק גיוס חובה לכלל האזרחים, ללא פטורים, דת או מוצא, ובשני מסלולי שירות – צבאי או אזרחי. לפי התוכנית שהציג יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן, כל צעיר בגיל 18 יתייצב בבקו"ם והצבא יקבע את מסלול השירות המתאים לו. לצד זאת, המפלגה מבקשת להטיל סנקציות משמעותיות על מי שאינם מתגייסים: שלילת קצבאות, הטבות מס, הנחות בדיור ובארנונה, וכן מניעת עבודה בשירות המדינה ובשלטון המקומי.
באפריל 2026, במפלגת ישראל ביתנו שחבריה התנגדו לחוקי הפטור מגיוס, אמרו: "ימין אמיתי לא תומך בהשתמטות ולא תומך במשתמטים. מי שלא מתגייס, לא מקבל. נקודה". בנוסף והבהירו במפלגה כי החובה חלה על "כל צעיר בגיל 18, יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי וצ'רקסי" שלא יתגייס לשירות צבאי או אזרחי.
הדמוקרטים
מפלגת הדמוקרטים תומכת בגיוס כלל האזרחים, יהודים וערבים, חרדים וחילונים, לשירות צבאי או אזרחי בהתאם לצורכי המדינה. לפי מצע המפלגה, כל הצעירים יעברו מיון ממלכתי, שייתן קדימות לצורכי צה"ל, ומי שלא יידרש לשירות צבאי, ישרת בשירות אזרחי-לאומי בגופי הביטחון, החירום וההצלה.
היו"ר יאיר גולן אמר ביולי 2026: "בממשלה שלנו חוק יסוד: לימוד תורה יבוטל, החרדים יתגייסו ונדאג לשוויון אמיתי בנטל". לצד חובת השירות, בדמוקרטים דורשים להפסיק הטבות ומימון ציבורי למי שאינם משרתים, כולל הנחות במעונות יום, צהרונים וארנונה, ולשלול תקציבים ממוסדות ומרבנים המקדמים אי-גיוס. "מי שמשרת - יקבל. מי שמשתמט לא יקבל שקל".
יהדות התורה
יהדות התורה מתנגדת לחובת גיוס של צעירים חרדים ומתנגדת להטלת סנקציות על לומדי התורה שאינם מתגייסים. ב-2026, בעקבות החלטת בג"ץ בעניין הסנקציות, אמרו במפלגה כי מדובר ב"החלטה שדגל שחור מתנוסס מעליה", וכי "לא ייתכן שמי שמקדישים את חייהם ללימוד התורה יוגדרו כעבריינים ויוטלו עליהם עונשים".
לאחר המחאות במודיעין הלילה בעקבות ניסיון מעצר משתמט מגיוס, אמר יצחק גולדקנופף: "הרדיפה של לומדי התורה הגיעה לשיא והאחריות לכך מוטלת על ראש הממשלה. לא נשקוט ולא נוותר. ניאבק על זכותנו לנהל אורח חיים יהודי במדינת ישראל". בנוסף, בדיון בוועדת החוץ והביטחון על חוק הפטור מגיוס והסנקציות שיוטלו על מי שלא יתייצבו לשירות בינואר השנה, אמר גולדקנופף: "אני מתחנן בפני הוועדה הזו – תפטרו את לומדי התורה מהכול! מהכול! לא ייתכן שבמדינה הזאת הם יקבלו טלאי צהוב".
ש"ס
ש"ס מתנגדת לגיוס חרדים לשירות צבאי. באחת ההתייחסויות לנושא הגיוס, אמר יו"ר ש"ס אריה דרעי: "אני לא צריך לקרוא למי שלא לומד תורה להתגייס. הצבא שיודע להפציץ באיראן יודע להתמודד איתם, שיתמודד. הצבא לא רוצה חיילים חרדים, הוא רוצה צבא חילוני". גם הרב יצחק יוסף, ממנהיגי ש"ס ובעבר הרב הראשי, התבטא בשורת הזדמנויות נגד גיוס החרדים: "אין דבר כזה ללכת לצבא. תקליטו אותי. גם מי שבטלן ולא לומד אסור שילך". הרב יוסף אף טען כי "מי שמתגייס לצה"ל מתקלקלים והופך לחילוני".
נוסיף שהמפלגה מתנגדת גם להטלת סנקציות כלכליות על לומדי התורה. באפריל 2026 אמרו במפלגה כי "הניסיון להטיל סנקציות כלכליות וגזרות על לומדי התורה הוא עוול בלתי נסלח", וכי כל "פגיעה תקציבית או משפטית בעמלי התורה היא פגיעה אנושה בביטחון העם ובארץ ישראל כולה".
הרשימה המשותפת
הרשימה המשותפת מתנגדת לגיוס חרדים ולחובת גיוס בכלל. בהצהרותיה לתקשורת הבהירה הרשימה המשותפת כי היא מתנגדת גם להטלת סנקציות על מי שאינם מתגייסים ובמקום זאת היא קראה לפעול לסיום הכיבוש והמלחמות, שלדבריה יביא לכך שלא יהיה צורך בצבא. גם ביחס לשירות לאומי-אזרחי לצעירים ערבים, הרשימה המשותפת מתנגדת לחובה כזו.
עוצמה יהודית
עוצמה יהודית מתנגדת לחובת גיוס גורפת של צעירים חרדים, אף שהיא תומכת בגיוס מי שאינם לומדים תורה. היו"ר איתמר בן גביר אמר כי "מי שלא לומד, יתגייס", אך במקביל הביע התנגדות לגיוס בכפייה ואמר: "אני לא חושב שכפייה תעזור".
בנוגע לסנקציות כלכליות על חרדים שאינם מתגייסים, בן גביר התנגד להן וטען כי הן עלולות "להרחיק דווקא את החרדים שרוצים להתגייס". ביחס לצעירים ערבים שאינם משרתים בצה"ל, בן גביר קרא: "לתרום ולעזור לקהילות שלכם, לציבור שלכם", והתייחס לשירות הלאומי כאפיק שבו עליהם לשרת.
הציונות הדתית
הציונות הדתית תומכת בגיוס חרדים שאינם לומדים תורה, אך אינה דורשת גיוס ממי שלומד תורה. ב-2025 אמר בצלאל סמוטריץ' כי "מי שלומד תורה ממשיך ללמוד תורה ודוחה גיוס", והבהיר: "מי שלא לומד תורה, צריך להתגייס".
רע"ם
לרע"ם אין עמדה ביחס לסוגיית גיוס החרדים. ביחס לצעירים ערבים, המפלגה תומכת ביצירת מסלול שירות אזרחי מותאם לצורכי החברה הערבית, אך מתנגדת לחיובם בשירות. בספטמבר 2025 הציע היו"ר מנסור עבאס לקדם מסלולי התנדבות חדשים בתוך החברה הערבית, בין היתר באמצעות חיזוק השלטון המקומי ומתן אפשרות לצעירים וצעירות ערבים "להתגייס למשהו" במסגרת תוכנית שתתאים לצורכי החברה ולזהותה.
המילואימניקים-הכלכלית
המילואימניקים והכלכלית תומכים בחובת שירות לכלל אזרחי ישראל, יהודים וערבים, חרדים וחילונים, בשירות צבאי, לאומי או אזרחי. במצע המפלגה נקבע כי "כל אזרח ישראלי" צריך לשרת וכי השירות הוא חובה ביטחונית, מוסרית, כלכלית וחברתית. בנוסף, המפלגה שוללת פטור רחב לתלמידי ישיבות ודורשת שכל אזרח ישרת את המדינה הדרך כלשהי.
לצד חובת השירות, המפלגה תומכת בשלילת הטבות וזכויות ממי שאינם משרתים. היו"ר יועז הנדל אמר בשורת הזדמנויות כי מי שלא יעשה דבר למען המדינה "לא יקבל הטבות מהמדינה", ובכלל זה סבסוד למוסדות וזכויות שונות. המפלגה מציעה להחיל את העיקרון גם על צעירים ערבים, באמצעות מסלולי שירות צבאי, לאומי או אזרחי.
עמך ישראל
עמך ישראל תומכת בחובת שירות לכלל הצעירים, בתוך הכרה במעמד מי שבאמת לומדים תורה. בחודש שעבר הצהיר יו"ר המפלגה עופר וינטר כי עמך ישראל לא תיכנס לממשלה ללא חוק ש"שם סוף להשתמטות ומחייב את כולם להתייצב ולתרום", והוסיף כי כל צעיר ובכל מגזר בגיל שירות יתייצב בפני המדינה.
לצד זאת, וינטר הבהיר כי לימוד תורה הוא ערך חשוב וכי מי שיוגדר כמי ש"תורתו אומנותו" צריך להיות שווה ערך למי שמשרת בשירות לאומי. בנוגע לסנקציות, וינטר אמר כי מי שלא יסדיר את מעמדו מול המדינה לא יקבל זכויות. המפלגה גם הציבה את המשרתים בראש סדר העדיפויות, וקבעה כי מי שישרת יקבל ומי שיתרום יותר יקבל יותר.
כחול לבן
מפלגת כחול לבן תומכת בגיוס לכולם. לפי "מתווה השירות הישראלי" שהציגה המפלגה בשנת 2024, כל צעיר וצעירה בישראל ישרתו את המדינה, החברה והקהילה, כחלק מחובתם האזרחית. בתוכנית המפלגה נכתב: "תישמר מרכזיותו ובכירותו של השירות בצה"ל בלב האתוס הלאומי. השירות יהווה נדבך בהבניית זהות ישראלית משותפת ומרכיב בחוסנה של החברה בישראל".
מתלבטים בין שתי מפלגות? הכירו את מאצ' פוליטי, הכלי שיצרנו ב-N12 בשיתוף עמותת 121 שיעזור לכם לגלות איזו מפלגה קרובה יותר לעמדות שלכם. התוצאה משקפת התאמה בעמדות שנבדקו, ולא המלצה למי להצביע.


